ברכת החמה והמחלוקת על זה בתלמוד ובאור מחלוקת רב אדא ורב שמואל

[jewlover and arabhater]

בס"ד
מוקדש לרפואתו של נתן בן ברכה רחל
http://shofar.net/site/ARDetile.asp?id=11276
ביום רביעי יד בניסן התשס"ט התקיימה ברכת החמה ברוב עם בכל רחבי הארץ - הסבר נוסף על מה נתקנה הברכה ובאור מחלוקת רב אדא ורב שמואל 
 
על מה מברכים ברכת החמה ומדוע פעם ב 28 שנה, באור שיטת רב אדא ורב שמואל לגבי חישוב מחזור החמה - ומחלקות רבי אליעזר ורבי יהושע לגבי מועד בריאת העולם, מתוך מאמר ברכת החמה של ראש ישיבת כסא רחמים הגר"מ מאזוז (* תיקון טעות במאמר היכן שכתוב שנת התשס"א לגבי שנות ברכת החמה הכוונה לשנה הנוכחית התשס"ט)
 
 
   
 
 

על מה מברכים ברכת החמה
ומדוע פעם ב28 שנה מתוך מאמר ברכת החמה של ראש ישיבת כסא רחמים הגר''מ מאזוז

שנת החמה בקרוב גדול, הוא 365 ימים ושש שעות (לכן בשנה הנוצרית מוסיפים כל 4 שנים יום אחד בסוף חודש פברואר, כי שש השעות מצטרפות במשך ארבע שנים ליום אחד שלם) וזה נקרא בלשון חז''ל ''תקופת מר שמואל'', כי הוא קבע מדת שנת החמה כנ''ל. ויש דעות אחרות שמקצרות שנת החמה ב-5 או 11 דקות ואכמ''ל.

לפי האמור בתורה, הקב''ה ברא את גלגל החמה ביום רביעי, וקיבלו חז''ל שהיתה יצירת החמה בשנת א' לבריאה בתחילת ליל רביעי בחדש ניסן, ובשנה ב' שאחריה תתאחר תקופת החמה ביום ורבע (כי 364 ימים מתחלק ל52 שבועות בדיוק, ונשאר יום ורבע) ותהיה תקופת ניסן בשנה ב' בליל חמישי בחצות לילה. וכך נדחית תקופת ניסן משנה לשנה יום ורבע עד שבשמך 28 שנים חוזרות להיות בדיוק בתחילת לילי רביעי כמו בבריאת העולם ( שכן 28 פעמים כפול יום ורבע = 35 ימים == 5 שבועות בצמצום). לכן כל שנה למנין שנות העולם שמתחלקת ל-28 ונשאר שארית 1 מברכים בה ברכת החמה. כגון שנת הת''ר (5600) בהתחלקה ל-28, תתן 200 מחזורים שלמים. ולכן בשנת התר''א מברכים ברכת החמה בניסן, וכן בשנת התרכ''ט, התרנ''ז התרפ''ה התשי''ג התשמ''א התשס''א ... וכן הלאה.

באיזה יום מברכים? התאריך נקבע לפי שנת החמה. ובימינו הוא ב-8 באפריל, וסימניך ח''ד ח''ד נחית בלע (שבת דף ס''ז סע''א): חמה (ברכת החמה ביום) ד',ח' (שמיני בחדש) ד' (אפריל).

זמן ברכת החמה הוא עד רביע היום (ומחשבין אותו מהנץ עד השקיעה) דהיינו אופק ת''א עד שעה 9.32 בבקר. וזריזין מקדימין מיד אחר תפילת שחרית, כי זו ברכה יקרה ונדירה. [ומרן הגר''ע יוסף שליט''א ממליץ שמי שישן ביום זה וקם אחרי הזמן, ימשיך לישון עוד 28 שנה ויקום בשנת התשצ''ז, איה''ב.) והיו רבנים שזכו לברך אותה ארבע פעמים בחייהם, כמו הגאון ר' יהודה מינץ ז''ל שעלה על הגג לברך ברכת החמה בשנה רס''ה (1505 למנינם) והוא בן מאה שנה. אשרי המחכה ויגיע!

