אתה אומר בדיוק את מה שארגוני הנשים צועקות מאז התפוצצה הפרשה הזו ("אם יש ספק אז אין ספק").
הבעיה היא שאתה לוקח את זה לכיוון של 'זכאי', והן לוקחות את זה לכיוון של 'אשם'.
על אותו משקל גם אתה, רק שאתה החלטת שאם יש ספק אז אין ספק שאין אונס.
ההבדל המהותי כאן, שאני נכנס גם לראיות. כמה נשים התלוננו, ועוד היו סיפורים עוד לפני שקצב היה נשיא.
דפוס הפעולה של קצב עם כמה נשים היה דומה. לדוגמה, 2 נשים, כל אחת בנפרד, סיפרו בחקירות שלהן במשטרה, כולל א ממשרד התיירות, שבשלב מסוים הם הוזמנו לאיזה טקס או אירוע או משהוא כזה.
במכונית שלקחה אותן, הנהג עצר באמצע הדרך, הסביר להן (שוב כל אחת בנפרד ללא קשר בין אחת לשנייה), שהן לא מוזמנות, והשאיר אותן מושפלות באמצע הדרך.
זה לא מעיד על אונס, אבל כן על ביריונות, שיכרון כוח, השפלה וכו'. יום אחרי זה הן פוטרו. מעניין למה.
וזה רק חלק מהעניין. אתה קבעת שלא היה אונס, כי א' אחרת, מבית הנשיא, הוקלטה שהיא מגשת בחיי המין של קצב עם אישה אחרת, שגם זה לא ראיה לכך שלא היה אונס, אלא משהוא אחר לחלוטין.