שלום קישקשתא "אני מקווה שברור לכולם, למרות שחיים לא יגיד את זה במפורש, שהוא בעד פגיעה בשמאלנים."
או שלך נח לחשוב כך. זה שכהניסטים לא מקבלים עוולות בסובלנות ובחיוך כמו שאתה רוצה שנקבל, לא אומר שאנחנו רוצים לפגוע בשמאלנים ,אנחנו רוצים שהם יחזרו בתשובה ויהיו יהודים טובים , כל עוד שזה לא קורה, יש עלינו חובה להזהיר את הציבור שלא יתפתו אחרי השקרים וההסתה השמאלנית ולא יתנו לשמאל הקיצוני להחריב את הארץ ולכפות את דעת המיעוט שלו על עתיד עם ישראל ומדינת ישראל .
בקשר למאמר שהבאת ,אין לי בעיות עם המאמר , זה מאמר תורני, אבל אתה משתמש בו שלא כראוי . אין לי בעייה עם המסר של "יהודי לא הורג יהודי" ,אני בהחלט מסכים ...אבל מקרים כגון המקרה הזה שנדונים שם כדוגמה , זה אכן היו מקרים קיצוניים, ולולי התערבות פנחס והמעשה שעשה ההשלכות של זה היו חמורות (וכבר על ידי מה שנעשה שם נהרגו עשרים וארבע אלף יהודים בגלל החטאים והחילול השם שהיה אז , ואם פנחס לא היה עושה מה שעשה ,העונש יכל להיות חמור בהרבה
בוא נדון קצת במה באמת דברים אמורים , שאתה שהבאת את המאמר , כנראה לא בקיא בהם :
במאמר שהבאת כתוב "א. "אמר רבי יוחנן: ששה נסים נעשו לו לפנחס" (סנהדרין פב ע"ב). ללא נסים אלה פנחס היה יוצא חייב בדינו כרוצח ולבית הדין של משה לא הייתה ברירה אלא לחייבו מיתה."
עקרונית, זה עניין של פרשנות תורנית, הפרשנות הזאת לא פסולה, אבל השימוש שלך בה כדי להוכיח כביכול שהמעשה הזה "בלתי מתקבל על הדעת" ואף "ראוי" שהיו מוציאים אותו להורג כביכול במשפט בגלל ה"חטא" שעשה , הוא בכלל לא מדויק
"א"ר יוחנן ששה נסים נעשו לו לפנחס אחד שהיה לו לזמרי לפרוש ולא פירש ואחד שהיה לו לדבר ולא דבר ואחד שכוון בזכרותו של איש ובנקבותה של אשה ואחד שלא נשמטו מן הרומח ואחד שבא מלאך והגביה את המשקוף ואחד שבא מלאך והשחית בעם"
רש"י ז"ל מסביר מה כל נס בעצם בא לעשות :
מזה "שהיה לו לזמרי לפרוש ולא פירש" ? רש"י מסביר "מן האשה ושוב אין ניתן להורגו" ,זאת אומרת , זמרי היה צריך לפרוש מהאישה המדינית, ולא פרש , ואם הוא היה פורש , לא היה ניתן להורגו , ועל מה דברים אלה של רש"י מבוססים ? מה בכלל נתן רשות להורגו לכתחילה לפנחס ? כנראה על דברי חז"ל "הבועל ארמית הקנאים פוגעין בהן" ירושלמי סנהדרין, פ"ט, כז ע"ב ובעצם זה מוסב על "וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן" את מה הוא ראה ? את זה בדיוק ,ולכן היה מותר לו "לקנא" ולפגוע במחלל שם שמים שעושה את זה , ולמה כל זה היה נחוץ ? (וכפי שנראה בעזרת השם זה אכן היה נחוץ ) בוא נתחיל מהשורש של מה באמת קרה אז
כתוב "וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד "
למה הוא קירב אותה אליהם ? ולמה הם בכו ? עונים חז"ל :"תפשה בבלוריתה, והביאה אצל משה. אמר לו: בן עמרם! זו אסורה או מותרת? ואם תאמר אסורה - בת יתרו מי התירה לך? נתעלמה ממנו הלכה, געו כולם בבכיה, והיינו דכתיב (במדבר כ"ה) והמה בכים פתח אהל מועד" (סנהדרין פ"ב, ע"א)
