האם לפסול רבנים כפוסקי הלכה בגלל נטייה שמאלה ?

[הימני]

שלום לכל חבריי הפורום,

אני יודע שחלק מהחברים המאמינים בפורום מייחסים חשיבות אדירה לנטייתו הפוליטית של רב כזה או אחר.
למעשה, ניתן אולי לחשוב שהתמיכה ברב כהנא נובעת בגלל נטייתו הפוליטית ורק אחר כך בגלל יישום של כל נושא הילכתי אחר.
אפשר להסכים או לא להסכים עם זה.

אבל האם לדעתכם ניתן לפסול פסקי הלכה או קריאה בספרים של רבנים שאינם מקוטלגים כימניים מובהקים ?

אני אביא מספר דוגמאות :

הרב הצדיק שלמה אבינר הציג אמנם גישה ממלכתית בתקופת הגירוש, אבל האם בגלל זה אני צריך
להפסיק לקרוא בספר המעולה שלו "בת מלך", ספר העוסק בנושא ספציפי כמו "מעמד האישה ביהדות" שאני חושב שהקריאה בספרו
על נושא זה מהווה תענוג צרוף  ?
האם בגלל שהוא לא קרא באופן מוחלט לסירוב פקודה, זה אומר שאני גם צריך לפסול אותו מלהחליט בנושאים
תורניים/הלכתיים אחרים ?

-האם אני לא חייב לקבל את ההלכה של הרב עובדיה על איסור חיטוט באף רק בגלל שהוא תמך באוסלו ?
-האם אני צריך לפסול את דעתו של אחד מגדולי הדור, הרב אלישיב, רק בגלל שהוא לא תומך בחזון ארץ ישראל השלמה ?
-האם עלי לפסול את את הרב יואל בן נון ?

אנא תנו דעתכם.

[אלמ]

בגדול אין קשר הכרחי בכלל,פוליטיקה לא משקפת את כלל תוכנו הטמון באדם ואם האדם קצת פונה שמאלה אין זה אומר שהוא לא טוב בדברים אחרים או שאולי זה נובע מחשיבה מוטעית שנוצרה ממקורות בלתי נאמנים.

אגב לגבי הרבנים זה קצת שונה משום שהם אמורים לייצג את הכלל ולהוות דוגמה לשאר הציבור, אני סובר שאם יש להם נטייה קלה שמאלה בפוליטיקה וזה נובע מדחפים בלתי רצוניים ש'כביכול' נכפים עליו במסגרת פוליטית כלשהיא בה הוא נמצא במצב כזה דעתי שצריך לשלול את הרב לחלוטין,משום שהוא רואה את הערך האנושי הגשמי גדול יותר מהערך האלוקי ולאו דווקא זה העניין, כי אם באשר הוא בגד באידיאולוגיה שלו ובעיקרון הבסיסי המנחה אותו.

ובאופן שונה, אם ישנו איזה רב הנוטה קצת (אני אומר קצת כי זה יחסי) שמאלה והוא משתדל לבסס את דבריו והעיקרון הזה לא בראש מעייניו אלא הבסיס המנחה אותו  וכל זה מתוצאה של תמימות דעים ורצון לשלימות האידיאולוגיה שלו(בתור חלק קטן-המרכיב אותה). את הרב הזה לא הייתי שולל לגמרי והייתי מכבד את יצירותיו התורניות ואת כבודו כמייצג איש דת ואף הייתי לוקח דברים מפסיקותיו ההלכתיות ומדעותיו.

[הימני]

אגב לגבי הרבנים זה קצת שונה משום שהם אמורים לייצג את הכלל ולהוות דוגמה לשאר הציבור, אני סובר שאם יש להם נטייה קלה שמאלה בפוליטיקה וזה נובע מדחפים בלתי רצוניים ש'כביכול' נכפים עליו במסגרת פוליטית כלשהיא בה הוא נמצא במצב כזה דעתי שצריך לשלול את הרב לחלוטין,משום שהוא רואה את הערך האנושי הגשמי גדול יותר מהערך האלוקי ולאו דווקא זה העניין, כי אם באשר הוא בגד באידיאולוגיה שלו ובעיקרון הבסיסי המנחה אותו.

ובאופן שונה, אם ישנו איזה רב הנוטה קצת (אני אומר קצת כי זה יחסי) שמאלה והוא משתדל לבסס את דבריו והעיקרון הזה לא בראש מעייניו אלא הבסיס המנחה אותו  וכל זה מתוצאה של תמימות דעים ורצון לשלימות האידיאולוגיה שלו(בתור חלק קטן-המרכיב אותה). את הרב הזה לא הייתי שולל לגמרי והייתי מכבד את יצירותיו התורניות ואת כבודו כמייצג איש דת ואף הייתי לוקח דברים מפסיקותיו ההלכתיות ומדעותיו.

לפעמים זה אפילו יותר מזה, הבסיס האידיאולגי שלו הוא דתי.

קח למשל את הרב אלישיב, אני מניח שהוא נגד חזון ארץ ישראל השלמה במצב הנוכחי רק בגלל ההלכה.
זאת אומרת ההלכה עצמה ואיך שהוא מבין אותה היא-היא שמטה אותו שמאלה.

[אלמ]

לפעמים זה אפילו יותר מזה, הבסיס האידיאולגי שלו הוא דתי.

קח למשל את הרב אלישיב, אני מניח שהוא נגד חזון ארץ ישראל השלמה במצב הנוכחי רק בגלל ההלכה.
זאת אומרת ההלכה עצמה ואיך שהוא מבין אותה היא-היא שמטה אותו שמאלה.

אם כך אין לי ממש בעיה אלא עם צורת אופן פירושו את ההלכה והטעם שבו הוא מנמק את דבריו(תציג אותם אם הינך יודע).
אגב זה תואם לגישה השניה שהצגתי.