כן זה היה פעם,לפני המון שנים היהודים לא היו מפונקים כמו היום,זאת פשוט בושה מה שקורה במדינה הזאת.
מה עוד נשאר מלבד החקלאות שהיא היא מהות המדינה ואדמה והבנייה,הכל לוקחים מאיתנו כי אנחנו פשוט לא מוכנים לעבוד בזה.
אם אתה שואל אותי,עכשיו אבל עכשיו הייתי קם והולך לעבוד בחקלאות ובחממות עכשיו,חבל שאני גר במרכז.
פשוט כואב הלב.
זו טעות לומר "היהודים מפונקים", תבין, כתבתי שכשהייתי ילד רציתי להיות נגר. ההורים שלי מגיל 4 דחפו לי ספר, ואז הגננות כאשר קצת התפרענו (לא הלכנו מכות, סתם רצנו קצת, הרמנו ידיים, ועשינו "אההההה" - Aeeeeeeee), כי זה טבעי לילדים זכרים לרצות לרוץ ולהתרוצץ, זה היה גן דתי, והגננת הדתייה אמרה "מה זה?! אתם מתנהגים כמו ערבים!", אז ישבנו בשקט. ואח"כ 12 שנים שבהם בכל יום אתה יושב במשך 8 שעות, ואח"כ אתה מתגייס, במקום שסופסוף יתנו לי את מה שרציתי - גולני, נתנו לי חרא בלבן: ג'ובניק, כשהעבודה היא
לשבת ולחכות שאיזה גנרטור יתקלקל (למדתי במגמת אלקטרוניקה בתיכון, אז שמו אותי בצבא כטכנאי, תודה רבה לכם באמת, תודה. עד שסופסוף הייתה לי הזדמנות להזיז את הגוף, ולא בשביל מטרה מטומטמת כמו ריצה). ואז לא רק שהעבודה בצבא זה לשבת, אלא שאני גם צריך עכשיו לקרוא ספר בן אלף עמודים. ואחר כך מכללה / אוניברסיטה. יש כאן סירוס-נפשי
מכוון של הגבר היהודי בארץ. להרגיל אותו אך ורק לעבוד בעבודה שבה יושבים וחושבים. זה מאד מאד לא בריא. ויקח שנים לתקן את זה. השמאל יודע שמי ששולט בפועל במדינה הם אלו שעובדים בעבודות הפשוטות, כי ברגע שהם שובתים, אין מבנים חדשים, האשפה מצטברת ברחובות, ונשפך אפילו ביוב ברחובות מרוב חוסר-אחזקה, וברגע שחשמל מתקלקל אין מי שיתקן. איזה כוח באמת יש למנהל? הוא הרי לא יודע כלום.
ידע זה כוח, במיוחד ידע מעשי, הטיעון "כסף זה כוח" הוא אשליה. ידע הוא ידע, כוח הוא כוח, וכסף הוא אמצעי ותו לא. יש אנשים ש
אפשר לקנות אותם בכסף. ויש אנשים ש
אי אפשר לקנות אותם בכסף. תלוי איזו הערכה יש לך כלפיי כסף. פעם אנשים פשוט החליפו סחורות, בלי כסף, מישהו יודע על זה בכלל? לא נראה לי.
מרגילים אותנו לשבת. או לרוץ. מה עם לעמוד? לא. או לשבת או לרוץ. לעמוד גם מתחרז עם לעבוד.