http://www.haaretz.co.il/hasite/objects/pages/PrintArticle.jhtml?itemNo=1176204גם לפרובוקציות של השב"כ יש תג מחיר גבוה
השב"כ שילם פיצוי של 15 אלף שקלים לזיאד שאמי, פלסטיני שכמעט נרצח על ידי האחים קהלני באמצעות רובים שסיפק להם הארגון
מאת חיים לוינסון
שירות הביטחון הכללי שילם פיצויים בסך 15 אלף שקלים לפלסטיני שאותו ניסו לרצוח לפני 16 שנים האחים איתן ויהוידע קהלני - זאת, באמצעות רובים שהארגון העביר לידיהם.
ל"הארץ" נודע כי במסגרת תביעה אזרחית שהגיש זיאד שאמי מהכפר בתיר שליד בית לחם, נגד האחים מקרית ארבע והמדינה, הושגה באחרונה פשרה ולפיה השב"כ יפצה את האחרון על הנזק הנפשי שנגרם לו כתוצאה מהירי שביצעו השניים לעברו בכלי הנשק שעוקר מראש על ידי אנשי החטיבה היהודית בארגון באמצעות השמטת אחד מחלקיו הפנימיים. תביעת הנזיקין של שאמי נגד האחים קהלני עצמם, עודנה מתבררת בימים אלה בבית משפט השלום בירושלים.
תחילתה של הפרשה בראשית שנות ה-90 אז היתה קרית ארבע, עיר מגוריהם של האחים קהלני, מוקד פעילות מרכזי של פעילים בימין הקיצוני. כך, למשל, התגוררו ופעלו בקרית ארבע באותן שנים, נחשון ולס שהורשע ב-1990 ברצח פלסטיני, ברוך גולדשטיין שביצע את הטבח במערת המכפלה בפברואר 1994, הרב עידו אלבה שהורשע בפרסום הסתה לגזענות וקצין הנח"ל אורן אדרי שהורשע בגניבת לבנת חבלה צה"לית. באותם חוגים אף פעל אבישי רביב, שהתברר לאחר רצח רבין כי שימש סוכן שב"כ.
בספטמבר 1994, מסר א"ט, תושב קרית ארבע גם הוא, את רכבו ושני רובי אמ-16 שעוקרו על ידי השב"כ באמצעות הוצאת הנוקר, לאחים קהלני שהתוודו בפניו כי בכוונתם לרצוח פלסטיני.
בשל האירוע נודה א"ט מקהילתו, והוא אף נדרש לעזוב את היישוב בטענה כי פעל כסוכן סמוי של השב"כ. בסופו של דבר, ביקשו רבני קרית ארבע שלא לצאת נגדו בפומבי והוא עדיין מתגורר במקום.
ב-2 בספטמבר 1994, בשעות הבוקר, יצאו האחים קהלני עם רכבו של א"ט לכיוון שכונת מלחה שבירושלים.
הם ירדו לכביש עפר שהוביל לכפר בתיר, ועצרו את המכונית בצד הדרך. שאמי, רכוב על אופניים, עשה באותה שעה את דרכו חזרה לביתו שבכפר. אחד האחים שאל אותו בערבית אם יש לו כסף, ומשווידא כי הוא ערבי, הרים את הרובה, כיוון אותו לראשו וירה בו מטווח אפס.
שאמי, המום כי נותר בחיים, נמלט מהמקום, ואילו האחים שנכנסו לרכב והחלו בנסיעה לכיוון ירושלים, נעצרו כעבור דקות ספורות בלבד על ידי אנשי השב"כ. בתוך הרכב נמצאו שני הרובים המעוקרים.
שאמי אותר רק 12 ימים לאחר האירוע. כפי שהעיד בבית המשפט, חוקרי השב"כ אמרו לו אז: "אל תפחד, אנחנו באים לעזור לך ותפסנו את המתנחלים. הבעיה שלך היא עם המתנחלים, לא איתנו".
במשפט טענו האחים קהלני כי הם אמנם נסעו בדרך העפר המובילה לכפר בתיר, אך זאת כדי לאתר ציר תנועה להברחת ביצים מהגדה לישראל. לדבריהם, הם לא פגשו בדרכם אף אדם ובהתאם גם לא ביצעו את המיוחס להם.
