קלישאות יסוד בתפיסה החילונית:
1.
טיעון: האדם נולד רע. זוהי החברה שמחנכת אותו אל הטוב.
תפיסה זו, מהווה למעשה את מתן הלגיטימציה לכך שכל מיני פסיכופטים יגידו לילד שלך, מה הדרך הנכונה. (כן. אני מדבר על גנים ובתי הספר. אותם אנשים שאליהם ההורים מפקידים (או מפקירים) את הילד כשהוא עוד רכיך).
הגרסה שלי: האדם נולד מועד לטעויות, ויכול ללמוד ולשפר את עצמו בכוחות עצמו, אבל לפעמים הוא זקוק לעזרה מאחרים, נגיד למשל, כאשר הוא הולך לעשות טעות שעלולה לגרום למותו. אז כבר חייבים לתקן אותו. יש הורים שלא מסכימים לקנות לבן שלהם אופנוע.
2.
תכונות "של גברים" ותכונות "של נשים".
יש באמת מאפיינים כלליים עבור גברים, ומאפיינים כלליים עבור נשים, אבל אנחנו רחוקים מאד מלהיות מסוגלים להגדיר אותם. כל ניסיון כזה, לפי מה שראיתי, תמיד נכשל וגורם צרות.
למשל: מתמטיקה, היא נחשבת למקצוע של גברים.
אז עכשיו, כל הנשים שאוהבות מתמטיקה, צריכות לשבת בפינה ולהתבייש, כי הן לא-מספיק-נשיות כביכול.
הנזק: בחורה שאוהבת מתמטיקה יותר מאשר ספרות, תבחר דווקא 'ספרות' כדי לא להיראות 'לא מספיק נשית' בעיני הגברים (כי אנחנו בוחרים מקצועות לימוד בכיתה ט' - גיל 15..). היא תוציא ציון נמוך למרות מאמציה. ואז היא גם נחשבת תלמידה לא טובה. גם יוצאת מאוכזבת כי היא התאמצה ולא הצליחה. וגם התרכזה במשהו שהיא לא אוהבת. וזה הרי לא כיף. לעשות משהו שהוא לא כיף, אני יכול להבין שצריך לעשות אותו אם הוא משמש לשם מטרה נעלה. כאן אין מטרה נעלה.
גבר שבוכה, או גבר שפוחד, נחשב ל"נמושה" או "רכיכה" או עוד דברים מהסוג הזה.
האמנם?
האם גבר בן 60 שבוכה על הוריו שכל כך אהב, שגידלו אותו ואהבו אותו מכל הלב. האם גם אז הוא נמושה ורכיכה ותינוק בכיין?
ותזכרו את מה שלמדתי מן השחמט: מספיקה דוגמה אחת, רק אחת, בשביל לפסול תאוריה.
ותאוריות פסולות, בחברה החילונית יש כמו זבל. כמו. זבל!!!
עוד דוגמה:
אני אוהב שחמט, ואני אוהב צבע אדום. אז אני רוצה למצוא אישה שגם היא אוהבת שחמט וצבע אדום. אבל שחמט זה "של גברים" וצבע אדום זה "של נשים". לא, אני לא רוצה קוקסינל. יש אישה שאוהבת שחמט. וגם אוהבת צבע אדום. הנשיות שלה לא מוטלת בספק בגלל האהבות שלה. רח"ל.
3.
האדם תמיד שואף ליותר, עוד ועוד. (את זה שמעתי מהמורה שלי ביסודי. היא הייתה מטומטמת מאד.)
א': אני לא יודע כמה זה נכון. יש עניים השמחים בחלקם, והרבה.
ב': גם אם זה נכון לגבי חלק מהאנשים, אני לא רואה את הרע בזה.
יש ששואפים ליותר, ויש ששואפים לפחות. השאלה היא 'יותר מה' ו- 'פחות מה'.
יהודים יקרים. כל טוב.