א. בדיוק כמו ערעור בבית משפט ישראלי היום.
דבר ראשון על כל פסקה יש זכות ערעור אחת(מלבד חריגים כמו בית דין לתביעות קטנות וכן הלאה), ובמקרים נדירים ניתן לבקש דיון נוסף אם הגיע לבית דין עליון(ראה פס''ד נחמני).
זה בעצם או שהערעור מתקבל לבית דין גבוה יותר(משלום למחוזי, מהמחוזי לבית דין עליון) או ישנם יותר שופטים מהדיון הראשוני(מבית דין עליון בעל 3 שופטים לדוגמה לבית דין עליון בעל 5 שופטים, עד 15).
ואם ישנו מקרה מאוד מיוחד מתקיים דיון נוסף עם עוד יותר שופטים(שוב ראה פס''ד נחמני, שאותו לבסוף הכריעו 11 שופטים).
חשוב לציין שהערעור הראשוני(לשני הצדדים) הוא זכות, ולא נתון להחלטה כזאת או אחרת של השופטים, מה שמקטין את הסיכוי לטעות.
ערעור על עונש מוות, במידה והנאשם הורשע, הוא אוטומטי ללא קשר אם הנאשם רוצה או לא.
כנראה לסנהדרין יש כמה דברים ללמוד מבית דין מודרני.
ב. כן כתבת לי בפרטית דאז,כמובן שזה נתון דאז. אם יגיע לכאן הסנהדרין, ויקבע שהוא יכריע על עונש מוות אחת ל-7 שנים או 70 שנים אוטומטית מרחב ההתרעה שלו בהקשר לעונש מוות יורד. למה? אם מחר משהוא מוצא להורג על ידי אותו סנהדרין
הבא אחריו יכול לבצע את אותו עבירה/חטא, ולדעת מראש שעונש המוות יהיה מבחינתו לא רלוונטי, וזאת למינימום של 7 שנים. ובכך כל עניין ההרתעה של אותו עונש ספציפי הוא כלל לא רלוונטי, אז אני חוזר, מה היא משמעות ההרתעה?
מכאן העונש הספציפי הזה לא מרתיע, אינו מסר כלל לחברה, כיוון שהמסר לעונש הספציפי הזה הוא, "יש לכם עכשיו בין 7-70 שנה לעשות כל העולה על רוחכם, כאשר לא תוצאו להורג, אל דאגה". אם יהיה עונש אחר? אולי, אך אנו מתדיינים על מהות עונש המוות ויעילותו.
מכאן, הצורך של הסנהדרין באותו עונש מוות הוא לא יותר מצורך נפשי, מלא פופוליזם בעל מסר חסר משמעות. אזי האסוציאציה העולה לראש היא, חיי אדם=מסר חסר משמעות פופוליסטי המספק צורך נפשי של הפרט, להל''ן ההוכחה לחוסר המוסר בהטלת עונש מוות.
אגב, לו וכך יצא, שפעם ב-7 או ב-70 שנה בוצע עונש מוות, ללא חשיבה אחרת על משמעות העונש, מדובר כאן בלא יותר ממקריות, ובכך הרצון שלך להציג את ההומניות והמוסר של בית הדין של הסנהדרין לא רלוונטי.
זאת מפני שלהם אין כל קשר למוסר, אלא צירוף מקרים נדיר ולא מחשבה מעמיקה(מלבד הרצון להימנע ממרד, או במילים אחרות, הפחד של הסנהדרין בלי רדיפת האמת, הצדק והיעילות במטרת עונשם).
ג. אני מסכים איתך במאה אחוז, לכן אין צורך אף פעם להוציא אף בן אדם להורג מבחינתי.
בנוגע למוסר שלי, המוסר "הנוצרי" הזה הוא המוסר העליון מבחינתי(אולי אני הגלגול הבא של ישו?). באיזה זכות יש לך להכריח בן אדם להתנהג בדיוק כמו שאתה רוצה? כמובן שאין לך בעיה לבכות
שמכריחים אותך להתנהג בצורה שאתה לא מעוניין בה. הערך הזה הוא כולל, לא רק שנוח, ואם הוא מתבצע רק שנוח, אז כאן ידידי מדובר בצביעות.
