יהדות ותורת ישראל > שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי

פוסט מודרניזם מתוך משקפי הקבלה- כנגזרת של הסרט מטריקס.

<< < (2/3) > >>

נדב:
על קצה המזלג, אני חושב שהניסיון להחיל אמיתות פיסיקליות באותו מדף עם אמיתות ערכיות או "משמעות", הוא אחד מהאיוולות היותר גדולות שניתן לחשוב עליהן. אין מובן לטענה " כל אחד והאמת שלו". אם מדובר על אמיתות פיסיקליות מדעיות זה בהחלט לא נכון, אם מדובר על אמיתות ערכיות אז לדעתי זה פשוט ניסוח לא נכון. ערכים הם תוצר של תודעת האדם, לפיכך אין ולא יכולים להיות ערכים אוניברסליים. לפיכך, על השאלה "כמה קילומטרים יש בין השמש לכדו"א"? היא שאלה שיש עליה תשובה מוחלטת. השאלה "האם ראוי לבצע המתות חסד בחולים סופניים?" איננה שאלה כזו, משום שהיא שאלה ערכית, כלומר היא תלויה בבני אדם. הניסיון לשים שתי שאלות אלה תחת כיפה אחת הוא מעוות. זו רדידות פילוסופית.

באשר למשמעות, את הדיון הזה צריך להתחיל בשאלה משמעות מהי? תן דעתך על שני המשפטים הבאים:

משמעות המילה "רווק" הוא גבר לא נשוי לא אלמן ולא גרוש.

עמנואל קאנט היה פילוסוף משמעותי למדי בעיצוב התפיסה המודרנית.



בת ימי 1:

--- ציטוט של: נדב על יוני 07, 2010, 14:18:18 ---על קצה המזלג, אני חושב שהניסיון להחיל אמיתות פיסיקליות באותו מדף עם אמיתות ערכיות או "משמעות", הוא אחד מהאיוולות היותר גדולות שניתן לחשוב עליהן. אין מובן לטענה " כל אחד והאמת שלו". אם מדובר על אמיתות פיסיקליות מדעיות זה בהחלט לא נכון, אם מדובר על אמיתות ערכיות אז לדעתי זה פשוט ניסוח לא נכון. ערכים הם תוצר של תודעת האדם, לפיכך אין ולא יכולים להיות ערכים אוניברסליים. לפיכך, על השאלה "כמה קילומטרים יש בין השמש לכדו"א"? היא שאלה שיש עליה תשובה מוחלטת. השאלה "האם ראוי לבצע המתות חסד בחולים סופניים?" איננה שאלה כזו, משום שהיא שאלה ערכית, כלומר היא תלויה בבני אדם. הניסיון לשים שתי שאלות אלה תחת כיפה אחת הוא מעוות. זו רדידות פילוסופית.

באשר למשמעות, את הדיון הזה צריך להתחיל בשאלה משמעות מהי? תן דעתך על שני המשפטים הבאים:

משמעות המילה "רווק" הוא גבר לא נשוי לא אלמן ולא גרוש.

עמנואל קאנט היה פילוסוף משמעותי למדי בעיצוב התפיסה המודרנית.





--- סוף ציטוט ---
משמעות מבחינתי היא הגדרה ו/או ההשלכות שלה.

נדב:
אני צריך תשובה ממישהו דתי.

נץ וגאה בזה:

--- ציטוט של: נדב על יוני 07, 2010, 14:18:18 ---על קצה המזלג, אני חושב שהניסיון להחיל אמיתות פיסיקליות באותו מדף עם אמיתות ערכיות או "משמעות", הוא אחד מהאיוולות היותר גדולות שניתן לחשוב עליהן. אין מובן לטענה " כל אחד והאמת שלו". אם מדובר על אמיתות פיסיקליות מדעיות זה בהחלט לא נכון, אם מדובר על אמיתות ערכיות אז לדעתי זה פשוט ניסוח לא נכון. ערכים הם תוצר של תודעת האדם, לפיכך אין ולא יכולים להיות ערכים אוניברסליים. לפיכך, על השאלה "כמה קילומטרים יש בין השמש לכדו"א"? היא שאלה שיש עליה תשובה מוחלטת. השאלה "האם ראוי לבצע המתות חסד בחולים סופניים?" איננה שאלה כזו, משום שהיא שאלה ערכית, כלומר היא תלויה בבני אדם. הניסיון לשים שתי שאלות אלה תחת כיפה אחת הוא מעוות. זו רדידות פילוסופית.
באשר למשמעות, את הדיון הזה צריך להתחיל בשאלה משמעות מהי? תן דעתך על שני המשפטים הבאים:
משמעות המילה "רווק" הוא גבר לא נשוי לא אלמן ולא גרוש.
עמנואל קאנט היה פילוסוף משמעותי למדי בעיצוב התפיסה המודרנית.

