"הארץ" ב-1932: "היטלר עושה רושם טוב"
יום שלישי, 29 באפריל 2008, 4:11 מאת: עפרי אילני, הארץ
מחקר על העיתונות העברית בארץ בתקופת במנדט, מעלה כי כמעט אף אחד מהעיתונים לא הבין את החומרה של האנטישמיות הנאצית
"יותר מדי תרבות ספג העם הזה, שיוכל להסכים לדרישת איפה ואיפה". היטלר ופילגשו אווה בראון (הארץ)"עליי לציין מיד כי הרושם שעושה היטלר טוב לאין ערוך מן המשוער", דיווח בינואר 1932 כתב "הארץ" בברלין, גרשון סוויט, "הוא בן 46, אבל מראו צעיר יותר. אגב: הוא רווק... שביעות רצון וביטחון עצמי ניכרים מכל תנועותיו, הוא מתנהג ומרגיש את עצמו כ'כוכב'. כי העולם לוטש עליו עין עכשיו, והדבר מוצא חן בעיניו". שנה לפני מינויו לקאנצלר, היטלר, שעדיין לא היה מוכר היטב לקוראי העיתון, הצטייר בכתבה כדמות אקזוטית, תמהונית למחצה.
העיתונות העברית של תקופת המנדט הבריטי השקיפה בהשתוממות מלווה בחשש בתופעה הפוליטית חסרת התקדים שהופיעה באותן שנים בגרמניה: התעצמות המפלגה הנאצית, עד עלייתה לשלטון. אילנה נובצקי-בנדט, דוקטורנטית מהאוניברסיטה העברית, שחוקרת את יחס העיתונות העברית בפלשתינה להתרחשויות האלה בגרמניה, מצאה שהעיתונים גילו התעניינות ועקבו אחר התחזקות הנאצים כבר בסוף שנות ה-20.
עם זאת, בנדט טוענת שהעיתונים בפלשתינה התקשו לזהות את עוצמתו הפוליטית של היטלר ואת מרכזיותו של המרכיב הגזעני באידיאולוגיה של מפלגתו. "ככל שהמפלגה עלתה בכוחה האלקטורלי, ההתעניינות בה גברה", אמרה בנדט, "אבל כמעט אף אחד מהעיתונים לא הבין את החומרה של האנטישמיות הנאצית".
כך לדוגמה, בפרשנות שפירסם "הארץ" בנובמבר 1932 נכתב ש"שנאת ישראל, על כל הקסם שיש בה לגבי המונים חשוכים בשעת חירום, אינה מטבע עובר לסוחר בגרמניה: יותר מדי תרבות ספג העם הזה, שיוכל להסכים לדרישת איפה ואיפה... ביחס לאזרחים היושבים במולדת אחת". ב-7 בדצמבר קבע העיתון: "להיטלר אין עוד שום תקווה להיות השליט היחיד בגרמניה".
נושא: האוטו-אנטישמי גדעון לוי, לא שמע על חיים בן פסח (נקרא 3201 פעמים)