ארקדי גיידמאק אומר כי נתניהו איננו כליל השלימות, בעם היהודי ישנם אנשים הראויים ממנו, והם עובדים כנהגים, עיתונאים, רופאים.
לחגיגת "יום הלוחם הרוסי" שהוא ארגן, הגיע ארקדי גידאמק ישר מהחקירה ביחידה לחקירות פשעים בינלאומיים בבת-ים. שם הוא נשאל באיזה זכות מכר למנהלת לשכתו של רה"מ שולה זקן כרטיס או מינוי למשחקי ביתר י-ם (שבבעלותו) במחיר מוזל והאם אין בכך משום שוחד לעובד מדינה?
בתום החגיגה ארקדי גידאמק העניק ראיון מיוחד לכתבינו ויקטוריה ווקסלמן וטוביה לרנר.
- הכנו מספר שאלות, אך המשטרה מספקת נושאים חדשים בקצב שקשה להדביק.
זה נכון. רק מהעיתונים נודעה לי על הסיבה לזימון לחקירה.
- אומרים שאתה מכרת כרטיס מוזל לשולה זקן?
אכן, ובכך גרפתי רווח בלתי חוקי של כ-20 או 30 שקלים.
- וזה בהשוואה להוצאותיך למען אנשים...
זה לא למען אנשים. זה כפי שאמרו לי בשביל לקנות קולות בוחרים. הכל כאן לא כל כך פשוט...
- נתחיל עם התנועה "לצדק חברתי" שהקמת. זו תנועה או מפלגה?
זה סתם שם בהתחשב במוסכמות הפורמאליות של חיינו. זה משום שבד"כ דברים כאלה מארגנים פוליטיקאים. הם מאורגנים במפלגות שמטרתן האמיתית לקדם אינטרסים של העומדים בראשם הקרואים משום-מה "מנהיגים". זה נעשה בנוסחה סטנדרטית: מקימים מפלגה, זו עושה את הכל ע"מ למשוך קולות בוחרים. ז"א יוצרים התכתשויות פוליטיות מלאכותיות ומיותרות לחלוטין, וכל זה ככלי ליצירת אשליה של פעילות פוליטית. כל המרקחה הזאת היא מיותרת. אף אחד לא באמת צריך את זה וזה גם לא מעניין את אף אחד.
הדבר היחיד שמשיגים ע"י פעילות זו – זה קידום האישיות של המשתתפים בהתכתשות, שהופכים לדמויות מוכרות בקנה מידה לאומי. דבר זה נותן סיכוי להיבחר למוסדות השלטון ולזכות בתפקידים ממלכתיים רבי מעלה.
כיוון שאנשים לא הבינו שאני לא יוצר מנגנונים מלאכותיים ע"מ למשוך בוחרים, אבל העם נמשך אחרי, אז הכרזתי על הקמת התנועה לסיפוק השאיפות הללו. אם הייתי מכריז על הקמת מסגרת פורמאלית, הייתי מיד נשאב לתוך התחרות בין המפלגות על קולו של הבוחר תוך השוואה של רעיונות ומצעים פוליטיים מיותרים. כל אלה הם פיתיון מלאכותי למשיכת קולות בוחרים.
אנשים נמשכים אלי לא בגלל שאני מציע איזה שהוא מצע או רעיונות פוליטיים מיותרים, אלה משום שאני מדבר איתם בשפתם על מושגים מובנים. ומשום כך כולם יבואו אחרי. אני לא מסתכל על אנשים כעל בוחרים, משום שאני לא שואף לקבל תפקיד רם מעלה של נבחרי ציבור. מילוי תפקיד בכיר כלשהו של נבחרי ציבור יהווה עבורי נסיגה ולא התקדמות הן מבחינה כלכלית והן במעמדי האישי. לכן אני לחלוטין לא שואף לכבוש אי אלו תפקידים ממלכתיים. את סיבה הראשונה זה עתה הסברתי. הסיבה השנייה פשוט איננה ברת השגה לפוליטיקאים מקצועיים. הם לא מבינים שמילוי תפקיד ממלכתי זו אחריות כבדה לפני העם.