--- סוף ציטוט ---
בא נתחיל עם הרישא ברשותך,
גם במדעים מדוייקים יש די והותר שטחים בהם אין תשובה מוחלטת, די אם אזכיר כלאחר יד את הקוסמולוגיה, מכניקת הקוונטים, ייצורי הביניים באבולוציה ועקרון אי הודאות של גדל.
מכאן אני עובר לפילוסופיה של המדע, שם בתור אחת הדוגמאות החזקות, ניתן למצוא את פרדוקס החתול של שרדינגר.
אז לאט לכבודו ולך תקרא קצת דברים של קרל פופר על פילוסופיה של המדע וכנ"ל קצת ד"ר מיכאל אברהם לפני שאתה מקשקש בקומקום בדברים שאתה לא מבין בהם (עדיף שתתרכז במוזיקה).
אני בהחלט מסכים שיש פה גם מימד של רדידות פילוסופית, סופו של יום, האתר איננו מתיימר להיות הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה והכותב בודאי איננו בדיוק פרופ' אבי שגיא או פרופ' זאב בכלר.
הוא ניסה עם קצת תחכום לתת משהו שידבר אל אנשים שממילא ראשם לא מצוי בפילוסופיה, מי שזה מדבר אליו, תפדאל, ומי שלא...לפחות שיהיה עקבי.
ומכאן אני עובר לסיפא, שאלת לגבי פירוש המילה "משמעות" בשני משפטים שונים
אם כן, במשפט הראשון, פירוש המילה הוא- הגדרה קרי- תיחום הגבולות של המילה כשלעצמה מבחינת מובנה הצר.
במשפט השני מאידך, המילה מופיעה כדי להעריך את מושא המשפט- קרי: פילוסוף, אך מאידך המילה הזו היא הגדרה מעורפלת שכן היא איננה חושפת לאיזה כיוון היא הולכת מבחינת השפעתה שכן המילה "משמעותי" בהקשר זה, יכולה להשתמע בין לחיוב ובין לשלילה.
דבר זה אגב מתגלם בשפה האנגלית בה למילה הראשונה ניתן התרגום- meaning
בעוד למילה השנייה ניתן התרגום- important
אך כאמור, משלך איננו נכון כיוון שלמרות הנסיון לעשות אבחנה זו, ישנו החור השחור במדע המדוייק שאתה רחוק מאוד מלפתור.

בת ימי 1:

--- ציטוט של: נץ וגאה בזה על יוני 08, 2010, 01:25:53 ---בא נתחיל עם הרישא ברשותך,
גם במדעים מדוייקים יש די והותר שטחים בהם אין תשובה מוחלטת, די אם אזכיר כלאחר יד את הקוסמולוגיה, מכניקת הקוונטים, ייצורי הביניים באבולוציה ועקרון אי הודאות של גדל.
מכאן אני עובר לפילוסופיה של המדע, שם בתור אחת הדוגמאות החזקות, ניתן למצוא את פרדוקס החתול של שרדינגר.
אז לאט לכבודו ולך תקרא קצת דברים של קרל פופר על פילוסופיה של המדע וכנ"ל קצת ד"ר מיכאל אברהם לפני שאתה מקשקש בקומקום בדברים שאתה לא מבין בהם (עדיף שתתרכז במוזיקה).
אני בהחלט מסכים שיש פה גם מימד של רדידות פילוסופית, סופו של יום, האתר איננו מתיימר להיות הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה והכותב בודאי איננו בדיוק פרופ' אבי שגיא או פרופ' זאב בכלר.
הוא ניסה עם קצת תחכום לתת משהו שידבר אל אנשים שממילא ראשם לא מצוי בפילוסופיה, מי שזה מדבר אליו, תפדאל, ומי שלא...לפחות שיהיה עקבי.
ומכאן אני עובר לסיפא, שאלת לגבי פירוש המילה "משמעות" בשני משפטים שונים
אם כן, במשפט הראשון, פירוש המילה הוא- הגדרה קרי- תיחום הגבולות של המילה כשלעצמה מבחינת מובנה הצר.
במשפט השני מאידך, המילה מופיעה כדי להעריך את מושא המשפט- קרי: פילוסוף, אך מאידך המילה הזו היא הגדרה מעורפלת שכן היא איננה חושפת לאיזה כיוון היא הולכת מבחינת השפעתה שכן המילה "משמעותי" בהקשר זה, יכולה להשתמע בין לחיוב ובין לשלילה.
דבר זה אגב מתגלם בשפה האנגלית בה למילה הראשונה ניתן התרגום- meaning
בעוד למילה השנייה ניתן התרגום- important
אך כאמור, משלך איננו נכון כיוון שלמרות הנסיון לעשות אבחנה זו, ישנו החור השחור במדע המדוייק שאתה רחוק מאוד מלפתור.


--- סוף ציטוט ---
זה בסדר.הוא כל פעם מקשקש על נושאים שאין לא מושג בהם ואז שולח אחרים ללמוד את אותם הנושאים.שיקרא פעם את סטיבן הוקינג ואז יחזור וידבר על פיסיקה.

תפריט

[0] אינדקס הודעות

[#] עמוד הבא

[*] עמוד הקודם

עבור לתצוגת גירסה מלאה