ואותי לא מעניינת הבעיה של היהודים, כי יהדות (לאום ודת באופן כללי) זו תודעה כוזבת ואתם כולכם חיים בסרט, אני מתעניין בבעיות של בני האדם באשר הם בני אדם, ו
תראה איך התעלמת משאלה פשוטה.
יש חוק מאד ברור - עובד זר שמגיע לפה יודע שאם הוא מביא כאן ילדים, החוזה עמו מבוטל, ואם בכל מקרה המדינה חרגה במקרה מסויים והניחה לו להישאר עד תום תקופת האשרה שלו הוא מחוייב לעזוב עפ"י חוק את המדינה (עם ילד או בלי ילד), אחרת הוא נחשב לשוהה בלתי חוקי.
ובנוגע לפולש האפריקאי אין בכלל על מה לדבר (אפילו האו"ם מודה שרובם המוחץ אינם פליטים כלל) - הרי לא ייתכן שסודאנים שטובחים בדארפורים יגיעו הנה וייחשבו לפליטים (הייתכן שהרוצח ייחשב לקורבן?).
ואם אני חי במדינה ספציפית אני מצפה בתור אזרח משלם מסים שגם המדינה של תתעניין בבעיות של בני האדם שחיים בשטח שליטתה.
אז מה הבעיה?
בוא נתעניין בבעיות שלהם, ואחרי שנמצא שהם לא פליטים שברחו מחרב (כי הם לא), אז פשוט נחזיר אותם לארצותיהם השונות (ויש הרבה כאלה).
אני, בתור אזרח משלם מיסים, מצפה מהמדינה שתדאג קודם לאזרחיה היהודים (שלמענם קמה המדינה הזאת).
אני טוען דבר פשוט: כל עוד ישראל לא תעשה את המהלך הקריטי הזה, העולם ימשיך לבקר ולהסתכל עלינו בצרות עין, כאשר ישראל תעשה את זה תהיה לה לגיטימציה גבוהה הרבה יותר לכל פעולה צבאית.
אני מבין שאתה בונה על הזיכרון הקצר של היאהוד (ובכן צר לי לאכזב אותך - לנו ב"ימין האמיתי" יש זיכרון לטווח ארוך).
הדברים שאתה כותב כאן הם בדיוק אותם הדברים שהבטיחו לנו בשמאל לפני גירוש גוש קטיף.
הבטיחו שלאחר העקירה נוכל להגיב צבאית ונקבל לגיטימציה לתקיפה שכזאת (האם אתה זוכר מה קרה לאחר "עופרת יצוקה"?).