עמינו תמיד היה חי במסגרת קהילתית. לא היו לנו מנגנוני ממשל ממלכתיים. קהילות נוהלו באופן שהיו אנשים שיכלו לתרום בפועלם, ממונם או ידיעותיהם, והיו שנזקקו לתרומות אלה. בין לתרומות ממוניות ובין לרוחניות ע"מ לשמר את המסורת. כך היה תמיד במשך אלפי שנים. הודות למבנה קהילתי שמרנו את זהותנו היהודית.
היום יש לנו מדינה. המדינה שלנו לא הוקמה כמו שאר מדינות בגלל התגבשות קבוצת תושבים באזור גיאוגראפי מסוים המאוימים מאזור אחר. סיבת קיומה של מדינת ישראל – שמירת הזהות היהודית שלנו. רק לפני כמה עשרות שנים והודות למסורת שנמסרה מדור לדור הצלחנו להקים מדינה ע"מ להגן פיסית על עמינו ולאפשר את המשך המסורת לדורות הבאים.
אך לפתע אנו מוצאים את עצמנו תחת מנגנונים ממלכתיים שמדכאים את המסורת היהודית. אנו חיים בעולם מודרני שבו אינני יכול להעמיד את עצמי כנגד המדינה, אך המדינה שוללת מאיתנו את המסורת והמוסר היהודיים. זה מה שקורה בישראל היום. זה מאד מורכב למצוא את האיזון הנכון בין מנגנון ניהול מדינה מודרנית לבין הצורך לשמר מבנה קהילתי. אני לא מתיימר לטעון שיש לי את הנוסחה אך חייבים לזכור שזהו הצורך האמיתי.
- אתה תומך בנתניהו מצד אחד ומצד שני מתמקם בשמאל בתפיסתך החברתית. איך זה משתלב עם הדוקטרינה הכלכלית של נתניהו?
נתניהו – פוליטיקאי מקצועי. הוא איננו כליל השלמות. כאשר אני מביע תמיכה בנתניהו אני מתכוון לזה שמכל הפוליטיקאים המוכרים מהשורה הראשונה שיכולים להתמודד על הנהגת המדינה – הוא הראוי ביותר. אך אנו יודעים שבעם היהודי ישנם אנשים הראויים ממנו, והם עובדים כנהגים, עיתונאים, רופאים. הם אינם מוכרים בקנה מידה לאומי ולכן אינם יכולים להיבחר. מבין אלה שיכולים להיחשב מועמדים ריאליים להנהגה, ולפי דעתי בלבד שיכולה להיות גם שגויה – נתניהו הוא המועמד הראוי ביותר.
- איך אתה מתכוון לעצב את הרשימה של התנועה שלך?
אני לא מעצב רשימה. אני הכרזתי על הקמת תנועה, אבל אני יהודי אחד פשוט. וזו הכרזה הצהרתית בלבד ע"מ להשתלב במוסכמות ע"פ כללי המשחק המקובלים. שהרי זה לא מובן איך אדם בודד מגיע לרייטינג מהגבוהים בארץ ויותר פופולארי מכל הפוליטיקאים במדינה. אז בשביל שמצב זה יתקבל בציבור, הכרזתי על תנועה שאני עומד בראשה, אחרת אנשים לא תופסים איך אדם אחד שאין מאחוריו מנגנון פוליטי רשמי נהנה מתמיכת יותר בוחרים פוטנציאליים מכל הפוליטיקאים מקצועיים. לפי משאלים מונמכים באופן מגמתי, אני לבד מקבל היום יותר קולות משתי מפלגות גדולות כלשהן בישראל. מדובר במפלגות המונות עשרות או מאות עובדים אדמיניסטרטיביים אשר עשרות שנים הלכו לשווקים, לחצו ידיים של אנשים והציגו להם מצעים פוליטיים.
- כל ספורטאי המופיע בדרוג עולמי – כולם יודעים מה הוא שווה. הפוליטיקאים בארץ גם שווים משהוא?
פוליטיקאים הם חלק מהחברה שלנו. זו גם מוסכמה, אבל אני לא חי ע"פ מוסכמות וכללים. זה מה שמבדיל אותי מאחרים – אני מצפצף על מוסכמות.
