בס"ד
זה קל להגיד "אין ייאוש בעולם" אבל בתכלס זה דורש עבודה-קשה עבודת-נמלים כי זה קשה לשנות את המידות הגאון-מוילנה זצוק"ל אמר שיותר קל לשבת כל היום בבית-מדרש ולדעת את כל הש"ס מאשר לשנות מידה אחת..
מה אני יעשה שום דבר לא משתנה איתי אני ממש לא-ודע מה לעשות כבר,למרות שאני ממשיך להתחזק ומקפיד על שמירת-המצוות אני עדיין מרגיש חוסר-ודאות וחוסר-אונים.
אני סחוט מותש ועייף נפשית ופיזית אני מרגיש שאני הולך להתחרפן

בסך-הכל יש לי 3-4 בקשות קטנות מה' שהן:
1.שישלח לי כבר את הזיווג שלי
2.שישלח אותי לישיבה שמתאימה לי
3.שיחזק אותי באמונה-ובטחון
אני עושה השתדלות ומתפלל אבל מעבר לזה אני לא יכול לעשות כלום...אני בסך-הכל בן-אדם שמוגבל בכוחו
בשביל ה' זה שטויות כי הוא יכול למלות את הבקשות בשנייה כי הוא כל-יכול.
השאלה היא מדוע למרות שאני עושה השתדלות גדולה בקיום-המצוות ומתפלל ומשקיע ובכל-זאת כלום לא משתנה כבר המון זמן?