דיון 1נץ- הרמב"ם בעצמו אמר שאחת הסיבות לחורבן בית המקדש זה שלא למדנו מלחמה.
ואני לא מדבר על דיני מלחמה, כי אם על טקטיקות, אסטרטגיה ואסטרטגיה רבתי.
צריך כן ללמוד את הספר הזה של טסו, חכמה בגויים תאמין, יש מה ללמוד, ובסופו של דבר להגיע למצב של "מכל מלמדי השכלתי" ו"איזהו חכם? הלומד מכל אדם".
גם בשן- אף אחד לא טען ש"לא צריך ללמוד מלחמה" או "שיטות לחימה" כהגנה עצמית. אין לסמוך על הנס. אלא האסטרטגיה שלנו לביטחון היא שגם הביטחון הוא בידי ה', כך שאם נלך בחוקותיו, לא נצטרך כלל להגנה עצמית. זאת הנקודה
נץ- לא מספיק, צריך גם וגם.
גם בשן- לא אמרתי שלא. אתה לא סותר אותי.
נץ- כנראה שכן, להלן ציטוט מדבריך:
"כך שאם נלך בחוקותיו, לא נצטרך כלל להגנה עצמית. זאת הנקודה"
שיטוט קצר בין דפי ההסטוריה מוכיח, עד לפני 300 שנה היו כל היהודים שומרי תורה ומצוות ובכל זאת היה לנו מחסור חמור ביישות מדינית וביכולת מינימלית של הגנה עצמית שהייתה כל כך נצרכת בזמנים מסויימים.
גם בשן- זה לא סותר.
מחסור חמור ב"יישות מדינית"?! מאיפה לקחת את הפרשנות הזאת? מן התורה ודאי שלא! מה, כשיש גזרות על העם היהודי זה בעוון "מחסור ביישות לאומית"?! תַראה ציטוט! אני רוצה לראות את רש"י אומר את זה-- "ישות מדינית". תביא לי!!
על יכולת מינימלית של הגנה עצמית אין מה לדבר. זה לא נושא לוויכוח. אני רק הוספתי (וגם arabhater) ש-- עצם ההגנה העצמית היא תוצר של אי הליכה בחוקות ה', ועיון בהיסטוריה היותר-רחוקה (התנ"ך) מאמת את העובדה שכל הרעות החל מן הגלות עצמה -- הן תוצאה של עשיית הרע בעיני ה' וסרות מתורתו. ואין לך בסיס להבנת חשבונות שמיים חוץ מהתורה.
נץ- מחסור ביישות מדינית, ידידי, כן כן, לא נעים לומר, והפרשנות לקוחה מדברי הרמב"ם על מלכות בית חשמונאי ועל מה באמת אנחנו מציינים בחג החנוכה, לא רש"י, אלא רמב"ם, מזל גדול שיש צדיק כזה כמו "הנשר הגדול".
ומלכות בית חשמונאי לבטח לא הייתה פחות גרועה ממדינת ישראל, אני לא צריך להזכיר את שחיטות החכמים על ידי אלכסנדר ינאי, נפילתם לצדוקיות, ועצם העובדה שהם נטלו כתר מלוכה וכתר כהונה כאחד דבר שהם חטפו מחז"ל המון ריקושטים עליהם, ובכל זאת אמר הרמב"ם את שאמר עליהם ואומרים על זה הלל עם ברכה
בעבור איזה חטא קרה גזרות תתנ"ו (מסע הצלב הראשון ומחיקת קהילות שו"ם מעל פני האדמה)? בעבור איזה חטא ארעו פרעות ת"ח-ת"ט (בוגדן חמלניצקי, הטטארים ושות')?
גם בשן- ציטוט?
