בס''ד
ב2 לספטמבר 1986 למניינם, שיחררנו רימון גז מדמיע בבלט הסובייטי בניו יורק. מעל 4000 עשירים בקהל הצטרכו לברוח מהאולם בלינקולן סנטר. אבל 50 דיפלומטים ושחקנים סובייטים סירבו לעזוב. "לא ניתן למחבלים היהודים מהליגה להגנה יהודית להבריח אותנו", הם נשבעו. אז הם התעלפו כשהגז היה חזק מדי. בין 50 הסובייטים החשובים האלה שהתעלפו היו שני השגרירים הסובייטים - השגריר הסובייטי לארה''ב והשגריר הסובייטי לאו''ם. כשהם התעלפו, הסיעו אותם לבית חולים לבדיקות עד למחרת. כלומר 50 נציגים סובייטים כולל שני השגרירים היו זקוקים להשארות בבית חולים ליום ולילה אחד בגלל התקפה יהודית על האירוע שלהם.
התקרית הזאת הייתה עצומה. ממשלות ארה''ב וברה''מ גינו את התקרית בחריפות יחד עם ממשלת ישראל היהודונית וכל הארגונים היהודונים של הממסד היהודוני באמריקה. כולם צעקו, כולם גינו, כולם קיללו אך כולם דיברו על רדיפת היהודים בברה''מ. העניין של אחינו אסירי ציון בברה''מ הפך מעניין נעלם ונידח לעניין בינלאומי ומרכזי שכולם דיברו עליו.
אחרי שעשינו את זה, קיבלתי טלפון ממו''ר הרב מאיר דוד כהנא זצוק''ל הי''ד שהיה בארץ ישראל אז. הרב כהנא אמר לי: "חיים, אתמול כששיחררתם את הרימון הזה גם שיחררתם מעל מיליון יהודים. אף אחד לא יכול להתעלם מהנושא הזה יותר, ועכשיו לא תהיה לרוסים שום ברירה, הרוסים יהיו מוכרחים לשחרר את אחינו".
חלמנו על יהודים מברה''מ בארץ ישראל. תמיד אמרו לנו שזה לא מציאותי. שלא יגידו לכם שחלומות לא מתגשמים. עם אהבת ישראל אמיתית והקרבה, כל חלום טוב יכול להתגשם.