בס"ד
http://shofar.net/site/ARDetile.asp?id=4424תורה מן השמים
נאמר בתורה: ''את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו'' (דברים יד, ט). וקיבלנו בתורה שבעל-פה (משנה מסכת נדה פרק ו) ''כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר. ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת''.
נאמר בתורה: ''את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו'' (דברים יד, ט). וקיבלנו בתורה שבעל-פה (משנה מסכת נדה פרק ו) ''כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר. ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת''.
נותן התורה מכריז ומגלה חוק טבע אשר הטביע בבריאה: כל דג או יצור מים אחר, אם יש לו קשקשת, אזי בהכרח ימצא בו סנפיר. אבל סנפיר אינו בהכרח קשור לקשקשת.
עתה נתבונן. אפילו בזמנינו, לאחר גילוי וחקר מאות ואלפי זנים לא נודעים של דגים ושאר יצורי מים. האם יש מדען בתחום חקר החי שבמים, בעל שם עולמי, אשר יעז להרשות לעצמו להכריז משפט זה: ''כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר. ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת''?
התורה שבעל-פה הועלתה על הכתב לפני כאלפיים שנה. והיא ציינה בגאון משפט זה, אשר חכמי התורה קיבלוהו יחד עם שאר פרטי התורה שבעל-פה איש מפי איש עד משה רבינו, אשר קיבלו ממי שאמר והיה העולם.
לא יפלא אפוא , שכל הדגים ושאר יצורי המים כולם ללא יוצא מן הכלל, מתאימים לחוק זה.
האם יש אי מי אשר יכול היה לדעת זאת בבטחה, מלבד בורא העולם??
נאמר גם בתורה: ''וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמר אליהם. דברו אל בני ישראל לאמור: זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ. כל מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות, מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו'' (ויקרא יא א-ג ).
כלומר, המבקש לאכול מן הבהמות או החיות אשר ביבשה, עליו לבדוק אם בבהמה או בחיה זו נמצאים שני סימני הטהרה: א. הפרסת פרסה (שפרסות רגליה אינן מיקשה אחת אלא שסועות). ב. העלאת גרה (העלאת מאכל שנית לאחר בליעתו).
והנה בפסוקים הבאים מגלה התורה חוק בבריאה: מבין כל אלפי ורבבות סוגי וזני הבהמות והחיות שבעולם ישנם רק ארבעה בעלי חיים אשר העלאת גרה והפרסת פרסה אינם קשורים זה לזה.
כלומר שהם מעלי גרה ולא מפריסי פרסה, או מפריסי פרסה ולא מעלי גרה. בכל שאר בעלי החיים הפרסת הפרסה והעלאת הגרה קשורים בהכרח זה בזה. או שהיו בו שני סימני הטהרה, או שלא יהיה אף אחד מהם.
התורה גם מפרטת את שמותיהם, ואת סימן הטהרה הנמצא בכל אחד מהם. וכך נאמר: ''אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה: את הגמל כי מעלה גרה הוא, ופרסה איננו מפריס, טמא הוא לכם.
ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס, טמא הוא לכם. ואת הארנבת כי מעלת גרה היא, ופרסה לא הפריסה, טמאה היא לכם. ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא לכם ושוסע שסע פרסה, והוא גרה לא יגר, טמא הוא לכם'' (ויקרא יא ד-ז).
לסיכום:
הגמל, השפן והארנבת בלבד, מעלים גרה ואינם מפריסים פרסה.
החזיר בלבד, מפריס פרסה ואינו מעלה גרה.
בכל שאר בעלי החיים בעולם שני תכונות אלו קשורים זה בזה!
כותב התורה מתחייב לדורות עולם שכל בעל חי אשר יגיע לידינו, ואין זה חשוב אם הוא מיערות העד שבאוסטרליה או מג'ונגל אפריקני או אף מיבשת אמריקה שהתגלתה רק לפני כמה מאות שנה, אם אינו אחד מארבעת בעלי החיים הנ''ל, ומצאנו בו סימן טהרה אחד, אזי בהכרח יימצא בו סימן הטהרה הנוסף!
מדברי הרב ברוך אפשטיין מפינסק, בספרו תורה תמימה (ויקרא יא): ''… להודיע בזה מעלת התורה, שמתוכה ניכר נתינתה מפי הגבורה בכוח אלוקי ממעל. כי האדם בשר ודם, אי אפשר לו להחליט שרק אלה סימניהם כן ולא זולתם.
. כי אולי נמצאים על ארץ רבה עוד ברואים בסימנים אלה כמו הגמל, שפן ,ארנבת וחזיר? ופן אולי במשך השנים והדורות יבוא רעהו ויחקור וימצא עוד כאלה? אבל הקדוש-ברוך-הוא רק הוא יודע שאין במציאות יותר מאלה שהזכיר כאן. כאשר באמת אנו רואים מאז ניתנה תורה לא מצאו התרים והחוקרים עוד מינים! והן הן מנפלאות תמים דעים וסגולות תורתו''.