בית המשפט המחוזי, ולאחר מכן גם בית המשפט העליון, דחו את גרסתם והם נשלחו ל-12 שנות מאסר. ב-1999 קצב הנשיא אז עזר ויצמן את עונשם לשמונה שנים.
עם שחרורם שבו האחים קהלני להתגורר בקרית ארבע. איתן התחתן עם טטיאנה סוסקין, מפעילות הימין הקיצוני הבולטות של שנות ה-90, אך השניים התגרשו כעבור זמן קצר.
ב-2001 הגיש שאמי תביעה אזרחית נגד המדינה והאחים קהלני, בדרישה לפיצוי כספי על הנזק הנפשי ממנו הוא סובל, לטענתו, מאז האירוע. ואולם, במשך שנים עוכב בירור התביעה - תחילה, בשל העברת המשפט לירושלים, ובהמשך לנוכח סירוב השב"כ לאפשר לשאמי להיכנס לישראל לצורך מפגש עם הפסיכיאטר שהיה אמור להעביר לבית המשפט חוות דעת על מצבו הנפשי.
באמצעות עורך דינו, תאופיק ג'אברין, טען שאמי כי על השב"כ, שעקב אחרי האחים קהלני באותם ימים, היה לעצור אותם משקיבלו לידיהם את הנשק, ולא לחכות עד שינסו להוציא לפועל את תוכניתם.
מנגד, טען בא-כוח המדינה כי לא בוצעה כל עוולה כלפי שאמי, וכי למעשה "הציל השב"כ את חייו". "קודם למועד האירוע היה לשב"כ מידע כללי בלבד על הכוונה לבצע רצח", טענו פרקליטי הארגון, "ככל שהשירות יודע, לא היה תכנון לפגוע דווקא באדם מסוים, והשב"כ לא ידע היכן מיועד להתבצע הרצח ומי השותפים לתוכנית. השב"כ באופן מוצלח עיקר את הרובים בהם התכוונו הנתבעים לבצע את הרצח, ואכן, פעולה זו מנעה את הרצח. לא ניתן להניח שמעצרם בנקודת זמן כלשהי קודם הזמן בו נעצרו, היה מונע את הרצח המתוכנן. על המדינה היה לקחת בחשבון גם אפשרות שאם הנתבעים ייעצרו בשלב כזה או אחר, יבוצע הרצח על ידי שותפים לקשר".
האחים קהלני, מצידם, הגישו הודעת צד ג' נגד המדינה, בה נטען כי היה על השב"כ לעצור אותם מיד עם היוודע דבר כוונתם לבצע רצח, וכי על כן השב"כ אשם ויש לפטור אותם מתשלום הפיצוי הכספי.
שופט בית משפט השלום בירושלים, דב פולוק, דחה טענה זו על הסף, בנימוק כי חובת המדינה למנוע פשע חלה רק ביחס לקורבן, ואינה מתקיימת כלל כלפי העבריין. בימים אלה ממש מתנהל שלב ההוכחות בתביעתו הנפרדת של שאמי נגד האחים קהלני.
לפני כשנה, ממש לפני השלב בו חוקרי השב"כ היו אמורים להעיד בתיק, החליטו בארגון להגיע להסכם פשרה עם שאמי, שאושר בהמשך על ידי בית המשפט. על פי ההסכם, שולמו לשאמי 15 אלף שקלים, בתמורה לסילוק כל תביעותיו כלפי הארגון. לדברי פרקליטו של שאמי, עו"ד ג'אברין, "לא היה לנו סיכוי לזכות בתביעה נגד המדינה ולכן הגענו איתם לפשרה".
מהשב"כ נמסר בתגובה: "ב-2002 הוגשה תביעת נזיקין מטעם זיאד שאמי נגד האחים איתן ויהוידע קהלני ונגד המדינה, בעקבות אירוע שלטענתו גרם לו נזק נפשי. במסגרת ההליך המשפטי, העלה בית המשפט הצעת פשרה לפיה תשלם המדינה לתובע סכום של 15 אלף שקלים, מבלי להודות בחבות מטעמה. בנסיבות העניין, סברה המדינה כי יש מקום להיענות להצעת הפשרה ולפיכך שילמה המדינה לתובע את הסכום כנגד סילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובע נגד המדינה".
נושא: כתבה בהארץ מזכירה את שיטות ההפללה הנלוזות של השב"כ (נקרא 2078 פעמים)