יש משהו במה שאתה אומר.
אבל צריך להבין גם שהפחד הוא לא רק מאלימות פיזית, אלא בעיקר מרצח אופי של התקשורת (רוב מוחץ של העיתונאים הם שמאלנים
ובכוחם להכתים של של בן אדם לכל חייו).
כדי שיהיה להם את האומץ באמת לפסוק לפי מצפונם האמיתי (אם אכן ישנם ימניים ביניהם) יש לעשות רפורמה מקיפה בכל משרדי הממשלה
(שנשלטים ע"י פקידים ומנהלים שמאלנים קיצוניים).
אותו דבר נכון גם לגבי הפולטיקאים - הם מפחדים מהתקשורת ולכן לא מתבטאים כפי שהם רוצים באמת (אלא מנסים לאזן בין מה
שהתקשורת רוצה לשמוע לבין מה שהבוחר מצפה לשמוע).
גם שמאלני מדבר לפי מצפונו האמיתי. השמאלני הלא מקובע מדי, יכול לפעמים להשמיע דיעות ימין. (האדם הוא דבר אדיר. הזלזול באדם,
שכ"כ תופס היום באנשים, הוא מקור להרבה רוע. אני מאמין שאדם 'טיפש' ממני מסוגל לחשוב בדיוק כמוני, למשל. ו*לא* בקטע של "כולנו
אותו דבר" כי זה בולשיט, לא כולנו אותו דבר. אתה לא *בדיוק* כמוני - אתה לא אוהב בדיוק אותה מוזיקה כמו שאני אוהב. אבל... ההישגים
שאליהם אדם יכול להגיע בימי חייו... מיכאלאנג'לו היה אדם.)
אני לא חושב שיוסי שריד הוא צבוע. אני אגיד לך גם למה: יוסי שריד הופיע בתוכנית 'ארץ נהדרת' פעם אחת (הרבה אחרי תקופת הזוהר של
התוכנית הזאת), ומה הוא עשה? פשוט הטיף שמאל... כמו איזה טמבל. אתה חושב שהוא טמבל? אני לא חושב ככה. וכל טמבל יודע, שאם
אתה הולך לתוכנית טלויזיה שאמורה להיות בידוריה, ובאמצע התוכנית, בלי קשר לכלום, אתה מתחיל להטיף דקה של שמאל, אז ברור
שהצופים בבית רק ילכו נגד השמאל. זה, מבחינתי הסימן, שהאיש הזה אכן מאמין בצדקת דרכו (אין לי שום ויכוח איתך על זה שהוא לחלוטין!
לחלוטין טועה!!!)
נשאלת השאלה.. "אבל יוסו, אמרת מצד אחד שהוא לא אידיוט. ומצד שני הוא שמאלני. איך זה ייתכן?"
אנסה להשיב: קודם כל. השמאלני שחי בינינו (ופגשתי חלק מהם) הם לא אנשים רעים, אבל הם כן קצת מבולבלים ולא ממש רואים חלקים
מסוימים במציאות. בכל זאת... יש שמאלנים שהלכו ימינה, אז מה.. כשהם היו שמאלנים הם היו רעים?
יש גם שמאל קיצוני. זה נכון. יש גם ממש אנשים שלא סתם רק מבולבלים, הם עד כדי כך התעוותו עד שהם אפילו מעוניינים בהשמדת ישראל.
אבל לא עליהם אני מדבר כרגע.
תראה, אומר לך משהו מחיי האישיים: אני רואה ישראלים, ו.. הרבה מהם דבקו במנטליות ה- 'או שאתה מניאק או שאתה פראייר', אז אף אחד
לא רוצה לצאת 'פראייר': 'ישראלי לא פראייר', ו- 'אל תצא פראייר'. כתוצאה מכך, יש הרבה מניאקים ממוצא ישראלי. הרבה יותר מאשר
מניאקים ממוצא ערבי. מי שפוגש ישראלים, ואז פוגש ערבים, הוא באמת עלול לחשוב שאנחנו הצד הרע... זה טבעי. אבל... יש עוד צדדים
למטבע.
איך ייתכן, שלפני בסה"כ 60 שנה: שנות ה- 50. המנטליות 'אל תצא פראייר' לא הייתה, ובאורח פלא גם לא היו כ"כ הרבה מניאקים בארץ?
הרי מה היה לנו פעם? מדורה, עוף, גונבים, מוטק'ה, מכנסיים למטה:
ברור שהישראלים מושפעים ממנטליות מסוימת. קשות מושפעים. על זה אין טעם לפרט, ספריית הימין האמיתי... מלאה בזה.
השמאלני גם פוגש ערבים. הם נראים לו נחמדים. בוא נניח הנחה הגיונית: חלק סתם עושים את עצמם נחמדים, וחלק באמת נחמדים. פגשתי
מוסלמי (לא נראה לי דתי) שהיה לי בסדר גמור. פגשתי דרוזי, שהיה לי בסדר גמור. ופגשתי ערבי נוצרי, או 2, שניראו לי בסדר גמור.