נץ- בבקשה:
הלכות חנוכה רמב"ם היד החזקה
פרק ג'
(א) בבית שני כשמלכו יוון, גזרו גזירות על ישראל, וביטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם, ובבנותיהם; ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטימאו הטהרות. וצר להם לישראל מאוד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלוהי אבותינו, והושיעם מידם. וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים, והרגום והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה - עד החורבן השני: והנה עוד תזכורת קטנה מה אנחנו מציינים בחנוכה, מה העיקר ומה הטפל- הקטע לקוח מהסידור בתפילת עמידה וכן מתוך ברכת המזון להלן על הניסים-
על הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות
שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה
בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יון
הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך
ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את
דינם, נקמת את נקמתם, מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים
וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך
ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה
גדולה ופרקן כהיום הזה : ואחר כן באו בניך לדביר ביתך ופנו את
היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת
.ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול
שים לב מהו עיקרו של הנס בנוסח התפילה הנ"ל
גם בשן- אני מבין את הנס הגדול, אבל עדיין לא רואה כאן את ה"הלכתיות" שב"יישות מדינית". להיפך- אנחנו כולנו יודעים מה הביאה לנו "מלכות" חשמונאי בסוף-- את ינאי הרשע, את הורדוס האדומי ואת חורבן בית שני.
נץ- ההלכתיות פה שגם אם אתה לא מייחס כל מימד של קדושה למדינה ומוסדותיה (כמוני) אתה עדיין אומר הלל (בלי ברכה, ויש חולקים) על עצם קיומו של יישות מדינית יהודית שיש בידה האמצעים לעמוד על נפשם של העם היהודי ולתעל את האנטישמיות על גבה ולקחתה מידי היהודי האנדיוידואל, כפי שאנחנו רואים לנגד עינינו היום בעולם לאיזה כיוון מתועלת האנטישמיות, רק מוכיחה כאלף עדים יחסם של הגויים למדינה, שעשינו כאן דבר נכון פיזית (לא רוחנית, לצערי).
הרמב"ם רואה חשיבות עליונה גם בתקופת כהונתם של גדולי הרשעים בתור מלכי ישראל ומכליל את כל ה-200 שנה של מלכות בית חשמונאי כדבר שעליו אומרים הלל וחוגגים (הלכתית, מדברי סופרים, כפי שהרמב"ם עצמו כותב בהלכות חנוכה באותו הפרק שציטטתי).
הרמב"ם גם כותב שאחת הסיבות (כפי שכתבתי קודם) שחרב בית שני הוא שלא למדנו מלחמה, אני מקווה שקריאתו של הרמב"ם תהווה לנו איזה קריאת השכמה בנדון ויפה שעה אחת קודם- להלן סוג של קריאת השכמה:
http://www.kav.org.il/pages/show/?id=596גם בשן-תודה על המידע. על הניסים אומרים הלל, לא על ה"מלכות" עצמה שהיא לא שייכת לתורה ולא-כלום. לא מצאת בשום מקום את המילה "מלכות" או אפילו רמז אליה ב"הלל" שהבאת (ציטוט אותנטי מהסידור). מעניין למה...
אין קשר בין מלחמת מצווה לבין "מלכות". מלחמת מצווה נגד אוייבי התורה ששמו להם למטרה להשכיח את התורה מעם ישראל כפי שהייתה בזמן מלחמת חשמונאי ובניו ביוונים ובמתייוונים -- היא מצווה מפורשת מן התורה. "מלכות" לעומת זאת היא עברה גמורה בזמן גלות, ומי שלקח לעצמו מלכות באותה תקופה, חטא חטא גמור. והתוצאות המרות שהביאה אותה מלכות כמעט מראשית ימיה ועד לסופה המר עוד-יותר בחורבן הבית השני, שהיה רק שיא הדיראון והטראגדיה של כל ימי תולדותיה העקובים מדם והמשוכרים מהשחתת התורה, מעידות על כך בעצמן.
העובדה שהרמב"ם מציין גם את ה"מלכות" ששבה לישראל תחת מכלול הניסים שעשה הקב"ה לישראל בימים ההם -- לא סותרת את העובדה שהיא הייתה פריצה בחומת היהדות, והדברים ידועים -- ולא בכדי - היא ורק היא - נשמטה מנוסח ה"הלל" כליל.