אנשים אומרים לי: "אולי אתה במצב רוח רע, אתה נחקרת היום במשטרה". אך אני נהניתי להגיע לחקירה. ואפילו מהתגובה של השוטרים שם שאיננה שונה מאנשים ברחוב. שוטרים במדים אמרו לי: "ארקדי אנחנו אתך!", "כל הכבוד ארקדי!". זה מזכיר לי את צליבת ישוע כאשר חלק מהרומאים מתחילים להבין שהם עושים משהוא רע. אני עולה במדרגות הבניין והם מקבלים הארה. עוד כמה פעמים, ושוטרים ירצו לעצור את המפקדים שלהם, כמו בסרטים המתארים את התחלת הנצרות. זה כמו להכניס עז לגן הירק. כל פעם כשאני נכנס למשטרה, אנשים במדים מוחים לי כפיים.
היום אמרתי לחוקרים שאני דורש מהמשטרה משכורת עם הפרשה לקופת גמל ודרגות כמו שוטר בדימוס. הרי הייתי אצלכם אתמול, היום ואהיה מחר. אני מועיל מאד למשטרת ישראל שהודות לי זוכה לסיקור תקשורתי חסר תקדים. אני אפילו לא שואל באיזה עניין מזמינים אותי לחקירה, לפי האמרה הרוסית הידוע: "תנו לי בן אדם ואני אמצא לו את סעיפי האישום בחוק" (ביטוי של הפרקליט הראשי של בריה"מ בתחילת המאה הקודמת – ט.ל.). לכן אני אפילו לא שואל מדוע, הם שמים את האצבע במקום כלשהוא בספר החוקים ומתחילים לתפור. כמו רבי בחדר שם אצבע בחומש והתינוקות קוראים משם. כל סעיף מתאים לי. וכך קראתי היום בעיתונים שמכרתי למנהלת לשכה של רה"מ כרטיס ב-50 ₪ במקום 80. הרווחתי 30 ₪ שמהם לא שלמתי מסים בדיוק כמו לבייב או רוזנשטיין. המעליב ביותר בכל הסיפור הוא שאני עוד מספיק ג'נטלמן בשביל להעניק לגברת כרטיס במתנה... ובכלל בחקירה סיפרתי להם, שהיא אכלה ביציע המכובדים 3 סופגניות במקום אחת כמו כולם. ואתם מאשימים אותי במכירת כרטיס.
אמרתי לחוקר תוך שתית תה: "אתה כאן בעל הסמכות וזה עולה לך לראש. אתה אדם צעיר בן 30 ואני כמעט כפליים. אתה יכול לתאר לעצמך שבגילי תגיע למעמד שלי? ולמרות הסמכויות שלך אני יכול להעמיד אותך במקומך. אני אוהב ומכבד אותך, אתה בחור נחמד וזה נעים לשתות תה בחברתך. אך תשים לב לכל העיתונאים שעומדים בשורה בדרכי אליך. כל הרשתות מיוצגות כאן. התפקיד שלך בהצגה – לחקור אותי ושלי – לעשות ממך צחוק. בזה שאתם מזמנים אותי לחקירות אתם מעלים את הרייטינג שלי. כל אדם אמיד שרוצה תהודה ציבורית משלם על כך הון עתק. הקף הסיקור התקשורתי שאני מקבל הודות לחקירה חוסך לי מאות מיליוני שקלים. אתם יודעים כמה עלה לאסוף את כל התקשורת? אני מגיע לישראל לשלשה ימים בחודש ויוצר תהודה ענקית בתקשורת.
ולא צריך להתייחס אלי כאל עולה חדש מרוסיה, אידיוט שלא מבין את המתרחש סביבו. אני בשלשה ימים משיג יותר רייטינג מכל המנהיגים שלנו ביחד. השם שלי מוזכר פי 2-3 יותר מראש הממשלה. וזה כאשר אני לא דובר עברית רהוטה. ולמרות זאת כל כלי התקשורת מעוניינים לראיין אותי.
גידאמק מודה למשטרה על הפרסום בחינם בציינו כי קיבל הרבה זמן חשיפה, כשכל דקה בפריים-טיים עולה הון.