ודע שיש שני מחזורים בחכמת העיבור א. מחזור קטן של 19 שנים, שבו 7 שנים מעוברות, שהן: השלישית, השישית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה, השבע עשרה, התשע עשרה. וסימנן גו''ח אדז''ט, והוא בא להשוות שנות החמה עם חדשי הלבנה, שאם תחשב 19 שנות החמא לפי רב אדא (שכל שנת חמה לפי שיטתו היא: 365 ימים 5 שעות 997 חלקים ומ''ח רגעים) [ - חז''ל חילקו את השעה ל1080 חלקים שיוצא 18 חלקים בדקה אחת) , יצא לך בדיוק כסכום 235 חדשי לבנה שכל אחד 29 יום, 12 שעות, 793 חלקים כנודע (מספר רל''ה נובע מהכפלת 19 שנים * 12 חודשים ועוד 7 חודשי עיבור בשנות גו''ח אדז''ט כנ''ל). וזה מדויק רק לפי רב אדא. אבל לשמואל ששנת החמה 365 ימים ושש שעות, ישאר עודף בשנות החמה שעה אחת ו485 חלקים (בערך 87 דקות), שמצטברים והולכים בלי סוף כידוע. ב. מחזור גדול של 28 שנים, שבו החמה חוזרת לתחלת מקומה כפי שהיתה בבריאת העולם בתחילת ליל ד' במזל טלה. וזה מדויק רק לפי רב שמואל, כי לפי רב אדא לא תוכל תקופת ניסן להיות בתחילת ליל ד' אפילו במליוני שנים, כידוע. ושני המחזורים נרמזו בתורה בפרשת בראשית ''וירא אלקים את האור כי-טוב''. באמצע המילים ''כי-טוב'' יש אותיות י''ט מחוברות במקף, והם רמז למחזור קטן (ובאו סמוכות ומחוברות כי תקופת רב אדא מדויקת יותר כנודע) ושאר האותיות 'כו''ב' עולים כ''ח, רמז למחזור גדול. גם מולד התהו בהר''ד רמזו בתורה בתחלת פ' בראשית בדילוג מ''ב אותיות כמ''ש רבנו בחיי (ומכאן המקור לשיטת הדילוגים במחשב שמשתמשים בזה הרבה כיום). וזה לדעת רבי אליעזר שבתשרי נברא העולם, ומאידך לתקופות ולברכות החמה מונים כר' יהושע, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, והמה מפלאות תמים דעים

ובהמשך ..

אמנם ידוע מה שהקשה הרש''ש בראש השנה (דף ח סע''א) איך אנו מחזיקים החבל בשני ראשים, לתקופה מונים כר' יהושע (=ניסן) ולמולדות מונים כרבי אליעזר (= תשרי). ע''ש. ולעניות דעתי לפי מה שכתב התוספות בראש השנה (דף כ''ז ע''א) בשם ר''ת דבניסן עלה במחשבה להבראות ולא נברא עד תשרי ע''ש (כצ''ל בתוספות ולא להיפך, כי ניסן דר' יהושע הוא ניסן של שנת התהו, דהיינו שנה א' למניננו לפי מולד בהר''ד, ותשרי דרבי אליעזר הוא תשרי שאחריו, שמולדו וי''ד כידוע, ודייקא נמי דאמרינן בר''ה 'זה היום תחילת מעשיך' והסביר האדמו''ר מליבואוויטש זצ''ל באגרותיו שמהמחשבה נבראו העולמות העליונים, והתחתונים נבראו יותר מאוחר בתשרי ועיין בספר טעם לשד להרה''ג ר' אליהו בן אמוזג, עמוד 197, שהביא בשם החכם האדיר לייבניץ שהיה אומר כשהאל סופר, העולם נברא. ע''ש.

וא''כ יש לומר שתקופת ניסן של שנת התהו (שנה א למולד בהר''ד) עלתה במחשבה בתחלת ליל רביעי, ומשם עד תקופת תשרי זזה 15 שעות (כידוע שבן תקופה לחברתה שבע שעות ומחצה) ונופלת ביום רביעי בשלש שעות בבקר. ולכן לרוב הפוסקים עד שעה 9 בבקר (רביע היום), שאז היתה התקופה 'למעשה' בחדש תשרי שנת ב' ליצירה. ודו''ק.