לא כל נס (שאתה מגדיר אותו כנס) הוא גם הוכחה שהוא אינטרס ודבר אלוקים חיים. לנו יש תורה. ולכן, אתה יכול להמשיך לחלום על רמזים ל"יישויות מדיניות" במקורות התורניים כאוות-נפשך אבל עד אז, תמשיך להגיד הלל בלי שם ומלכות (ויש חולקים) ולצאת פיסטוק.
נץ- המלכות מאוד שייכת לתורה, הרי מצוות מינוי מלך קיימת תמיד ואם אין כרגע את האופציה (מחסור בנביא, שמן משחה וסנהדרין), הרי שמינוי שלטון מוסכם שאיננו בעל זהות שלטונית מלוכנית עם דם כחול (מונרכיה העוברת בירושה) הוא מן המחויב בין כה וכה, ואם חז"ל אמרו על שלטון הרשע והדיכוי של רומא: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות (ודוק, ההגדרה מלכות של חז"ל מוחלת הן על הרפובליקה הרומית, והן על הקיסרות, כך שעצם ההגדרה מלכות, איננה בעלת משמעות של מונרכיה דווקא, אלא של שלטון על יישות מדינית באופן כללי) שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו", קל וחומר בן בנו של קל וחומר שמדובר ביישות מדינית יהודית גם אם היא לא בדיוק מלכותו של דוד ושלמה ולית מאן דפליג שכל קיומה של המדינה לבטח לפחות עד לאחר מלחמת ששת הימים הינו נס אחר נס אחר נס (גם אם כלפי חוץ זה נראה כאילו הכל קרה בדרך הטבע), הקטע שהבאתי מהסידור הינו קטע שמראה היטב איזה חלק היה המרכזי בנס (הנצחון במלחמות, ומכיוון שאין דבר כזה וואקום שלטוני, גם במצב של אנרכיה זמנית, הרי שזה הוביל בהכרח ליצירת יישות מדינית, ואין כל צורך להזכיר את זה בטקסט התפילה, כי זה תוצאה ישירה של הנצחון במלחמות וגירוש הכוחות היוונים והשלטון הסלווקי מהארץ והנס כלעצמו הוא הנצחון במלחמות וההלל הוא גם על הקמת היישות המדינית, כפי שמדגיש היטב הרמב"ם) ומה משני.
אחת ההגדרות של מלחמת מצווה, היא- עזרת ישראל מיד צר (שעל פי כל הגדרה מציאותית ואובייקטיבית, למעט המציאות המדומה שנמצאת בה האדיאולוגיה החרדיסטית, קיימת גם קיימת ומתקיימת היום לנגד עינינו) ומה לעשות, הדרך היעילה ביותר, החזקה ביותר והטובה ביותר לעזרת ישראל מיד צר במישור הקולקטיבי הוא בעזרת יישות מדינית ולא קם אף אחד עד היום משך כל קיום המין האנושי שהצליח להביא דוגמא יותר טובה הימנה.
מלחמת מצווה נגד אלו שהקריאה שמובילה אותם היא: "חייבר חייבר יא יאהוד, ג'ייש מוחמד סעופא יעוד" וקריאה לסיום מלאכתו של אדולף היטלר וראיה אותו כנביא המשך למוחמד בנושא זה, גם זה מפורש מן התורה (הצר הצורר אתכם).
"מלכות היא עבירה גמורה בגלות"? באמת?
כפי שכבר הראתי, כל עוד זה לא מלכות בלשון מונרכיה , אלא מערכת שלטונית מוסכמת (עד שיבוא נביא וסנהדרין) אין זה בגדר עבירה, ואם אתה מדבר על תוקף שלושת השבועות, הרי שאנחנו כאן בדיון אחר לחלוטין (שאני אשמח לנהל איתך, רק תפתח אותו בהתאמה בפורום שולחן ערוך והרעיון היהודי).