- וכמה עולה ראיון בלעדי עם גידאמק?
זה לא עולה כסף. אתם לא משלמים לי כלום. אתם יודעים כמה עולה טור בעיתון? ואני מקבל עמודים שלמים חינם. ומעניין שזה לא חד פעמי כל פעם כמו גיחות של פוליטיקאים. אני כבר 600 ימים לא יורד מהכותרות. וזה בהתחשב בכך שאני מרסן מווסת את ההופעות ומשתדל לא להוציא הכל בבת אחת. לפני 3 ימים הגעתי לארץ, הכרזתי על הקמת תנועה, הידיעה על המכתב ממשרד המשפטים פורסמה בעולם כולו, אני כבר לא זוכר מה היה במכתב – אבל כמה פעמים נכנסתי לתחנת משטרה ויצאתי ממנה? זה מאד חשוב לרייטינג, להיכנס ולצאת.
כאן הכתבים שאלו אותי למי אני רוצה להתחפש בפורים? אמרתי – לאסיר, זה מתאים לי. אולי זה יגרום נחת למפכ"ל. סוף-סוף הוא יראה אותי במדי אסיר. אולי הפעם היחידה.
- זה מה שמנסים לתפור לך.
זה נכון. אני יכול לומר שתופרים לי לפורים תחפושת של אסיר.
- רה"מ לא מזמן אמר שהחלום שלו להקים מדינה פלשתינית.
בזה אני חושב שהוא דווקא צודק. בכל הרצינות. גם מצידינו כיהודים וגם מצד העולם כולו חשוב למצוא פתרון נכון של דו-קיום בשלום בין כל עמי האזור.
- אם נקים על הגבעות השולטות של יהודה ושומרון מדינה ערבית זה יביא שלום לדעתך?
אני לא אומר לעשות שלום מיד עכשיו בכל מחיר מבלי לקחת בחשבון את צורכי הביטחון של אוכלוסיית ישראל. אבל בחתירה להסכם צריכים להילקח בחשבון אינטרסים של כל עמי האזור. זה חד משמעי. אין צורך ליצור איומים חדשים, אבל יש הכרח למצות את נוסחת הדו-קיום בשלום.
- מה דעתך למשל על אפשרות הדו-קיום כאשר הם בירדן ואנחנו כאן?
צריך לקיים דו שיח עם נציגים אוטנטיים שרוצים בטובת עמם ותוך נטרול ובידוד הקיצוניים השואפים לעימות בכל מחיר. אני מבין שזה לא כלם והקיצוניים אצל הערבים זוכים לצערי לתמיכת חוגים רחבים באוכלוסייה, אך צריך לקיים שיח עם מנהיגים שמעוניינים בטובת עמם ומתעלמים מהקיצוניים.
- נשיא רוסיה פוטין אמר שיש לו יחסים מעולים עם ערבים. הוא מקבל את נציגי החמס וארגוני טרור בכבוד מלכים. איך נראה לך תפקיד של רוסיה באזור?
אני מתייחס בכבוד והערכה לפעילות הנשיא פוטין בעניין זה. כולנו בני אדם ואינטרסים של הערבים המאכלסים את האזור צריכים להילקח בחשבון. הנשיא פוטין שואף ליחסים טובים עם כל עמי האזור וישראל בתוכם. זו מדיניות נבונה ואני תומך בה. אני רק חושב שבעניין האידיליה עם מדינות ערב הוא מציג את הרצוי בתור מצוי. מדיניות רוסיה כעת מנווטת בידי אנשים פרגמאטיים ונבונים המשוחררים מדוגמות אידיאולוגיות שהיו בזמן הסובייטים בבריה"מ והם שואפים לנרמול היחסים עם ישראל שאין לגביה שום דעות קדומות כבעבר. רוסיה רוצה לראות בישראל שותף היסטורי ויחסים חמים בין המדינות. אני לא מסכים לאמירתו של המשורר והזמר ולדימיר ויסוצקי ז"ל על ישראל: "שם רבע מהעם – אנשים שלנו..." יותר נכון לומר "מחצית העם". הסטטיסטיקה הזאת מונמכת באופן מגמתי. השלטונות פוחדים שאלקטורט זה יכיר בכוחו האמיתי.
