בס"ד
"באבוד רשעים רינה"
הרצל היה רשע, בן גורגור היה רשע
אנשים שהקימו מדינה שכל מטרתה אולי היא בעצם לחימה בתורה
בל בליעל שאומר שתוך 30 שנה לא ישאר חרדי אחד צריך לומר לו תודה?
אתה מדבר על תשתיות שמקבלים מהמדינה? על צבא שיש למדינה? אז מה ? גם היטלר הנהיג מדינה שהיו לה תשתיות והיה לה צבא ששמר על גרמניה זה אומר שצריך לכבד אותם?
עיין תשובתי אליך באשכול על יום בעצמאות.
אתה מגוכח! אתה מאמין לכל מה שאמנון יצחק פולט בלי ביקורת בכלל.... כמה חדשות שירעננו אותך...
בן גוריון לא הקים את המדינה, הוא עמד בראשה מכיוון שהיה "האיש החזק" בישוב בארץ דאז, מי שהקים באמת היו לוחמי אצ"ל ולח"י שהקריבו מדמם
לגירוש המנדט הבריטי מהארץ, בן גוריון לא רק שלא תמך בהם אלא נלחם בהם וניסה לטרפד את הקמת המדינה היהודית.
הלחימה כללה מסירת לוחמים יהודים לידי התליינים הבריטים והוצאתם להורג הי"ד.
שנית אף אחד לא הקים את המדינה כדי להלחם באף תורה! מי שרצה להלחם בתורה היה צריך להשאיר את היהודים בלי מדינה כדי שמצבם הכלכלי ישבר
ואז יהיה אפשר לשלוט בהם בלי שתיהיה להם זכות בחירה בכלל, המדינה הצילה את עולם התורה ולא להיפך.
המדינה הוקמה מסיבות שונות תלוי בדעה הפוליטית:
השמאל: לשם הגנה על העם היהודי מפני חיים בין פוגרומים...
בית"ר: על מנת להקים ישות יהודית לאומית גאה וכמו שכתב ז'בוטינסקי בשירו:
הדר- עברי גם בן עוני-בן שר.
אם עבד, אם הלך
נוצרת בן מלך
בכתר דוד נעטר.
באור ובסתר זכור את הכתר,
עטרת גאון ותגר.
הלח"י לעומתם היום הרבה יותר עמוקים וראו במדינה הגמת יעוד נרחב ולא פתרון לבעיה ספציפית אך הם היו מיעוט..
להלן עיקרי התחייה של לוחמי הלח"י כתב-אברהם(יאיר) שטרן הי"ד מקים הלח"י:
עיקרי התחיה
הנסוח המלא של "עיקרי התחיה" אשר נכתבו על ידי אברהם (יאיר) שטרן ופורסמו בגיליון ב' של עיתון "במחתרת" אשר יצא לאור בחשוון תש"א:
א. העם- עם ישראל הוא עם סגולה; יוצר דת היחוד; מחוקק מוסר הנביאים; נושא תרבות עולם; גדול במסורת ומסירות הנפש; ברצון החיים וכוח הסבל; באור רוחו, בבטחונו בגאולה.
ב. המכורה- המכורה היא ארץ ישראל בתחומיה המפורשים בתורה ("לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת", בראשית ט"ו י"ח), היא ארץ החיים, בה ישכן לבטח העם העברי כולו.
ג. העם ומכורתו- את ארץ ישראל כבש ישראל בחרב. בה היה לעם ובה בלבד ישוב לתחיה. לפיכך יש לישראל ורק לו זכות הבעלות על ארץ-ישראל. זכות זו היא מוחלטת. היא לא פקעה ולא תוכל לפקוע לעולם.
ד. היעוד- 1. גאולת הארץ. 2. תקומת המלכות 3. תחית האומה; אין תקומת המלכות בלא גאולת הארץ, ואין תחיית האומה בלא תקומת המלכות.
אלה תפקידי הארגון בתור המלחמה והכיבוש:
ה. חינוך- חינוך העם לאהבת החרות וטפוח נאמנות קנאית לקנייניו הנצחיים. השרשת הרעיון כי גורל העם נתון בידיו הוא. חדוש ההכרה "הסיף והספר ניתנו מכורכין מן השמים" (ויקרא רבה, ל"ה, ח').
ו. אחדות- איחוד העם כולו סביב דגלה של תנועת החרות העברית. שמוש בגאוניותם, מעמדם ומאודם של יחידים - וכיון מרצם, מסירותם ולהטם המהפכני של ההמונים למלחמת השחרור.
ז. בריתות- כריתת בריתות עם כל המעונינים במלחמת הארגון המוכנים לסייע לו במישרים.
ח. כח- חשול הכוח הלוחם והאדרתו במכורה ובתפוצות, במחתרת ובקסרקטין, להיותו צבא-גאולה עברי על דגלו, נשקו ומפקדיו.
ט. מלחמה- מלחמת תמיד בכל העומדים לשטן לקיום היעוד.
י. כיבוש- כיבוש המכורה בחיל מידי זרים לאחוזת עולם.
ואלה תפקידי התנועה בתור האדנות והגאולה:
יא. אדנות- חידוש האדנות העברית על הארץ הגאולה.
יב. משטר הצדק- הקמת משטר חברותי ברוח מוסר ישראל והצדק הנבואי, במשטר זה לא יהיה רעב ומובטל. בו יחיו חיי אחוה, כבוד ורעות כל בני האומה באשר הם בניה, אות ומופת לגויים.
יג. החייאת השממות- בנין החרבות והחיאת השממות לעליית המיליונים, פרייתם ורבייתם.
יד. משפט הזרים- פתרון בעיית הזרים על ידי חלופי האוכלוסים.
טו. קיבוץ גלויות- קבוץ גלויות שלם במלכות ישראל.
טז. שלטון- האדרת העם העברי להיותו גורם צבאי, מדיני תרבותי וכלכלי ראשון במעלה במזרח ובחופי הים התיכון.
יז. תחיה- החיאת הלשון העברית בפי כל העם, חידוש עצמותו ההיסטורית והרוחנית של ישראל. צרוף האופי הלאומי בכור התחיה.
יח. הבית- בנין הבית השלישי כסמל לתור הגאולה השלמה.