בפעם האחרונה שבדקתי בשום מקום לא נכתב שבית שני חרב בגלל מלכות בית חשמונאי (שהגדרת אותה "גלות" ולא ברור לי מאיפה אתה לוקח את זה) וגם לאור דברי הרמב"ם שהבאתי, מראים הפוך לחלוטין.
אני מתקשה להאמין שהקב"ה יעשה נס קולקטיבי כלל ישראלי על פי כל הגדרה שהוא בגדר פירצה בחומת היהדות (אגב, הפירצה עצמה לא הייתה המלכות כשלעצמה, ואף אחד מחז"ל לא אומר את זה, כך ששוב, תמהני מניין אתה כותב שטויות כאלה, אלא הבעיה הייתה ברמת הנפילה המאוחרת יותר של המלכות לצדוקיות שלא קרתה בימיה הראשונים אלא אחרי מותם של כל בניו של מתתיהו ועצם העובדה שהם נטלו כתר כהונה וכתר מלוכה כאחד ולא שמרו על ביזור סמכויות ואותם "איזונים ובלמים" שקיימים במערכת המלכות האידאלית של ישראל שזה מעמד הכהונה כשלעצמו, מעמד המלוכה כשלעצמו, מעמד הסנהדרין כשלעצמו ומעמד הנבואה כשלעצמו, אבל ברמת עצם כינון המלכות , כפי שמציין הרמב"ם, הרי שזה דבר חיובי , ועדיף עשרות מונים על כל שלטון גויי בארץ ישראל.
הנסים הם מהקב"ה, אתה מוזמן להתכחש להם ולעובדות ההסטוריות כדרכה בקודש של התפיסה החרדיסטית, ולצאת פיסטוק חלבי וכמובן לא לשכוח להגיד תחנון, קינות ולקרוא בתורה ב"ויחל משה", בכל ה' באייר.
גם בשן- זה שהמדינה היא נס – כבר אמרתי שזה כשלעצמו אינו הוכחה שה"מדינה" היא גם רצון אלוקי (גם אם כלפי חוץ זה נראה כאילו הכל קרה ברצון ה'), בייחוד מפני שהיא נוגדת באופן מפורש את התורה. אתה כל-כך מתלהב ומתפעם מניסים, שאתה שוכח את הרציונל האמיתי – התורה. אתה מסתמך אך-ורק על אידיאלים זרים. עד עכשיו לא הוכחת לי על-פי התורה, שהקמת המדינה היא רצון ה'. אני עוד מחכה לסימוכים רציניים בנושא.
אתה כל-כך נשען על ה"נס" כתירוץ להצדקת המדינה, שאתה גם ממציא לך כל-מיני חשבונות ל-"אילו לא הייתה לנו מדינה" מה היה מצבנו. נדמה לי שאני יודע את ההבדל בין ספקולציות לבין הוכחה. אתה טוען שמצבנו הבטחוני עדיף כאשר יש לנו מדינה וזה אולי מסתדר מצויין עם הרציונל שלך ושלי, אבל זה לא מייצג את השקפת התורה. אני עושה הבחנה בין "מלכות" לבין "ראשות". אם אתה מגדיר "מדינה" כ"ראשות"– שכל מטרתה לתעל את חיי התושבים החיים בטריטוריה מסויימת, לדאוג לצורכיהם במישור האירגוני, לנוחות, לאורח-חיים וכו', ו– כן, גם להקים צבא כדי להגן עליהם במישור הקיומי – ודאי שזאת חובה! גם החרדים, בעיקר החרדים! יגידו לך שבעניין "ראשות" הם מכירים באופן ברור שזה מחוייב, וזו הסיבה שהם כן משתתפים בשלטון אבל מתייחסים אליו אך-ורק כאל "ראשות", ולא מעבר- רק מה שצריך לקיום חייהם השוטפים ולימוד התורה.
