אז יש לי חדשות בשבילך: אין איסור.
כנס רגע לאשכול שאני פתחתי שנקרא "בבקשה תסתכלו על הקליפים האלו ותסבירו לי משהו" (נראה לי זה תחת דיון כללי), תסתכל על הקליפים שם, ואז תחזור אליי עם תשובה אם מותר או אסור לנבל את הפה ביהדות.
כי תצא תשס"ד
הגליון כקובץ טקסט
אור השעה
זבל – מי שמלכלך!התורה הקפידה הקפדה יתירה, על דמותו המוסרית של צבא ישראל היוצא למלחמה ולפיכך קבעה בפרשתנו:
"כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע" (דברים כ"ג, י).
את ההבדל הנחרץ בין דמותו של מחנה ישראל לדמות מחנות הנוכרים, היטיב להבהיר הרמב"ן בפירושו לתורה:
"כי הידוע במנהגי המחנות היוצאים למלחמה, כי יאכלו כל תועבה, יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה… על כן הזהירה התורה בו: 'ונשמרת מכל דבר רע!' ".
אין ספק כי האזהרה "ונשמרת מכל דבר רע" מכוונת בראש וראשונה לשמירת טהרת הגוף והנפש מפני דברים הכרוכים בפריצות מינית, כדברי הכתוב בסיום הפרשה: "…ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך", וחכמים אף הרחיבו אזהרה זו וקבעו שהיא כוללת גם ניבולי פה וכך אמרו בירושלמי (תרומות א', ג'): " 'ערוות דבר' – ערוות דיבור – זה ניבול פה".
יש לציין שהרמח"ל ב'מסילת ישרים' ב'פרטי מידת הנקיות' מדגיש באופן מיוחד את איסור ניבול הפה לבל נקל בו ראש. וכה דבריו 'העוקצניים' בנדון:
"ואם לחשך אדם לומר, שמה שאמרו על ניבול פה, אינו אלא כדי לאיים ולהרחיק אדם מן העברה, ובמי שדמו רותח הדברים אמורים, שמידי דברו – בא לידי תאווה. אבל מי שאמרו דרך שחוק בעלמא, לאו מילתא הוא ואין לחוש עליו! אף אתה אמור לו: עד כאן דברי יצר הרע! … אבל האמת כדברי רבותינו זכרונם לברכה, שניבול פה הוא ערוותו של הדיבור ממש, ומשום זנות הוא נאסר…"
צאו וראו עד כמה רלוונטיים דברים אלה לימינו, ועד כמה הם מחייבים אותנו לשמור על רמתו המוסרית של עם ישראל – בכלל ושל מחנות צה"ל – בפרט, ולא להקל ראש אף ב'זוטות', כגון: ניבול פה, בדיחות גסות ותמונות פורנוגרפיות.
תסתכלי *
נושא: סיפור קצר ואמיתי על גדול-דורנו הרב מאיר כהנא זצוק"ל-הי"ד (נקרא 7869 פעמים)