זאת אומרת שהיה כאן מצב מסוים שבו בעצם זמרי בא לעיני משה והסנהדרין והראה להם שהוא חוטא ,ושואל בעצם , במה זה שונה מזה מזה שלקח משה את בת יתרו לאישה ורש"י מסביר "בת יתרו מי התירה לך - משה קודם מתן תורה נשא, וכשנתנה תורה כולן בני נח היו ונכנסו לכלל מצות והיא עמהם, וגרים רבים של ערב רב" (רש"י סנהדרין פ"ב עמוד א) זאת אומרת , נשא אותה קודם מתן תורה ,ובמעמד הר סיני הם היו בני נח ונכנסו לכלל מצוות ואישתו ויתרו גויירו בעצם המעמד והתגיירו כולם ונכנסו לכלל מצוות ביחד עם ישראל , ולכן היה הבדל גדול , בעוד שזמרי רצה להתבולל עם גויה (וגם היה בזה עניין של עבודה זרה שהמדיניות גרמו ליהודים שהלכו איתם לעבוד לאליליהם כפי שמוזכר) אבל באותה רגע נתעלמה ממשה רבינו ההלכה ,והעם בעצם היו חסרי אונים כלפי הטענה של זמרי , וזה יצר את הבעייה, שאכן היה צריך למנוע ממנו או להעניש את זמרי על מה שעושה ,אבל היה חוסר אונים , ואז נכנס פנחס , ובכח ההלכה שהזכרנו ,פגע בו ,בקנאותו לשם השם
נמשיך בביאור ששת הניסים :
מהו הנס השני ? "ואחד שהיה לו לדבר ולא דבר" מסביר רש"י "לזעוק לאנשי שבטו לסייעו" , אם כן , שהיה לו לדבר ולא דיבר, מוסב על זמרי שיכל לצעוק לבני שבטו (שבתחילת הגמרא רואים שחלקם שיתפו עם זמרי פעולה) לבוא ולהציל אותו , ולא צעק ,אם כן זה עוד נס שנעשה לפנחס
מה השלישי ? "אחד שכוון בזכרותו של איש ובנקבותה של אשה " ,רש"י מסביר את כוונת חז"ל " וראו אותם דבוקים זה בזה, וידעו שניתן רשות לקנאי לפגוע בו, ולא יאמרו "שנאה היתה בלבו עליו"" בעצם רש"י מסביר ,הנס השלישי היה ,זה שהם היו דבוקים זה לזה מכורח החטא של זמרי והמדינית - ובגלל שהוא הרג אותם כשהם היו דבוקים זה בזה , זה היה "הוכחה" לכך שלקנאי -היה רשות הלכתית, לפגוע בזמרי (מה שהבאתי לעיל "הבועל ארמית הקנאים פוגעין בהן") , ההוכחה לעם , שהוא לא "רצח" , אלא באמת עשה את זה לשם שמים , ולא רצח אותו משנאה.
מה הנס הרביעי ? "ואחד שלא נשמטו מן הרומח " , מסביר רש"י "לפרוש זה מזה עד שראו שהרגם בדין" , זאת אומרת, הגופות שהרומח של פנחס שיפדה , לא נפרדו זה מזה ונשארו דבוקים , עד שכל העם ראה את זה שהם דבוקים , ושהוא הרג אותם בדין ,ולא משנאה . שזה עוד נס
מה הנס החמישי ?"ואחד שבא מלאך והגביה את המשקוף" מסביר רש"י "והוציאן נדבקים, ולא הוצרך להשפיל הרומח וישמטו" זאת אומרת, המלאך הרים את המשקוף , כדי שפנחס לא היה צריך להנמיך את הרומח כדי להעביר אותם מתחת למשקוף ,שזה בדרך הטבע היה גורם לכך שהגופות ממשקלם היו נשמטות מהרומח , וזה היה עוד נס
מה הנס השישי ? " ואחד שבא מלאך והשחית בעם" ורש"י מסביר "והוטרדו בני שבטו ולא הרגו לפנחס" , בעצם כאן צריך גם להסביר , שאמנם זה היה אחד מהניסים , אך זה גם היה עונש לחוטאים על החילול השם שהם עשו בעבודה הזרה וההתבוללות שהשתתפו בה , והמלאך שבא והשחית בעם , בעצם גם גרם לעוד דבר ,שהוא גם נס , שהחלק מבני שבטו של זמרי שהיו שותפים לחטא,היו מוטרדים מהמגיפה ולא יכלו כתוצאה מזה להרוג את פנחס בגלל הקידוש השם שעשה ,שבוודאי היה מכעיס את החוטאים האלה שהיו חוטאים ביחד עם זמרי
בעצם עולה מכאן שכל הניסים האלה נעשו - כדי להגן על פנחס - לא להצדיק את "מעשהו" שבעצם היה "חטא" כביכול ,אדרבה , הוא עשה מעשה צודק ונכון ,וכל הניסים האלה נעשו אך ורק כדי להראות שהוא באמת עשה את הדברים האלה ברוח הצדק והאמת ולשם שמים ולא מתוך "חטא" או "שנאה"
-
בהמשך המאמר שהבאת כתוב " ב. "בקשו מלאכי השרת לדחפו, אמר להן: הניחו לו, קנאי בן קנאי הוא, משיב חימה בן משיב חימה הוא" (שם). על פי דעה זו גם בבית דין של מעלה היה פנחס יוצא חייב לולא התערב הקב"ה בדינו וציוה הניחו לו."