לגבי הצבא– הסיבה היחידה שהם לא הולכים לצבא כידוע, היא כשרות ועריות. יש לנו רשות להתאגד בארץ ישראל, להקים צבא, להילחם באנטישמיות העולמית, לדאוג לחיי התושבים – עד כאן הכל בסדר – אבל על הרעיון של "מדינה" כרעיון שבגדר "מלכות"– הינו זר ליהדות וחטא ברור מהתורה.
ודאי שאני מדבר על "שלוש השבועות". הבנתי שטעיתי כשהכללתי את מלכות בית חשמונאי כמלכות בזמן גלות, שכן אז לא הייתה גלות (שאלה: האם "שלוש השבועות" זה תקף רק מ-אחרי הגלות השניה?). אז אם כך, אתה צודק שלא היה חטא ב"מלכות" של בית חשמונאי, וכל הצרות שהיו לאחר מכן עד חורבן הבית השני, לא היו בשל אותה מלכות של משפחת חשמונאי אלא מפני שאחד הכהנים בהמשך נטל לעצמו גם מלכות, דבר שהיה אסור מן התורה, לאחר מות מתתיהו ובניו. כפי שאמרת במדוייק וכמפורש בחז"ל (בדקתי את זה). תודה שתיקנת אותי. אם כן, מה ההסבר שלך ל"שלוש השבועות"?
נץ-
זה שהמדינה היא נס – כבר אמרתי שזה כשלעצמו אינו הוכחה שה"מדינה" היא גם רצון אלוקי (גם אם כלפי חוץ זה נראה כאילו הכל קרה ברצון ה'), בייחוד מפני שהיא נוגדת באופן מפורש את התורה. אתה כל-כך מתלהב ומתפעם מניסים, שאתה שוכח את הרציונל האמיתי – התורה. אתה מסתמך אך-ורק על אידיאלים זרים. עד עכשיו לא הוכחת לי על-פי התורה, שהקמת המדינה היא רצון ה'. אני עוד מחכה לסימוכים רציניים בנושא."אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה" (מתוך הגמרא מסכת חולין דף ז' עמ' ב')
כל דבר הקורה בעולם נעשה ברצון האלוקי, גם גרמניה הנאצית קמה מתוך רצון אלוקי גם דברים הנוגדים מפורשות את התורה מתרחשים ברצון ה' בלבד, או שמא אני צריך להזכיר לכבודו את הראשון! מי"ג עיקרי אמונה שעל כל יהודי לומר אחרי תפילת שחרית "אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים
והוא לבדו עשה, עושה ויעשה לכל המעשים", אי לכך ובהתאם לזאת, אם הקמת המדינה הייתה בניגוד לרצון ה', הרי שה' בעצמו היה מכשיל את המהלך עוד לפני שהחל, או גודע אותו בעודו באיבו.
יוצא מכך, שאם אתה (לא בדקתי האם אתה אכן מתפלל כל בוקר שחרית, ואם כן, אם אתה אכן אומר את י"ג עיקרי אמונה בפה) אומר בפה ובכוונה (שהרי לתפילה בלי כוונה, אין משמעות) את י"ג עיקרי אמונה (הכוונה כאן גם בעיקר לתפיסה של סאטמער, נטורי קרתא וכו') וכך אתה תופס את הקמת המדינה (בניגוד לרצון ה') שהרי אתה כופר!! בראשון מבין י"ג עיקרי אמונה, הבנת?
אני אלך איתך יותר רחוק, אם אתה תופס את הקמת המדינה כ"מעשה שטן" כפי שכתוב במפורש בספר "ויואל משה" של הרבי מסאטמער וכך אתה רואה את זה כראייתם של נטורי קרתא, סאטמער, תולדות אהרון, תולדות אברהם יצחק וכו' ולא כהראייה האגודאית, הרי שלא רק שאתה כופר בעיקר הראשון, אלא כל תפיסתך התיאולוגית היא כמו בנצרות! (שלשטן יש יכולת אקס-טריטוריאלית שלקב"ה אין ח"ו כל שלטון בו! ושהשטן הוא בעל יכולת בריאת יישויות מדיניות שהם, שוב, ח"ו בניגוד לדעת ה'!, ושכל המצב הרוחני בעולם הוא פועל יוצא של המאבק בין השטן לה' ושה' ינצח באחרית הימים בעזרת משיחו, תפיסה שמשותפת הן לנצרות והן לאיסלם,
אבל בין זה ובין יהדות אין ולו דבר!).
