בס"ד
אמרתי לו שאני הולך לכמה ימי-נסיון במכון-מאיר ואם יהיה לי טוב שם אני יעבור לשם,הוא היה בהלם הוא אמר שזה נחת אליו פתאום והוא לא-יודע מה לעשות אבל אני לא צריך לעשות את השיקולים האלו נכון?
ועוד-דבר ביום שני אני חוזר לגור בבית אמי ואני מרגיש מוזר-מאוד לחזור לשכונה ולבית-אמי כי לא הייתי בבית באופן קבוע כבר שנתיים וחצי ומה גם שהחברים שהיו גרים פה בשכונה עזבו למקום אחר ויוצא שאני די בודד לצערי כי גם החבר'ה מהדירה שכרתי עד עכשיו כבר לא יראו אותי כמעט, והסדר יום שלי יהיה שאני ילך בבקרים ללמוד במכון-מאיר ויחזור בצהריים הביתה לבית אמי.
אני צריך לבדוק מתי יש כאן בבתי-הכנסת תפילת-ערבית וגם כמה עולה פה מנוי למקווה.
חחח מבחינה-חברתית עכשיו אני בודד חח אני חייב להתאקלם במכון-מאיר וגם להתחתן כבר לא-פשוט להיות לבד זה די קשה.
וצריך להוסיף גם את-זה שיש לפעמים מריבות בבית שזה גם לא תורם ליציבות-נפשית.
איך זה עובד אחרי כל שינוי מתרגלים ואז זה נהיה פחות קשה? אני אישית אדם שנורא מלחיץ אותי שינויים בחיים אני אוהב פרטיות וסדר יום קבוע.
אז אתם חושבים שזה טוב גם להיות לבד? כי אני באמת מרגיש בודד ולכן אני חוששב שעלי להתחתן עם אשה במצבי.