כפי שראינו , מאמר חז"ל על השש ניסים דווקא לא משתמע ממנו שהניסים האלה נעשו כדי שפנחס לא יצא "חייב" בהכרח,אדרבה לפי המאמר לא רמוז אפילו במעט שפנחס חטא כלל ,והניסים האלו היו כדי להוכיח שהוא באמת עשה עם כוונות אמיתיות ולשם שמים(ולא כדי "להפוך" את החטא כביכול למצוה, כי הוא כלל לא חטא, אלא הניסים היו כדי להוכיח שהוא עשה לשם שמים באמת ושיהיה לזה הוכחה וגם -) וכדי להגן עליו מזעם החוטאים האחרים
ובקשר לדעה שמובאת כאן בקשר למימרת חז"ל הזאת "ביקשו מלאכי השרת " וכו' , הנה כמה דרכי פרשנות אחרת : למשל מובא בספר מי שילוח לרב מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצה זצ"ל "בקשו מלאכי השרת לדחפו כי אין אדם יכול לקנא ולנקום נקמת השם לחבירו, רק באם יהיה הוא נקי במידה הזאת, ולזה העיד הש"י קנא בן קנאי וכו' הוא נקי וטהור במדה הזאת"
זאת אומרת, הסיבה שמלאכי השרת רצו לדחפו ,זה כי כדי שאדם יוכל לקנא להשם ולנקום נקמת השם מיהודי אחר ("חבירו" - כל המצוות בין אדם לחבירו בתורה הם בין יהודי ליהודי, לנקום באויבי ישראל הגוים זה מצוה לחלוטין) הוא חייב להיות נקי במידה הזאת - והשם אומר למלאכי השרת, הניחו לו, הוא נקי טהור במדה הזאת, הוא קנאי בן קנאי ומשיב חימה בן משיב חימה (זאת אומרת הוא מקנא להשם אלוקיו ,שלא יתחלל שמו ועצם החילול השם זיעזע אותו והוא עשה מה שעשה כדי לקדש שם שמים,ולהפסיק את החילול השם . ובזה הוא השיב חימה מעל ישראל , זאת אומרת, השיב מעל ישראל את חרון אף השם ,כמו שכתוב בפירוש "פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי, בְּתוֹכָם; וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקִנְאָתִי" במדבר כה :יא זאת אומרת שישראל היו ראויים כליה בגלל החטא ,ופינחס השיב את החימה מעל עם ישראל בקנאו את קנאתו של השם יתברך כשהוא נקם את נקמתו )
נביא עוד פירוש לדוגמא על הגמרא הזאת מהספר אור תורה שכתב הרב אורי לרב אורי קאלמייר לאחר הקדמה שמסבירה שמלאכי השרת כנראה סברו שאין זה גילוי עריות לפי דבר שכתוב שם בגמרא ההיא הוא מסביר : "דמלאכי השרת היו סוברים דישראל הבא על הכותית אינו בכלל גילוי עריות, נמצא דפנחס עשה שלא כהוגן במה שמסר נפשו לגדור גדר על עבירה כזו, לכן השיב להם הקב"ה קנאי בן קנאי הוא וכו'"
זאת אומרת, שמלאכי השרת בקשו לדחפו כי סברו שזה לא גילוי עריות ולכן הם חשבו שמה שפנחס עושה זה לא נכון ולכן ביקשו לדחפו ואז השם אמר להם הניחו לו ,זאת אומרת, מה שהוא עושה זה כן נכון (הרי הוא משיב חימה)
עכשיו בוא נדון קצת על דברי הגמרא , הרי בכלל, כל המהות של המשפט "אמר להן: הניחו לו, קנאי בן קנאי הוא, משיב חימה בן משיב חימה הוא" מראה לך שכל העניין של "קנאי בן קנאי" זה חיובי ולשם שמים , ו"משיב חימה" מעל ישראל