ברגע זה הסנהדרין מסכן את החופש שלי, ובכך אני נאלץ להתפלל כל יום וליל למלך המשיח, שלא יקרה את האסון הזה שנקרה גאולה, לפחות לא כפי שאתה מתאר אותה.
בנוגע לחקירה, מה כל כך קשה בחקירת העדים? בהתחשב בעובדה שגם עד מודרני, נחקר רבות במשטרה(תלוי איזה פרשה), כאשר הוא נחקר על ידי 2 עורכי דין או השופט עצמו(תלוי איזה שיטת משפט), שוב ושוב ושוב.
כאשר בארצות הברית לפחות, עד תחת שבועה שמשקר יכול להיכנס לכלא על עדות שקר(אני לא מכיר את החוק הישראלי בנדון, לכן איני יכול לומר שהנ''ל משתייך גם לפה).
להל''ן פתרונות חילוניים לכל "בעיות המשפט".
מה הם עושים שם הסנהדרין? מצליפים בו אין סוף?
ד. לא הבנת אותי, לא כתבתי שעונש מוות הוא מוסרי, הסכמתי שבמדינת ישראל קיים עונש מוות במקרים קיצוניים. ציינתי שאת היחס בין נתינת עונש מוות על עבירה כמו חילול שבת שהוא בעל ערך נמוך מהיחס לנתינת עונש מוות על בגידה, ואת ההבדל המהותי כאן. בדיוק כמו היחס בין גניבה חמור פחות מהיחס לרציחה מבחינה מוסרית(אזי אם אתה עבריין עדיף שתגנוב מאשר שתרצח, זה לא אומר שאם תגנוב זה בסדר). שני המקרים אינם מוסריים, וכל עונש מוות אינו מוסרי.
מכיוון שהיום כמו שכתבת המערכת התרבותית וחברתית שלנו בנויה כפי שהיא בנויה, בית דין סנהדרין הינו קיצוני, ברברי וכן הלאה.
יהודי חרדי יכול להתפלל איך שהוא רוצה, ולקוות מה שהוא רוצה.
ואם זה היא מהות היהדות, היהדות עצמה היא קיצונית, במדדים שאנו מודדים היום.
בנוגע למטרת העונש- ברור שהמטרות שאני ציינת אינם עולות בכני מידה עם הסנהדרין, אלו מטרות ענישה שפיתחו להם גדולי הקרימינולוגים לאורך ההיסטוריה, אשר בחרו לנתק את משפיעי הדת(אז נצרות אומנם) מהליך השיפוטי, והליך בחירת העונש לנאשם.
הראיה השונה הזאת מצריכה מחקר והבנה של בסיס הקרימינולוגיה, ראיית התפתחותו והכוונה למטרה הכוללת, שהיא הפחתת כמות הפשע. דבר שהסנהדרין, לפחות דאז, לא יוכל לבצע, אם מכוון שאין הוא התפתח כראוי בזמן קדום זה, ואם מכיוון ההגבלות הדתיות
שאליו הוא נתון. היה קרימינולוג צרפתי שאיני זוכר את שמו, שראה בגורם הרציונלי של האדם, קו נפשי המשפיע על ההחלטה לביצוע עבירה או אי ביצועה. הוא ראה בכך שאם אדם ישקול את מעשיו, ויהיה לו שווה פחות לבצע את העבירה מאשר העונש שהוא יקבל הוא לא יבצע אותה. הוא כמובן התעלם ממרכיבים אחרים לביצוע העבירה(הפן הגנטי והפן הסביבתי המפתחים את הנפש ויכולים לפגוע בהחלטה הרציונלית), אך השינוי הגדול שהוא ביצע היה אי קיומה של עונשים אכזריים של הכנסייה הקתולית דאז. עונשים ושיטות תחקור המזכירים את הסנהדרין מדבריך.
