0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.
למרות עמדותיו, חילו נשלח למשימות הסברההסופר אלון חילו, שזכייתו בפרס ספיר בוטלה, נשלח ע"י משרד החוץ למשימות הסברה בחו"ל וזאת למרות עמדותיו הפרו-פלסטיניותבן דרור ימיני | 8/7/2009 8:41 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחברלא רק בארץ חולל הסופר אלון חילו מהומה. זה קרה גם בעולם. זה סיפור חלם, על הסופר שיצא בשליחות משרד החוץ להרצות בפני קהילות יהודיות בעולם. המפגשים הללו יצרו מפגע הסברתי. זה קרה בעקבות הספר הראשון שלו, "מות הנזיר", העוסק בעלילת הדם בדמשק. אלא שיש בעיה. הסופר המוכשר משכתב את הסיפור בנקודה קריטית: הוא מטיל על צעיר יהודי את אשמת מות הנזיר הנוצרי.אלון חילואלון חילו צילום ארכיון: יהונתן שאולהבדיה, כידוע, מאפיינת גם את ספרו השני של חילו, שבו הוא מצייר את הגיבור הראשי כנוכל, גזלן ועושק, אף שמדובר באדם שהיה מזוהה עם קבוצת השמאל "ברית שלום".חילו גם הבהיר, עם קבלת פרס ספיר, שבינתיים בוטל, שמדובר בספר שבא להזכיר לנו את הנכבה הפלסטינית.זכותם של סופרים לכתוב ככל העולה על רוחם, כמצוות חופש הביטוי. זכותם גם לספר שיהודי רצח נוצרי, ולספר שיהודי, באשר הוא יהודי, הוא נוכל וחמסן. מותר להניח שלחילו לא היו שום כוונות אנטישמיות.בראיונות שונים הוא התעקש להגדיר את עצמו כציוני. לו יהי. אלא שהבדיה בספר הראשון, שחזרה על עצמה בספר השני, הייתה אמורה להדליק נורות אדומות. אולי, מי יודע, מדובר באדם עם כישרון ספרותי לא מבוטל, אבל גם עם תודעה פוליטית קצת מעוותת. והדברים נאמרים בזהירות.במשרד החוץ לא נדלקה שום נורה אדומה. מישהו שם רצה להוכיח לעולם עד כמה ישראל היא מדינה פתוחה ונאורה. הנה, היא שולחת לעולם הרחב לא את דובריה, אלא את חובבי הנרטיב הפלסטיני. חילו נשלח לסקוטלנד באוגוסט 2006, ושוב באוקטובר באותה שנה לסיבוב בצפון אמריקה. ושוב ב-2007 לאוסטרליה. ושוב ב-2008 להונגש קונג. ושוב לסין, רק לפני חודשים אחדים, במרץ 2009. לא רע לסופר מתחיל. תור עולם על חשבון משלמי המסים.נאורות שהפכה לחלמאותהאם ההשקעה השתלמה? ובכן, בשתי הזדמנויות שונות, בעיתון ידיעות אחרונות ובטיים אאוט, הודה חילו שמדובר בסקנדל: "המפגשים תמיד נגמרו באותה צורה... היו צורחים עליי וקוטעים את הפגישה. אמרו לי: מילא שב'מות הנזיר' העלית מחדש עלילת דם שממנה עלולים בטעות להבין כאילו צריכת דם היא תחביב יהודי, אבל בספר השני אתה הולך לתת פתחון פה לפלסטינים!... חלקם התקשרו לקונסול להתלונן".והוא מוסיף: "בכל מקום שאליו הגעתי, הקהילה היהודית הסתייגה. נורא קשה להם עם הרעיון של עלילת דם. בסידני, למשל, ממש נבהלו שהגויים יחשבו שהסיפור אמיתי. כשסיפרתי להם על הספר החדש, ממש גירשו אותי".אלא שמשרד החוץ הישראלי לא גירש אותו. להיפך. גם לאחר ההודאה של חילו במשימה הפוליטית שלו, שנראית יותר כשליחות מטעם מחלקת התעמולה של אש"ף, משרד החוץ הישראלי המשיך לממן נסיעות שלו לפסטיבליםבינלאומיים. גורמים בכירים בצמרת המשרד סיפרו על מחלוקת קשה, שבה גברה דעתם של חובבי התעמולה הפלסטינית דווקא. נאורות שהפכה לחלמאות.הצמרת הנוכחית של המשרד הגיבה אתמול בתדהמה. אנחנו לא היינו שולחים אדם עם מסרים כאלה, הבהירו שם אתמול, ויש צורך לבדוק כיצד נפלה החלטה על מימון שליחויות כאלה. משהו כאן פגום מהיסוד.דובר שר החוץ, צחי משה, העביר את התגובה שלהלן: "אלון חילו נשלח לחו"ל כנציג משרד החוץ בתקופתה של השרה הקודמת, ויש להפנות את השאלה אליה. עמדתו העקרונית של שר החוץ הנוכחי, אביגדור ליברמן, היא כי משרד החוץ צריך לשלוח לחו"ל מסבירים שייצגו את ישראל ולא את הפלסטינים. הציבור הישראלי בוודאי לא צריך לממן מכספי המסים שלו תעמולה אנטי ישראלית או פרו פלסטינית. משרד החוץ, שאמון על הסברתה ותדמיתה של ישראל בעולם, צריך להקפיד על כך יותר מכולם".