העליון הרשיע שני קטינים, שחסמו את כביש גהה במהלך פעולות המחאה נגד הפינוי לפני שנה וחצי.
כשנה וחצי לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות, קיבל היום בית המשפט העליון את ערעור הפרקליטות והרשיע שני קטינים, בני 18 ו-16, שהשתתפו בחודש אוגוסט 2005 באירוע מחאה נגד ההתנתקות, במהלכו חסמו את כביש גהה, סמוך לגבעת שמואל. בית המשפט הרשיע את השניים בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
השניים, אז בני 16 ו-14, השתתפו בפעילות מחאה נגד ההתנתקות, שערך הארגון "יהודי לא מגרש יהודי". במהלך הפעילות הציתו המפגינים מזרונים על כביש גהה. נהגים שנסעו בכביש נאלצו לסטות לשוליים, הכביש נחסם לתנועה ופקקים קשים נגרמו למשך שעות ארוכות.
נגד השניים הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. הם הודו במעשים, הביעו חרטה ותסקיר שירות המבחן בעניינם המליץ שלא להרשיע אותם כדי לא לפגוע בסיכוייהם לשרת ביחידות מובחרות בצה"ל. לאחר
שבמהלך הדיון נמסר מצה"ל כי אם יורשעו ייסגרו בפניהם חלק מהדלתות, החליט בית המשפט שלא להרשיעם, וגזר עליהם שעות התנדבות והשתתפות בשיעורי דמוקרטיה.
הפרקליטות מיהרה להגיש ערעור לבית המשפט העליון, בטענה כי יש מקום להרשיע את השניים בשל חומרת המעשים שסיכנו עוברי אורח תמימים. לטענת הפרקליטות, עבירות אלה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה נעשות לרוב על ידי קטינים וצעירים ונתפסות כלגיטימיות בעיני הציבור, ולכן אין מקום למסר סלחני.
"על בית המשפט להרים תרומתו"
במהלך הדיון בבית המשפט העליון חזר שירות המבחן על המלצתו להימנע מהרשעה. השופטים - אליקים רובינשטיין, אדמונד לוי וסלים ג'ובראן - ביקשו ממנהל הגיוס ומהפרקליט הצבאי הראשי לומר האם הרשעה תפגע בסיכויי השניים לשרת ביחידות מובחרות.
תשובת צה"ל פירטה את מכלול השיקולים שעומדים בבסיס ההחלטה לקבל לשירות בצה"ל, ובפרט ביחידות המובחרות, צעירים בעלי עבר עברייני. ואולם לגבי השניים באופן ספציפי, נקבע כי סיכוייהם לא ייפגעו. בעקבות זאת, החליטו שופטי העליון להרשיע את השניים.
השופט רובינשטיין, שכתב את פסק הדין, ציין כי ההחלטה להרשיעם התקבלה בראש ובראשונה כדי להעביר מסר הרתעתי. "די בעצם הסיכון שבו הודו כדי להצדיק הרשעה", כתב. "מניע אידיאולוגי מחמיר את הגישה ואת הצורך בהרתעת הרבים. במקרה דנן נוטה הכף לכיוון ההרשעה, בין השאר דווקא משום שפעולות לא חוקיות מסוכנות נעשות במאבק מדיני ואידיאולוגי וזאת יש לשרש. לכן, על בית המשפט להרים תרומתו ואין אנו רואים מנוס מהרשעתם".
רובינשטיין הוסיף כי "התופעה של השתתפות בני נוער בפעולות בלתי חוקיות שיש עמן סבל לזולת ואף סיכון חיים, מוטלת במידת מה לפתחם של מנהיגים. יש לקוות שהלקחים יופקו על ידי אותם מנהיגים".