אתה כל-כך נשען על ה"נס" כתירוץ להצדקת המדינה, שאתה גם ממציא לך כל-מיני חשבונות ל-"אילו לא הייתה לנו מדינה" מה היה מצבנו. נדמה לי שאני יודע את ההבדל בין ספקולציות לבין הוכחה. אתה טוען שמצבנו הבטחוני עדיף כאשר יש לנו מדינה וזה אולי מסתדר מצויין עם הרציונל שלך ושלי, אבל זה לא מייצג את השקפת התורה. אני עושה הבחנה בין "מלכות" לבין "ראשות". אם אתה מגדיר "מדינה" כ"ראשות"– שכל מטרתה לתעל את חיי התושבים החיים בטריטוריה מסויימת, לדאוג לצורכיהם במישור האירגוני, לנוחות, לאורח-חיים וכו', ו– כן, גם להקים צבא כדי להגן עליהם במישור הקיומי – ודאי שזאת חובה! גם החרדים, בעיקר החרדים! יגידו לך שבעניין "ראשות" הם מכירים באופן ברור שזה מחוייב, וזו הסיבה שהם כן משתתפים בשלטון אבל מתייחסים אליו אך-ורק כאל "ראשות", ולא מעבר- רק מה שצריך לקיום חייהם השוטפים ולימוד התורה הנס הוא לא ההצדקה לקיום המדינה, אלא ההוכחה לקיומה (וכאן מקור הטעות שלך) ואי-קיומה גורר ניתוח לוגי קר של מה היה קורה אילו לא הייתה קיימת (נכון שזה ספקולטיבי משהו, אבל זה לבטח יותר חזק מלטעון שיהודים יחיו טוב מתחת לעול האיסלם כתפיסת סאטמער-נטורי קרתא והאלטרנטיבה שאתה מציע).
ההפרדה שלך לא נכונה וההגדרה שלך לא נכונה, מדינת ישראל היא במעמד מלכות כהגדרת חז"ל אבל איננה "מונרכיה" לפיכך אין היא עונה להגדרת חז"ל לגבי מהות הגאולה, השיטה השלטונית פה לא עונה להגדרות.
ההפרדה הנכונה היא בין "החומר" "לצורה" כפי שהרמב"ם מגדיר, קרי, בין- המדינה שהיא הכלי, המעטפת, שאין לה שום קדושה משום עצמה כלל, אלא הינה מכשיר ותו לא, בעוד "החומר" קרי, התוכן אותו אנו יוצקים לתוכה היא החשובה והיא זו המקבלת קדושה, ולכן אם אין המרחב הציבורי קדוש, אין המדינה קדושה וזה כשלעצמו עומד בניגוד לתורה אבל לא המסגרת שהיא הצורה, כדלהלן.
לגבי הצבא– הסיבה היחידה שהם לא הולכים לצבא כידוע, היא כשרות ועריות. יש לנו רשות להתאגד בארץ ישראל, להקים צבא, להילחם באנטישמיות העולמית, לדאוג לחיי התושבים – עד כאן הכל בסדר –
א.) צריך להפריד בין התפיסה של אגודה ושות', אל מול התפיסה של העדה החרדית,נטורי קרתא, סאטמער וכו',
אליבא דתפיסתם (של האחרונים) אין תוקף היום למלחמת מצווה בכלל! לכן כל קיום צה"ל פסול רעיונית עוד לפני שדנים בתוכן שהוא ההוויה בצבא פנימה (כשרות ועריות וכו'), בעוד הליטאים, אגודה וכו' רואים רק בתוכן בעיה ולא בצורה כשלעצמה, עתה נפנה לתוכן-
ב.) לגבי התוכן, 1.) כשרות- עובדתית, הצבא הראה שהוא מסוגל לעמוד בסטנדרטים של כשרות הגבוהים ביותר (נח"ל חרדי/גדוד נצח יהודה, ביני"שים-הסדר והסדר "מרכז" לישיבות גבוהות), כך ששוב, אם אכן הייתה היענות חרדית לגיוס, הרי שהם היו מקבלים את כל דרישותיהם בגזרת הכשרות.
