שר המשפטים תומך במתן סמכות לכנסת לאשר מחדש חוק שנפסל בידי בג"ץ, כך שיהיה תקף למרות פסילתו בידי בית המשפט.
שר המשפטים דניאל פרידמן יוזם חוק שיסדיר ויגביל את סמכותו של בית המשפט העליון לבטל דברי חקיקה של הכנסת. פרידמן תומך במתן סמכות לכנסת לאשר מחדש חוק שנפסל בידי בג"ץ, כך שיהיה תקף למרות פסילתו בידי בית המשפט. כך הודיע אתמול שר המשפטים במהלך דיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, שבה נדונו שתי הצעות חוק העוסקות בסמכותו של בית המשפט לפסול חוקים.
פרידמן, שהודיע על תמיכתו ב"מודל הקנדי" בנוגע לסמכות החוקתית של בית המשפט, הורה למחלקת החקיקה במשרד המשפטים לגבש בתוך שבוע ימים הצעת חוק ממשלתית התואמת את עמדותיו, שתובא בשבוע הבא לאישור בוועדת השרים.
על פי "המודל הקנדי", לבית המשפט סמכות לבטל חקיקה של הפרלמנט בנימוק שהיא פוגעת בזכויות אדם המשוריינות בחוקה, ואולם לפרלמנט יש סמכות "לתקן" את החקיקה אחרי פסיקתו של בית המשפט, ולהחזיר את החוק לתוקף. החלטת ה"התגברות" של הפרלמנט על פסיקת בית המשפט עשויה להתקבל בהחלטה רגילה ולאו דווקא בהליכי חקיקה מלאים, ועל החוק החדש לכלול ציון מפורש של העובדה שהוא חל למרות הקבוע בחוקה.
ואולם בלא צעד אקטיבי מצד המחוקק נותרת החלטת הפסילה של בית המשפט על כנה. זאת בניגוד למודלים חוקתיים אחרים, שבהם אם הפרלמנט לא אישר אקטיבית את החלטת בית המשפט, הפסילה לא נכנסת לתוקף.
"בית המשפט הרחיב במידה רבה את סמכותו"
הדיון בנושא זה התעורר לאור הצעת החוק של שרת התיירות הנכנסת ח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו), שעליה חתמו יותר מ-50 ח"כים מסיעות שונות, שלפיה יש ליטול לגמרי מבתי המשפט, כולל מבית המשפט העליון, את הסמכות לבטל חוק.
ביום חמישי האחרון נפגש פרידמן עם טרטמן, לקראת הדיון בהצעת החוק שלה בוועדת השרים לחקיקה, ואמר לה שלדעתו יש לטפל בנושא עקרוני זה באמצעות הצעת חוק ממשלתית. לבקשתו של פרידמן הסכימה טרטמן להתאים את פרטי הצעתה לזו של הצעה ממשלתית שתגובש, והיא שיגרה מכתב ברוח זו לחברי ועדת השרים לחקיקה.
בדיון בוועדת השרים אתמול אמר פרידמן, כי "הסיבה לכך שהצעת החוק של טרטמן זכתה לתמיכה כה רחבה מצד חברי הכנסת, נעוצה בכך שבית המשפט העליון בעצם קבע עד עתה לעצמו את היקף סמכותו להתערב בחקיקת הכנסת, ובמהלך השנים אף הרחיב במידה רבה את סמכותו שלו עצמו לעסוק בנושא". פרידמן הסביר שעמדתו היא שבנושא זה יש לגבש הצעת חוק ממשלתית שתהיה מבוססת על ה"מודל הקנדי" בכל הנוגע לסמכות בית המשפט לפסול חוקים על בסיס פגיעה במגילת זכויות האדם.
לדברי שר המשפטים, "יש לשמר את הפיקוח החוקתי של בג"ץ על חקיקת הכנסת, אך לקבוע לכך מסגרת נאותה שתאפשר החזרה לכנסת של החוק שעליו דנים, ותאפשר לכנסת לשוב ולאשר את החוק במידת הצורך, תוך שינויים מסוימים.
"אני מאמין", אמר פרידמן, "שפתרון כזה שיתבסס על המודל הקנדי יעניק לגיטימציה לפעולתו של בג"ץ במסגרת שתיקבע, ויעלה הן את יוקרתו והן את יוקרת הכנסת". שר השיכון מאיר שטרית (קדימה) אמר שאם ועדת השרים תחליט לתמוך בהצעת החוק של טרטמן, יגיש ערר על ההחלטה למליאת הממשלה.
הצעתו של פרידמן בנושא סמכותו החוקתית של בית המשפט העליון מהווה המהלך המשמעותי הראשון שעשה מאז שהתמנה לשר המשפטים לפני כחודש. בעבר נרתעו שרי משפטים מיוזמות חקיקה המצמצמות או מגבילות את סמכותו החוקתית של בית המשפט. ואולם יש קווי דמיון בין יוזמתו של פרידמן לבין הצעת חוק יסוד: החקיקה, שגובשה במשרד המשפטים בשנה שעברה, בתקופתו של חיים רמון כשר המשפטים.
כך, גם בהצעה זו היתה הסדרה מפורשת של סמכותו של בית המשפט לפסול חוקים, אם כי דובר על כך שרק בית המשפט העליון, ורק בהרכב מורחב של תשעה שופטים לפחות, יהיה רשאי לפסול חקיקה של הכנסת; זאת, לעומת ה"מודל הקנדי" המאפשר למעשה לכל בית משפט פדרלי לעסוק בנושא זה.
בנוסף, הצעת חוק היסוד שגובשה בזמנו של רמון, בתמיכתם של ראש הממשלה אהוד אולמרט ונשיא בית המשפט העליון אז אהרן ברק, דיברה על חקיקה מחודשת של החוק שנפסל בשלוש קריאות, שבכל אחת מהן יהיה דרוש רוב של 61 ח"כים, ולאחר תקופת ביניים מסויימת - של 70 ח"כים בכל קריאה. ה"מודל הקנדי" עשוי לאפשר אישור מחדש של החוק בהצבעה אחת בלבד.