מכאן התחילו אנשי רוח ומדע לחקור לעומק את הפשע ולפתחה שוב ושוב ושוב. זה חלק מפיתוח טבעי בכל תחום. לסנהדרין לא היה את הידע שיש לנו היום בכל הנוגע למהות הענישה, מטרתה, יעודה תוצאותיה וכן הלאה. הם בכלל לא חקרו זאת או התיימרו לחקור זאת, ולכן שיטתם אינה רלוונטית יותר.
בנוגע לגנב- אתה טועה ומטעה, העונש לגנב יכול להיות עד מקסימום שנות מאסר(3 שנים אם אני לא טועה) לפי סמכות בית הדין הרלוונטי(הכוונה אם מדובר בהליך אזרחי או פלילי). אך במקביל יתכן והגנב יכול לספוג קנס, יכול לספוג מאסר על תנאי, מאסרו יכול להיות מומר בתנאים מסוימים לעבודות שירות(אם המאסר הוא עד 6 חודשים) או עונש של עבודה לתועלת הציבור, ושילובם של העונשים. בנוסף הקורבן, שממנו נגנב ו/או נגרם לו נזק כזה או אחר, יכול להגיש הליך אזרחי נגד אותו עבריין, ובמידה והורשע בבית דין פלילי, אוטומטית הוא יורשה בבית דין אזרחי(עקב היחס של האשמה בין 2 ההליכים).
ובכך ישנן יותר אופציות לשופט לנהל את משפטו בצורה הטובה ביותר לחברה, לנאשם ולקורבן. ולקורבן יש את האופציה לקבל פיצוי אם הוא דורש בכך.
כעט ניכנס להליך של הסנהדרין, לדבריך הוא מקבל קנס פי 5 או 4 ממה שהוא גנב. כמה שאלות.
1. איך בדיוק ממדו את זה אז? אם הוא גנב 4 כבשים הוא צריך להחזיר 16?
2. האם הסנהדרין לקח בחשבון את חיי חייו של הנאשם? אזי אין כאן תועלת לשלוח נרקומן לדוגמה(היום) לשלם קנס, גם אם יש לו את התשלום זה לא רלוונטי, כיוון שהבעיה האמיתית היא הסם.
הגורם לגניבה. האם הסנהדרין לוקח את "קשר העבירה" להחלטותיו(אני בספק)?
3. מה קורה אם לנאשם אין דרך להחזיר? כך לדוגמה את מיידוף, מין הסתם הוא לא יכול להחזיר את הסכום העצום שהוא גנב, בטח לא פי 3 או 4.
מה ההליך שנוקטים?
אם הוא יוצא לחופשי, ומבצעים לו הליך של הוצאה לפועל, ללא מאסר, מה ימנע ממנו לגנוב עוד על מנת להתפרנס עד שהוא ייתפס שוב?
מה בדיוק הם עושים לאדם שלא משלם את הקנס?
בנוגע להשוואות בין מדינות,
1. יפן נחשבת למדינה מערבית.
2. צודק הבדלי תרבות משנים את כמות העבירות.
לפי מה שאתה כותב, כיוון שהתרבות היהודית היא ברברית יותר, אין מתאים לה דיני יפן.
אזי, לטובתנו יש לנו להתנתק מהתרבות היהודית ולגשרה לתרבות היפנית, ובכך אוטומטית נוריד את הפשיעה שיש לנו.
ועכשיו קצת ליותר רצינות, די פספסת את הפואנטה, אם בעולם המערבי+יפן כמות הפשיעה נמוכה מארצות הברית, ולאחרון עונש מוות, אנו רואים שההרתעה של אותו עונש היא לא אבסולוטית ויש מרכיבים אחרים להפחתת הפשע. ההתעלמות והשלילה של הדבר בשוני התרבות בלבד
הוא פשוט עצימת עיניים עד תום, קשר הפתרון הברור העולה מדבריך, אולי אי שם בתת המודע, הוא רצון להתנתק מהתרבות היהודית, שהיא אינה יעילה במרכיב לשמירת החברה.
כעט נכנס לתרבות היהודית, אין לך מקור סטטיסטי, יש לך עדויות שכמות הפשיעה הייתה כה נמוכה? מה זה נמוך? 6 מקרי גניבה בשנה? 80 רציחות? קשה לי למדוד ככה את מקור, ללא מספרים סטטיסטיים.