2.) לגבי עריות, שוב, גדוד "נצח יהודה" הראה יפה שניתן יפה קיים מסגרת יחידה ללא נוכחות נשית כלל! כך ששוב, אם הייתה התארגנות חרדית מאסיבית, ולא טיפין טיפין כמו בגדוד נצח יהודה, היה גם ניתן למצוא לכל אלו פתרון לכך.
3.) בנוגע לצבא בכלל, אני נגד צבא שבסיסו גיוס חובה, ותומך גדול של צבא מקצועי שם שאלת גיוס חרדים לא תעלה כלל מתוקף כך וראה בנדון שוב,
http://www.kav.org.il/pages/show/?id=596ודאי שאני מדבר על "שלוש השבועות". הבנתי שטעיתי כשהכללתי את מלכות בית חשמונאי כמלכות בזמן גלות, שכן אז לא הייתה גלות (שאלה: האם "שלוש השבועות" זה תקף רק מ-אחרי הגלות השניה?). אז אם כך, אתה צודק שלא היה חטא ב"מלכות" של בית חשמונאי, וכל הצרות שהיו לאחר מכן עד חורבן הבית השני, לא היו בשל אותה מלכות של משפחת חשמונאי אלא מפני שאחד הכהנים בהמשך נטל לעצמו גם מלכות, דבר שהיה אסור מן התורה, לאחר מות מתתיהו ובניו. כפי שאמרת במדוייק וכמפורש בחז"ל (בדקתי את זה). תודה שתיקנת אותי. אם כן, מה ההסבר שלך ל"שלוש השבועות"?או! עכשיו כשהעמדנו את גבולות הגזרה של הדיון, אפשר להתקדם.
שלושת השבועות (ליתר דיוק 2 , השלישית מיועדת לגויים שלא ישעבדו את ישראל יותר מדי והא בהא תליה, קרי תוקף השבועות על ישראל עומדות בסינכרון עם זו של הגויים) תוקפם חל אחרי בית ראשון העניין הוא שבית שני הוקם ברשיון מלך פרס כפי שכתוב במפורש, עיין בפסוק האחרון לתנ"ך בדברי הימים ב' בתור דוגמא, כך שלא היה עבירה על השבועות וכשמלכות פרס נגדעה על ידי אלכסנדר מוקדון ממילא מלכות בית חשמונאי קיבלה לגיטימציה ולא הייתה עבירה כלל, אלא רק במה שדברנו בעבר על זה שנטלו כתר כהונה וכתר מלכות כאחד ולא זה הדיון פה עכשיו.
הרמב"ם כותב במפורש על שלושת השבועות שתם תוקפם (הם היו מוגבלות מלכתחילה בזמן) כבר לפני זמנו לפני למעלה מאלף שנה, בעל ה"אבני נזר" כותב במפורש ש"השבועות לא יצרו מעולם שום איסור" אתה מוזמן להסיק את המסקנות, יש עוד מקורות , ניתן לראות את כל המקורות בספר הגאוני "נפש עדה" בהוצאת ישיבת קרני שומרון, וכבר ניהלתי ויכוח ארוך עם ערן על זה בעבר בפורום, עיין בספריה.
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,11471.0.html וזה להשלמת הדיון ההוא:
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,12488.16.html
נושא: חרדיזם VS מודרן-אורתודוכס - עימות רעיוני דיון 1 (נקרא 13686 פעמים)