אנו חיים בדמוקטטורה ז"א דיקטטורה במסווה של דמוקרטיה או אפילו שילוב של השניים, כידוע הדיקטטורה הזאת זה לא דבר חדש והיא קיימת מאז קום המדינה וימי שלטון מפא"י,ומאז ומתמיד אומרים לנו בריש גלה שאין מקום להביע את כל מגוון הדעות אפילו אם מדובר בדעות שהם לא מסכנות לכאורה את הזהות ה"דמורקרטית" והיהודית/ציונית במדינת ישראל (ואלו כמובן התנאים לדעות לגיטימיות במדינת ישראל),בעוד שיושבים לנו בכנסת אנשים שחותרים תחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ומי שתפקידו לתת להם את הדין, במקום נותן להם הכשר פעם אחר פעם, לעומת זאת את תנועת כ"ך הם פסלו בטענה שהוא "גזען" ו"מסכן את הדמוקרטיה", אתם יודעים מה, אולי אפילו לא הייתי מוחא על כך יותר מדי אם היו מתייחסים בצורה שווה גם כלפי אלו המסכנים את ישראל כמדינה יהודית, אבל אין צורך להיות מופתעים כאשר לא רואים את השיווין הזה שאנחנו כל כך רוצים, כי מי שאמור לתת את הדין לאנשים ששוללים את זהותנו היהודית הם בעצמם אנשים שרוצים לברוח כמה שיותר מזהותה היהודית של המדינה, כך שכאשר השמאל משווה לפעמים את ישראל לאיראן למשל אז במובן מסויים אני מסכים איתם, והדימיון הוא סתימת הפיות הבלתי פוסקת שעליו אתה מדבר, למרות שלמזלנו בינתיים לא רוצחים אותנו בגלל הדעות שלנו וכאן הוא ההבדל מהבחינה הזאת בין ישראל לאיראן.