ובכך כיצד נוכל לדעת שעונש מוות הוא היה ויהיה רלוונטי ומרתיע ליהודים? על בסיס מה? תחושת בטן וכי חז''ל אמרו?
ואם נחשוב על זה לעומק, אמונתך מצריכה כרגע שינוי חברתי תרבותי כללי, לכיוון של לפני אלפים שנים, כאשר בסיסה נתונה לאמונה, ללא הוכחה שכמות הפשיעה ירדה(רק עדויות אך לא נתון סטטיסטי שניתן למדוד את אמיתה של הדברים), כאשר בו זמנית שינוי תרבותי מוצלח לתרבות היפנית אוטומטית יוריד לך את כמות הפשיעה בארץ, כאשר הוכח שכמות הפשיעה תרד על בסיס אותו מקור של מדד, בנתונים סטטיסטיים הנתונים לאותו מדד אוניברסלי. שני הרעיונות אינם בר קיימא, אבל לפחות בשלי יש מרכיב לוגי מדעי מוכח, אך אתה מתעקש על הפחות יעיל מאומנה תיאולוגית בלבד, מדהים.
אגב, נשאלת השאלה התיאולוגית, אזי למה הוטלו כל כך הרבה עונשים על העם היהודי, למרות כמות הפשיעה וחטא הכול כך נמוכים בימי הסנהדרין, לאומת היום(לא לפני 60 שנה היום) שמצבנו ב-10-20 שנה אחרונות יחסית יציב, לאומת כמות הפשיעה וחטא הגבוה יותר הקיימת לדבריך, כאשר אין אימוץ של המערכות המשפטיות לערכי הסנהדרין?
בנוגע לארצות הברית- אתה כל כך צפוי, לא ציינתי בשום מקום את כלל מכלול סרטו של מייקל מור, את כמות הנשק המוחזקת בארצות הברית, את המקור לרציחות וכן הלאה, רק הבאתי את הנתון הסטטיסטי שלא ניתן להתווכח איתו. אם מהשפעתן של הרגולטורים האירופאים, אם מהשפעת גורמים אחרים.
אין זה רלוונטי לדיון. הראתי לך את יחס הרציחות כיום בארצות הברית, לאומת אנגליה, צרפת, גרמניה, יפן(הלא מערבית...) וכן הלאה, על אף עונש המוות בראשון.
הגורם הוא דיון חשוב אבל הוא דיון אחר, אשמח להתדיין איתך עליו בהזדמנות.
אתה רואה כאן נתונים, ואתה מתכחש אליהם על ידי טעונים סובבים ולא רלוונטים, חבל.
הבא נמשיך.
ה. מה הכוונה לא במזיד? נוכל לחלל שבת? נוכל לבלות עד שעות הלילה המאוחרות במעדונים בשישי בערב, ולהתבונן להנאתנו בבחורות חצי ערומות המראות את ברכיהן, בשתיית אלכוהול עד לאובדן חושים? לקום למחרת, שבת בבוקר, להתהלך לבית קפה, עם סיגריה דלוקה? אוי ווי
ו. 1. כתבת את המהות של המרכיבים של בית הדין של הסנהדרין, תהליך השפיטה ונדירות העונש, מכלל עונשי המוות לא הוכחת שכמות הטעויות היו אפסיות, אני בספק אם יש לכך עדות.
בטח לא במדדים והשיפורים הטכנולוגים הקיימים היום שניתן בעזרתן למדוד.
כתבת שיש אופציה לערעור, ואופציה זו אינה זכות, לפחות כך הבנתי מדבריך, אלא נתונה להחלטת הסנהדרין.
2. בכל מערכת ישנם מקרים טראגיים של טעויות, עם כי בעט שרצחת את האדם לא הנחת בפניו את האופציה לפיצוי, לשינוי וכן הלאה.
רצחת אותו, ונגמר. לאומת, זאת, אותו אדם שלמד להיות עבריין, תיקו נמחק, הוא קיבל פיצוי ואופציה להתחיל מחדש. קשה? בוודאי. הוגן? ברור שלא. טראגי? מאוד.
