בעצרת שנערכה בראשון לציון למען החטופים הוקרא מכתב של מיקי גולדווסר לבנה: "אודי, דע לך שאנחנו לא נוותר. נשיב אותך ואת חבריך אלדד וגלעד הביתה, ומהר. שמע את קולי, והיאחז בו"
"אודי, דע לך שאנחנו לא נוותר. נשיב אותך ואת חבריך אלדד וגלעד הביתה, ומהר. אתה תראה. שמע את קולי והיאחז בו. אל תיכנע, לא רחוק היום בו אתה שב הביתה. החזק מעמד ילד, רק עוד קצת, החזק מעמד". כך פנתה הבוקר (יום ו') אמו של אהוד גולדווסר במכתב לבנה החטוף, שהוקרא בעצרת למען החיילים החטופים שנערכה בראשון לציון.
העצרת אורגנה על ידי בתי הספר הדתיים בראשון לציון והשתתפו בה בני משפחות החיילים. במהלך הטקס נאמרו דברים לחיזוק המשפחות, ונציגי המשפחות קראו לממשלה לפעול ביתר-שאת לשחרור החיילים. דודו של אלדד רגב, מיכאל הלפמן אמר כי "חלפו תשעה חודשים כואבים, המשפחות נעות בין תקווה לייאוש, ומבקשות סימן חיים. הם נתנו למדינה, הגיע הזמן שהמדינה תיתן גם היא את המגיע לבניה".
מיקי גולדווסר פנתה אל בנה במכתב: "אודי, נתבקשתי לכתוב איך מרגישים הורים כשמודיעים להם שבנם יקירם נחטף על ידי אויב קר ואכזר. אויב, שככל שנוקפים הימים, מתבררת מידת אכזריותו: אימת השתיקה, אי-שחרור מידע, ולו הדל ביותר".
"אודי, מה קורה איתך? מה עובר עליך? בדיוק לפני חצי שנה ישבנו אבא ואני במרפסת ביתנו השכור והקטן בדרבן, שבדרום אפריקה, שאליו היית אמור לבוא ולהתארח בו לפני הטיול שתכננת עם רעייתך, קרנית, להודו. ישבנו לנו מול נוף נפלא, נינוח... ואז מכה הרעם. הכול מתנפץ במחי שנייה".
הפגישה האחרונה - ביום החתונה
"איך מתארים במילים שנייה כזו? את אותה שנייה שבה מבשרים לך שבנך נחטף? אין מילים בשום שפה שהיא שניתן לתאר בה את ההרגשה הזו. אתה שומע את עצמך צורח ומכחיש. מאותו הרגע החיים כבר אינם שהיו. אין חיים. אין יכולת ליהנות מאותם מרכיבים בחיים שניתנו לנו במתנה ביום שנולדנו".
מיקי גולדווסר מספרת על הפעם האחרונה שבה פגשה את בנה. זה היה יום החתונה של אהוד וקרנית, שהיו חברים במשך תשע שנים לפני שמיסדו את הקשר. "הגענו לארץ לביקור וזה היה היום הכי מאושר בחייך ובחיינו, אבל זה גם היום האחרון שבו ראינו אותך. יום לאחר החתונה אנחנו חזרנו לדרום-אפריקה, ולא ראינו אותך שוב", סיפרה.
"מיום חטיפתך אנחנו במלחמה מתמדת. נפגשים עם כולם, מהאדם הפשוט ברחוב, האכפתי, ועד גדולי המנהיגים שנראה שבעייתנו הענקית היא שולית בעבורם. כולם מבטיחים לעזור, אבל חצי שנה כבר בפתח ואתה לא בבית עם אוהביך".
"אחיך, יאיר וגדי, התגייסו למסע הסברה ברחבי העולם וזכו להדים אדירים. חבריך מכל תקופה ותקופה נערכו ונערכים יום-יום בעשייה ובהשמעת הקול הזועק למען שחרורך". בסיום הטקס הפריחו התלמידים בלונים לשמיים, והביעו תקווה לחזרת הבנים הביתה.
נושא: מיקי גולדווסר: אודי, החזק מעמד. רק עוד קצת (נקרא 2146 פעמים)