בס"ד
למרות שאני משתדל ממש ממש בכל כוחי לשמור מה שאני יכול וללמוד-תורה ולעשות התבודדות ולקיים-מצוות וגם להשיב אחרים בתשובה אני מרגיש קצת חסר-אונים ומותש.
כי אני לא רואה שמשהו מתקדם איתי,כצפוי בעוד כשבועיים אני חוזר לבית של אמא וגם נורא קשה לי להיות לבד אני חייב כבר אשה נמאס לי להיות-לבד.
אני עושה השתדלות גדולה בעניין הזה שזה אומר הרבה-הרבה תפילות-לה' והשתדלות גשמית ולצערי עדיין כלום לא זז.
אני רוצה שתהיה לי אשה משלי שביחד יהיה לנו טוב ונוכל להתחזק,כי-כרגע אני לא אדם אני נתון לעליות וירידות תמידיות במצבי-הרוח והחשק וגם נורא-מותש.
ואף אומר שבימים האחרונים אני מרגיש קצת לא-טוב(למרות שאני-יודע שהכל מה') זה קשה בכל זאת.
חזרתי-בתשובה לפני שנתיים לבד למרות כל המצב הנפשי שעבר עלי והתרופות שאני כרגע לוקח כך שזה נורא נורא קשה ובמיוחד שההורים גרושים וממשיכים לריב ביניהם בעניין המזונות.
המצב הזה כבר נמשך יותר-מדי זמן לטעמי ואני מפחד שאני יתייאש חלילה,מה אני יעשה? אני כבר מותש וסחוט.
אם ה' רוצה הוא יכול בשנייה לעזור לי בדברים האלו(שידוך,ישיבה),אז מה עוד אני צריך לעשות כדי שזה ייקרה כבר?
כמובן שאני משתדל שלא להתייאש ולא להישבר למרות כל מה שעובר עלי אבל אני לא השקר ואומר שזה לא כל-כך קל מבחינה רגשית.
החלום שלי הוא שתהיה לי אשה משלי שתאהב אותי ואני אותה ותהיה לי עזר כנגדי,וגם שאני ימצא כבר ישיבה שמתאימה להשקפותיי כדי ללמוד בא תורה.
והתנתק מכל האנשים האינטרסנטים שכרגע אני נמצא איתם.
בעזרת-ה' אני מקווה שיהיה-טוב 