על חטא שחטאנו לפניך בהתרכזות בשוני בינינו במקום במשותף לנו. (אנחנו כל הזמן, כולל אני, מתעסקים במושגים 'דתיים', 'אשכנזים', 'ישראלים', וכו'. לפעמים חייבים. אבל הערבים ימ"ש קוראים לנו 'יהודים'. האם אנחנו קוראים לעצמנו יהודים ויהודיות? בקושי. אני אישית רואה את עצמי בצורה הבאה, לפי סדר יורד: היותי אדם, המין שלי, הלאום שלי (יהודי. לא ישראלי.), הדת שלי, המוצא שלי. יכול להיות שאני לא הולך בדרך הכי נכונה בינתיים, זמנים יגידו.)
אני כבר רגיל שרוסים מתקנים אותי שהם אוקראינים. אז דיברתי עם רוסי מבוגר באינטרנט פעם אחת, והפעם כבר באתי מוכן: "אתה אוקראיני?".
"לא. אני יהודי."
תשובה חזקה!
לדעתי גם ענוות-יתר צריך להיות מוגדר כחטא. מה זה תורם לנו?
אני זוכר כשגדלתי, היה מסביב הכל פרט לתרבות יהודית. וכשאני אומר הכל, אני מתכוון הכל מארה"ב ואנגליה. תרבות מצרפת וספרד מעולם לא הייתה פה יותר מדי. אבל יהדות זה בכלל היה נחשב סוג של חטא. (באופן לא רשמי כמובן. כיאה לצבועים מן הדרג המקצועי.)