עכשיו שוב, ברור שאסור לרצוח ,וברור שתינוקות שנשבו כמו רוב השמאלנים לא עושים להכעיס ולא מבינים את חומרות מעשיהם (זה לא אומר אגב שמעשיהם פחות מסוכנים) , אף אחד לא אומר לצאת ולהרוג שמאלנים או משהו ... המעשה הזה, ומעשה כמו מה שעשה מתתיהו הכהן החשמונאי למתיוון שהקריב חזיר לזאוס לעיני כל העם ...זה מקרים מיוחדים שבהם היה חילול השם אדיר ואם אף אחד לא היה עושה שום דבר , חלילה יכל להיות לזה השלכות קטסטרופליות ...כגון המגיפה, שלולי שפנחס היה עושה מה שעשה (וזה פסוק מפורש) היא יכלה לכלות חלילה את עם ישראל כמו שכתוב בפרוש בפסוק שהבאתי לעיל , ומכיוון שהסנהדרין לא יכלו לשפוט אותו באותו רגע כי נעלמה ההלכה ממשה כמו שהבאתי לעיל והעם (הצדיקים שלא חטאו) בכו למראה המראות ולא ידעו מה לעשות...קם פנחס ועשה מעשה של קנאה להשם והפסקת חילול השם ההמוני שהיה וזה הציל את העם
וכמו מתתיהו החשמונאי שקם ועשה מעשה כי אם הוא לא היה עושה אותו אז הדבר היחיד שהיו שומעים אותו יום, גם היוונים וגם היהודים זה שהיה יהודי שהקשיב למצוות המלך היווני והקריב חזיר לזאוס...למי אכפת בכלל היה שליהודים צדיקים לא היה כל כוונה להשתתף בזה ? הפואנטה היא שהדבר היחיד שהיו זוכרים ,זה שבוגד עבד את זאוס וריצה את היוונים
בגלל שקם מתתיהו ועשה מה שעשה (ולזכר אותו מאורע ,אתה אוכל סופגניות "קיצוניות" למהדרין כל חנוכה ) לא רק שהחילול השם האדיר הפסיק, אלא היה קידוש השם שהשפיע ונכנס ללב האנשים ובזכותו לא רק שהתגברו על המתיוונים אלא גם על היוונים וחידשו את עבודת המקדש וחזר עצמאות לישראל ושליטה על ארצם
-
עוד במאמר שהבאת כתוב "ג. "התחילו שבטים מבזין אותו: ראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, והרג נשיא שבט מישראל! בא הכתוב ויחסו: פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הקדם לו שלום" (שם).
כן אבל הנקודה היא שהם טעו , מה שכתוב שם זה "התחילו שבטים מבזין אותו ראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים <לעבודת כוכבים> {לעבודה זרה} והרג נשיא שבט מישראל בא הכתוב ויחסו פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן "
זאת אומרת שהם באו להעליב אותו ,והתייחסו ליחוס שלו שלפי אחת הגישות הכוונה הייתה ליתרו (אביו התחתן עם בת יתרו שהתגייר) שיתרו היה מפטם עגלים לעבודה זרה לפני שהוא התגייר ,ואמרו שהוא הרג נשיא משבט ישראל ,ואז הכתוב יחס אותו לאהרון (שזה דומה לדעתי למה שאמר הקב"ה למלאכים ,"משיב חימה בן משיב חימה " רש"י מסביר שם " אהרן, במעשה דקרח, דכתיב 'כי יצא הקצף' (במדבר יז יא) וכתיב 'ויתן את הקטורת' [שם, פסוק יב]", בן של אהרון ,שכמוהו , כשהיה קצף על עניין מעשה קרח , אהרון הקטיר קטורת (להשיב את החימה), וכך הוא ,מה שעשה היה להשיב חימה) והכתוב הזה שמייחסו , זה הפסוק שהבאתי לעיל "פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי, בְּתוֹכָם; וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקִנְאָתִי" במדבר כה: יא , והגמרא ממשיכה שם "א"ל הקב"ה למשה הקדם לו שלום שנאמר (במדבר כה) לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום וראויה כפרה זו שתהא מכפרת והולכת לעולם"