אז מה אתה מצפה מהשמאלני? שאחרי שהוא *בעיניים שלו* ראה את כל זה, הוא יאמין למילים של ימני? אני באמת מאמין שהאנשים
שפגשתי לא עבדו עליי. אינטואיטיבית בלב אתה מרגיש כשמישהו עובד עליך אם כן או אם לא. הם לא עם הכי מוכשר במשחק, לא צריך
להגזים. וגם אם הם כן היו, אז איפשהו מישהו מהם (מתוך כל הערבים שפגשתי) צריך היה לפספס, להחליק טיפה בצורת המשחק שלו, ואז
החשד שלי כבר היה מתפתח.
אבל מה... גם אם *זה* נכון. זה לא אומר.. שהעובדה שמחבל יוצא מצד שלהם, ומסוגל לפגוע ביהודי אפילו אם אותו יהודי הוא תינוק קטן
וחמוד. העובדה הזאת, היא עובדה.
לדעתי, 2 העובדות נכונות: יש מחבלים, והם ממש חסרי לב. ויש גם אזרחים ערבים שלא קשורים לזה. אני לא אומר שהערבי בתוך הבית שלו
ממש אוהב ישראלים, אולי הוא לא שם קצוץ על ישראלים, ואולי יש איזושהי שנאה ליהודים בתוך משפחה ערבית ממוצעת, אבל מכאן ועד
להיות טרוריסט... ההבדל הוא *גדול*. נראה לי ככה.
הבעיה של השמאלני היא, שהוא @משום מה@ מתעלם מהעובדה על הטרוריסט. זה נכון אמנם שאת העובדה על הטרוריסט, הוא שמע
בטלויזיה, ואת העובדה שהאזרח הערבי לא בהכרח שונא ישראלים הוא לקח מהמציאות. אבל... ההיגיון כמובן גורס, שהטלויזיה, שהיא
שמאלנית מובהקת, לא תשנה *פתאום* את עורה בשביל לדווח על מעשה טרור. ההרמוניות של הטבע היא דבר ידוע אפילו בפיזיקה. - אין
'קפיצות' של ממש. זה כמו שבאיסלם יהיה כתוב, באמצע כל השיטנה, 'אבל היהודי הוא טוב, ואנחנו החארות כי אנחנו הורגים אנשים טובים'.
אז במקום לשנוא שמאלנים, או אפילו להתווכח איתם, אנחנו צריכים להפעיל את הראש יהודי שלנו, ולהבין את ה- @משום מה@ שכתבתי.
כלומר.. מה *הסיבה* שהשמאלני לא רואה את העובדה על הטרוריסט, וכן רואה את העובדה על חלק מהאזרחים הערביים?
תראה, שאלתי שמאלני, בחור מאד נחמד, שאלתי 'תגיד, לא מפריע לך להזמין לדירתך בחור מגרמניה? לא עוקץ לך בלב?' (הוא מזמין
אנשים עם משהו שנקרא Couch Surfing - אתר באינטרנט).
אתה יודע מה הוא ענה לי? 'למה שאני אכעס על משהו שקרה לפני 60 שנה'. ושוב, זה *לא* בחור רע!
הוא לוקח את החיים קליל מדי, נכון? הוא מעורב במוצא, ונראה אשכנזי. - עור לבן, עיניים כחולות. והקול שלו קצת... קצת נשי. לא בדיוק מאצ'ו.
אפילו שהוא עושה זאת עם הרבה בנות שהוא מזמין מ- Couch Surfing. (בנות בחו"ל יותר יפות, ולא כאלה ראש קשה). (מצטער, בנות, זה
נכון, יש לכן מה לשפר.)
גם הייתי עד לעוד דבר: היה יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בחור אחד (דווקא אשכנזי, ודווקא אחלה בחור, אני ממש אוהב אותו), הוא לא הגיע
לטקס. "למה? למה לא הגעת?", "כי למה שאני אסבול?" או "למה שאני אהיה עצוב?"
משהו כזה. לאשכנזים, כנראה, יש איזשהו מנגנון הרס עצמי. אמנם אנחנו אמורים ללמוד את ההסטוריה של עצמנו אם אנחנו רוצים להמשיך
לחיות, אבל מיותר לומר למה זה כה קשה לאשכנזי ללמוד את ההיסטוריה של עצמו. - הוא פוחד שהוא כל חייו יבזבז בבכי וצער.
אני מתחיל לחשוב שמנהיג הימין האמיתי צודק: שאלה הם הימין 'המזויף' אשר יותר מסוכנים לנו מאשר השמאל. אבל זה לא בטוח. עוד נראה.