יהדות ותורת ישראל > שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי
פוסט מודרניזם מתוך משקפי הקבלה- כנגזרת של הסרט מטריקס.
נדב:
נץ, את פופר קראתי כשאתה מן הסתם היית ביסודי. אז לאט לך עם התנשאות. הרקע הפילוסופי שלי לא רע ומה שבטוח לא נופל משלך. אז נתחיל מזה. (בת ימי - את הוקינג קראתי לפני שאתה שמת סדינים לבנים על הראש, לא שזו חכמה גדולה לקרוא את הוקינג, אז באמת, תרגיע).
הכוונה שלי הייתה שבמדעים מדוייקים התשובה תמיד אחת ויחידה, והיא מוחלטת. הידע שלנו עליה אולי לא שלם אבל מה שבטוח התשובה היא מוחלטת. בסופו של דבר, או שהיקום פועל באופן דטרמינסטי או שתתכן אקראיות סטטיסטית קוונטית (ולא נכנס בדיוק למונחים בקוונטים, זו רק דוגמא). בסופו של דבר או שהחיים על כדו"א התפתחו בהדרגה ללא יד מכוונת, או שלא. עקרון זה נכון לא רק לגבי מדעים מדוייקים, אלא למשל גם באמונות דתיות. או שקיים אל כל יכול המכונה י**ה, והוא אלוהי היהדות, או שלא קיים אל כזה, ואז או שישו אכן היה התגלמות של אותו אל או שלא. גם כאן קשה לחשוב על תשובה שלישית, רק תשובה אחת נכונה. או שיש קיום לאחר המוות או שאין. כנ"ל לגבי פסיכולוגיה ושאלות כגון מה מניע בני אדם.
אבל עקרון זה בפירוש לא תופס לגבי שאלות ערכיות. זאת, מפני שערכים הם לא דבר שיש לו אחיזה מציאותית כלשהי, אלא הם תוצר של תודעת האדם. לכן אין תשובה מוחלטת על שאלות ערכיות. תהום עמוקה פעורה בין הדוגמאות שלי מהפסקה הקודמת לבין שאלות מוסריות. אין שום דבר ביקום שהוא טוב, רע, ראוי או מגובה בפני עצמו, אלו הם שיפוטים אנושיים. מחב"תים רבים מנסים לעשות השלכה מאמיתות פיסיקליות לאמיתות מוסריות, "הרי לא יתכן שלכל אחד תיהיה האמת שלו, אחד חייב להיות צודק והשני טועה" - זה לא נכון לגבי שאלות ערכיות, זו איוולת. וזו כל הנקודה שלי. זה יותר משטחיות, זו הטעיה.
בחלק השני של הודעתך אתה נותן שני פירושים למילה משמעות. כשהבחור בסרטון מדבר על משמעות החיים, לאיזה פירוש של "משמעות" הוא מתכוון? מה הגדרתם של החיים או מה חשיבותם?
בת ימי 1:
--- ציטוט של: נדב על יוני 08, 2010, 12:24:56 ---נץ, את פופר קראתי כשאתה מן הסתם היית ביסודי. אז לאט לך עם התנשאות. הרקע הפילוסופי שלי לא רע ומה שבטוח לא נופל משלך. אז נתחיל מזה. (בת ימי - את הוקינג קראתי לפני שאתה שמת סדינים לבנים על הראש, לא שזו חכמה גדולה לקרוא את הוקינג, אז באמת, תרגיע).
הכוונה שלי הייתה שבמדעים מדוייקים התשובה תמיד אחת ויחידה, והיא מוחלטת. הידע שלנו עליה אולי לא שלם אבל מה שבטוח התשובה היא מוחלטת. בסופו של דבר, או שהיקום פועל באופן דטרמינסטי או שתתכן אקראיות סטטיסטית קוונטית (ולא נכנס בדיוק למונחים בקוונטים, זו רק דוגמא). בסופו של דבר או שהחיים על כדו"א התפתחו בהדרגה ללא יד מכוונת, או שלא. עקרון זה נכון לא רק לגבי מדעים מדוייקים, אלא למשל גם באמונות דתיות. או שקיים אל כל יכול המכונה י**ה, והוא אלוהי היהדות, או שלא קיים אל כזה, ואז או שישו אכן היה התגלמות של אותו אל או שלא. גם כאן קשה לחשוב על תשובה שלישית, רק תשובה אחת נכונה. או שיש קיום לאחר המוות או שאין. כנ"ל לגבי פסיכולוגיה ושאלות כגון מה מניע בני אדם.
אבל עקרון זה בפירוש לא תופס לגבי שאלות ערכיות. זאת, מפני שערכים הם לא דבר שיש לו אחיזה מציאותית כלשהי, אלא הם תוצר של תודעת האדם. לכן אין תשובה מוחלטת על שאלות ערכיות. תהום עמוקה פעורה בין הדוגמאות שלי מהפסקה הקודמת לבין שאלות מוסריות. מחב"תים רבים מנסים לעשות השלכה מאמיתות פיסיקליות לאמיתות מוסריות, "הרי לא יתכן שלכל אחד תיהיה האמת שלו, אחד חייב להיות צודק והשני טועה" - זה לא נכון לגבי שאלות ערכיות, זו איוולת. וזו כל הנקודה שלי. זה יותר משטחיות, זו הטעיה.
בחלק השני של הודעתך אתה נותן שני פירושים למילה משמעות. כשהבחור בסרטון מדבר על משמעות החיים, לאיזה פירוש של "משמעות" הוא מתכוון? מה הגדרתם של החיים או מה חשיבותם?
--- סוף ציטוט ---
אז תקרא שוב את סטיבן הוקינגואז חזור אלינו.אגב אם כבר מדברים על דו משמעותיות לוחד משמעותיות לגבי ערכים הייתי גם ממליץ לך לקרוא את עמנואל קאנט ואת המבקרים שלו.לסיכום אני מצליץ לך לקרוא את התנ''ך.הוא די חד משמעי לגבי הערכים שלו.
נדב:
:::D :::D :::D קאנט דווקא אחד הראשונים שקראתי. ואני יודע שהתנ"ך חד משמעי לגבי הערכים שלו, אין ספק בזה.
בת ימי 1:
--- ציטוט של: נדב על יוני 08, 2010, 12:30:33 --- :::D :::D :::D קאנט דווקא אחד הראשונים שקראתי. ואני יודע שהתנ"ך חד משמעי לגבי הערכים שלו, אין ספק בזה.
--- סוף ציטוט ---
אז תחזור לשיעורי פילוספויה ותנ''ך.
yossso:
There is no palestein.
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[*] עמוד הקודם
עבור לתצוגת גירסה מלאה