כהנא יומי

[El Blanco]

התורה כינתה וגינתה את הסטייה מדרכי ה' כ"זנות", כמו שנאמר (במדבר טו:לט): "וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו
אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". וכן (דברים לא:טז): "וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ", וכתב על זה                           
האבן עזרא: "לצאת במחשבתו מתחת רשותו". וכן אמר דוד המלך ע"ה (תהלים עג:כז): "כי הנה רְחֵקיך יאבדו הִצמַתָה כל זונה ממך".

ושוב הענין פשוט: פריקת עול הינה כפירה במלכות ה', שהיא כפירה בעיקר. וכן מעילה היא שינוי וסטייה, כמו שנכתוב לקמן בע"ה. ועל זה אמרו
חז"ל (ספרי, דברים לב): "'בכל לבבך' (דברים ו:ה) - שלא יהיה לבך חלוק על המקום". כי אוי לו לאדם המעיז לחלוק על המקום מכל סיבה שהיא,
ובמיוחד מתוך הרגשה גאוותנית שהמוסר שלו השפל, עדיף משל מי שברא את המוסר.

                                                 

מתוך: אור הרעיון, פרק ה' עמוד כ"ט

[El Blanco]

הדבקות בה', קבלת עול מלכותו, דורשת הכנעה מלאה, ונכונות מצד היהודי לקבל על עצמו את כל פרטי המצוות, ובמיוחד את המושגים
והערכים והמדות, בדיוק כפי שציווה הקב"ה, על אף שיתכן שחלק מהם נוגדים את השקפת עולמו או את חושו הטבעי.

הקב"ה, ולא האדם, קובע את המושגים ואת הרעיונות ואת המצוות. הוא מגדיר בדיוק מהו החסד, והצדק, והיושר, והרחמים. ומאד יתכן שהאדם ימחה
נגד ציווי מסויים או ערך ומושג אלקי. ומאד יתכן שציווי או ערך או מושג אלקי נוגד את "החסד והרחמנות" כפי שהאדם רואה אותם. ויתכן שלפי דעותיו
הנפסדות דרכי ה' גובלות ב"אכזריות". אך מי שדוחה את מדות ורעיונות הקב"ה כפי שקבע אותם אבינו שבשמים, על אף שהוא ממשיך לקיים את הפולחן -
לא שומר מצוות הוא, ולא ייקרא מקיים ציווי הקב"ה. אדם כזה הולך אחר שרירות לבו; עבד הוא לעצמו; הוא קובע שהוא האלהים; הוא כופר בעיקר! 



מתוך: אור הרעיון, פרק ה', עמוד כ"ט

[JewishGirl]