האם הוא יהיה עבריין לאחר מכאן? אולי. אבל, עדיף יותר ומוסרי יותר על פני רציחתו ואי נתינת שום דבר על עונשו שאינו היה אמור להתבצע.
במילים אחרות, כאן יש סיכוי לתיקון, אצלך אין.
ז. תן לי קצת קרדיט בתחומי, לומר שהוגי הדעות של הקרימינולוגים הגדולים ביותר, מלומברוזו היהודי, מסטרנלד, בקר, קולברג, פרי, שוהם, אדד ואחרים הושפעו ממרטין לותר, לנין וכן הלאה זה פשוט בדיחה ועיוורון חושים.
אם זה כן השפעה ישירה של מרטין לותר, לנין, סטאלין וכן הלאה, תן לי אז את ישו ומרקס בכל יום בשבוע על פני משטר הנאו טאליבן שאתה מעוניין לכונן כאן.
שלילת ראיה זו, בייחוסה לגורמים שליליים מבחינתך אינה טעון הולם.
אין כאן שום קריאה לרצח המוני, או לתוצאת הרצח ההמוני, אין לכך ולו שום קשר לערכים שאני מציג במוסר, שהוא כולל ושולל את הרציחות הבלתי מוסריות ומוצדקות של אותם משטרים שאתה כל כך מפחד מהם(ובצדק).
מטרת העל היא לקדם את האנושות, לחברה מתונה, יציבה נטולת אלימות ופשע.
אם חלק מאמצעים נבראו מהפושעים הכה גדולים בהיסטוריה? אזי כבוד הוא להם. רלוונטי? למה בדיוק?
אין קשר בין התוצאה של אימוץ הערכים הבסיסיים האלו לתוצאה של משטרים האפלים שציינת, אין הם חופפים זה את זה, ואין הם קשורים קשר בין זה לזה.
הקשר הזה הוא לא רק תמוה, הוא בדיחה לאינטליגנציה, ואתה האחרון שאפשר לומר עליו שלא אינטליגנט, מדוע אתה מייחס אחד לשני, ביחס כה חזק עד שאינך מפריד בין התיאוריה עצמה וכוונותיה, תוצאותיה, לביסוס תוצאות היסטוריות הנוגדות את תיאוריית המוסר הזאת?
בנוגע למשפט הפרופורציה, העולם הפרוגרסיבי, ואני יגיד זאת שוב, העולם הפרוגרסיבי מעוניין להימנע מכל יחס של עונש מוות ומוות ככלל, גם אם מדובר בדיאלקט ממורשתו של לנין. שוב אין קשר לאידיאלים של לנין, תוצאותיהן וכן הלאה, לפרוגרסיה ופיתוח העולם המודרני לחברה טובה יותר ומוסרית יותר הנלחמת ברגרסיה התיאולוגית שאתה מציע ומעדן למען עינייהם של אנשי הפורום, אשר להם אמונה בערכים מודרניים.
4. אני משתמש בדיאלקטיים מרכסיסטיים? ו? אולי אתה משתמש בדיאלקטיים של הטאליבן(או הטאליבן בדיאלקטים יהודים)? רמיזות והסברי רמיזות, גן עדן עלי האדמות.
בנוגע לשאלה, היא רטורית, ולא משמעותית, בדיוק כמו השאלה "מה אתה עושה פה".
הצידוק למדינת ישראל, היא ההיסטוריה והמסורת היהודית. בכלל? איזה צידוק יש לקיומה של איראן? של גרמניה? של ארצות הברית האינדיאנית?
אם מחר יחליט כל העולם שמדינת ישראל תוקם בין גרמניה לאוסטריה, מדינה נטולת אויבים, ושקט ופריחה כלכלית, אירופאית ומערבית, תוכל אתה להישאר פה, לא יהיה לי בעיה ללכת לשם.
כיוון שזה לא יקרה, אני נשאר כאן בינתיים.
נשיא איראן צודק? מעניין את קצה הגבה השמאלית שלי.
נושא: תוכניות שעשיתי עם גוי נוצרי מפורסם נגד האיסלאם (נקרא 19848 פעמים)