"וראויה כפרה זו" אומר רש"י ז"ל "שעשה פנחס" "שתהא מכפרת והולכת לעולם " אומר רש"י "דכתיב (במדבר כה יג) 'ברית כהונת עולם תחת אשר קנא לאלוקיו ויכפר' "
כפי שאמרתי,אין לי כל בעייה עם הפרשנות במאמר שהבאת, אני רק חושב שאתה משתמש בו בצורה לא פיירית לחלוטין לנסות לנגח על ידו רעיונות הלכתיים שאתה לא מבין אותם וחושב שאתה תקבע מה הם , בוא נביא מקורות אחרים שדנים בעניין מעשה פנחס ונראה מה הם אומרים על ה"כפרה" הזאת שעשה פנחס וכמה היא חשובה :
כשכתוב בבמדבר כה : יא "בקנאו את קנאתי" רש"י מפרש "בנקמו את נקמתי" הספורנו כותב שם "בקנאו את קנאתי בתוכם שעשה נקמתי לעיני כולם, כדי שבראותם זה ולא ימחו, יכופר על אשר לא מיחו בפושעים, ובזה השיב את חמתי מעליהם". והאבן עזרא מפרש שם "כי הוא קנא כקונו, וכתוב על ה' כי הוא א-ל קנא בע"ז, ולולי הוא שקינא הייתי מכלה כל ישראל בדבר בקנאתי" הרב מאיר כהנא זצוק"ל הי"ד מורנו ורבינו אומר כאן "כאן לא הייתה מועילה שום תפילה של משה. בחטא העגל הועילה התפילה שלו, "למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרוג אותם..." (שמות לב:יב). השם מחל בגלל החשש של חילול השם. אבל כאן זה לא היה מועיל, כי עצם החטא היה חילול השם, ורק מה שעשה פנחס, שהסיר את חילול השם, רק זה עזר. " (צופה ומנהיג המאמר "קנאות")
בתהילים כתוב (קו:ל) "ויעמוד פינחס ויפַלֵל ותֵעָצַר המגפה" עד כדי כך
הרב אומר באור הרעיון פרק "נקמה" :"ומכיון שמגלגלים זכות על ידי זכאי, אחרי שנקם פינחס את נקמת השם מזמרי בן סלוא וכזבי בת צור, שלח משה את צבאות השם לנקום את נקמתו במדין בהנהגת פינחס, כמו שנאמר (במדבר לא:ו): "וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא". וכן פירש הרמב"ן (במדבר כה:יא): "והזכיר (פסוקים יד-טו) 'ושם איש ישראל המוכה... ושם האשה המוכה', להודיע כי ראוי היה לשכר הגדול הזה, שהרג נשיא בישראל ובת מלך גוים ולא ירא מהם בקנאתו לאלקיו. ואחרי שנתן שכרו הטוב לצדיק ציוהו להיפרע מן הרשעים ואמר לו: צרור את המדינים"."
וכן בפרק מלחמה ושלום הרב כותב "(ישעיהו מח:כב): "אין שלום אמר השם לרשעים". מי שקיבל "ברית שלום", שכר נצחי של שלום, היה דוקא פינחס שקינא את קנאת השם , שנקם את נקמתו, שהיה משוח מלחמה ראשון, כמו שנאמר (במדבר כה:יב): "לכן אמור, הנני נותן לו את בריתי שלום". יש כאן מדה כנגד מדה - מי שעוזב את השלום ואת השלוה ומוסר את עצמו למלחמת השם לנקום את נקמתו, זוכה דוקא לשלום הנצחי, ומי שמורד בהשם ומבזה ומתעב את מצותו להילחם ולבער את הרע ואת הרשעים, לעולם לא יהיה לו שלום, כי אין שלום לרשעים, פורקי עול."
ובקשר לטענות שלך כלפיי חיים או כלפי כהניסטים בכלל , דע לך ,שחיים נלחם וישב בכלא , מאהבת יהודים .מורנו ורבנו הרב מאיר כהנא זצוק"ל הי"ד נלחם וישב בכלא בגלל אהבת יהודים . להאשים אותנו שאנחנו רוצים בעצם לפגוע ביהודים טועים , זה פשוט בורות שלא תאמן ,אתה מפספס את כל הפואנטה, הכהניסטים מנסים להציל את העם ולהחזיר את העם לאמת התורנית