- במערכת אצלנו רווחת ראיה אחרת על פתרון הסכסוך עם הערבים
זה ראוי לשבח. אנו חיים במדינה חופשית והמערכת זכאית לדעה משלה בינתיים... עד שגידאמק ישתלט על הכל. לכן אני מדגיש בינתיים... (צוחק).
- כן אם רן כהן לא יעצור אותך עם החוק שלו.
רן כהן כה רחוק מהמציאות, ובכלל אצלם כולם מרן כהן ועד אולמרט קיימת עדיין אשליה שהם מובילים איזה שהם מהלכים. כאשר שואלים את גידאמק האם הוא הולך לפוליטיקה? אני מאבד עניין משום שאני מבין שהמראיין שואל שאלות מיושנות ולא אקטואליות. הוא פשוט לא מעודכן וחי את הרגע שכבר שייך לעבר. כמו משיטות לוחמה של המזרח הרחוק – כאשר סמוראי כבר שיסע את האויב לשני חציים קיים עד רגע שהאויב המוכרע עוד לא מודע למצבו החדש. כך כל האנשים השואלים אם אני הולך לפוליטיקה וביניהם רן כהן, אולמרט ומי שביניהם. שאלות אלו היה צריך לשאול קודם.
- ז"א החלטתך היא חיובית וסופית?
תבינו, כוחם העיקרי של הפוליטיקאים זו התמיכה הציבורית האלקטוראלית וביטויי תמיכה זו. ואת זה הם איבדו. משום שהעם עם גידאמק. (מתבדח בסגנון סיסמאות של מפלגה קומוניסטית של בריה"מ וצוחק).
- העם מצפה לרפורמה חוקתית למשל.
כבר אין צורך. אני אפילו לא רוצה לדבר על אנשים כמו רן כהן. כל דאגתם היא שהם יאבדו את הג'ובים שלהם. לכן הוא חושש לאבד תמיכה ציבורית. הוא אומר למשל שגידאמק קונה קולות בכסף בניצנים למשל. ואני אומר, שלפי המסורת של אבותיי אני פשוט חייב להתחלק עם בני עמי במה שיש לי. אחרת זו תהייה בגידה במסורת אבותיי. אינני מעוניין בפולמוס עם כהן. שיחשוב מה שהוא רוצה. העיקר מה העם חושב, והעם עם גידאמק. (צוחק)
- אבל חלק מהעם חושב שיוזמות השלום האחרונות הם שווים לדיון בפרוק מדינת ישראל?
אני לא כל כך מתעניין מי חושב מה, אבל דעת העם מאד מעניינת אותי. רק שהעם מושפע משטיפת מוח בתקשורת, אשר מעלה נושאים לדיון וקובעת סדר יום ציבורי. מהשיח הזה פוליטיקאים בונים את תמיכתם האלקטוראלית. אני לא מעוניין לשחק במגרש זה ולא מעניין אותי מה חושבים הבכירים.
אם במדינה שלנו שר הביטחון לא יודע להשתמש במשקפת ואת כולם זה מצחיק, אז אני לא צוחק. האיש הזה מופקד על בטחון עמי. העם ששמר על זהותו אלפי שנים. אם אתכם זה מצחיק איך הוא צופה במשקפת – תצחקו. אותי זה לא מצחיק.
- כאשר אנו מדברים על שלום, למה הכוונה? הייתי מבין עם היום במצריים היו מחנכים את הנוער על ערכי שלום. אבל זה לא קרה גם לא אחרי 30 שנה! ברש"פ כבר 15 שנים פועלת מערכת חינוך קיצונית שעושה הכל להנצחת האיבה גם בדורות הבאים. אינך חושב שהתקדמות בכוון זה היא חסרת תכלית?
קיימות הרבה בעיות שקשות מאד, וקשה לפתור אותן, אבל יש צורך להתחיל לפתור אותם. ובשביל זה במדינה שלנו ליד הגה השלטון צריכים לעמוד אנשים עם ראיה נכונה של הבעיות והבנה נכונה של המוטל עליהם בתוקף תפקידם.
