בס"ד
לרפואתו של נתן בן ברכה רחל
http://www.1820.co.il/%d7%a4%d7%9c%d7%90-%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%95%d7%aa.htmפלא נדידת היבשות
נדידת היבשות | מדע או תורה
את המאמר במקור ניתן לקרוא באתר:
http://www.reader.co.il/article/16789/%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%90%D7%95-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 בפרשת מעשה הבריאה נאמר בתורה:
"ויאמר אלוקים: יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, ותראה היבשה, ויהי כן" (בראשית א,ט).
פשט הפסוק מדבר על יבשה אחת אשר נראתה לאחר שהמים אשר כיסו עד אותה שעה את פני כל כדור הארץ נקוו אל מקום אחד. כלומר, אוקיינוס אדיר יחיד הקיף את כל היבשה היחידה שנראתה על פני כדור הארץ.
וראה עוד במדרש רבה (בראשית פרשה ה,ח) שכל כך ברור הוא שבתחילה נברא ים אחד עד שהקשו מהכתוב "ולמקווה המים קרא ימים" (בראשית א,י) ותירצו: "אינו דומה טעם דג העולה (=שדגים אותו), מעכו, לעולה מצידון, ולעולה מאספמיא". כלומר משום התכונות השונות של מי החופים השונים, נראה ונחשב הים האחיד כימים רבים.
והרי אין המציאות כך, הרי ידוע לנו בוודאות כי בכדור הארץ ישנן שבע יבשות (ולא אחת כפי שכתוב בתורה):
א. אסיה
ב. אפריקה
ג. אוסטרליה
ד. אמריקה הצפונית
ה. אמריקה הדרומית
ו. גרנלנד
ז. אנטארקטיקה
יבשות אלו מוקפות בימי אוקיינוסים שונים!
אולם בראשית המאה העשרים, לאור נתונים גיאולוגים חדשים חל מהפך מרעיש בהתייחסות המדעית להיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ.
הראשון שדיבר על נדידת היבשות היה אלפרד לותר וגנר (1880 - 1930) בספרו "מוצא היבשות והאוקיינוסים" שהודפס ב1915. אשר טען כי כל היבשות היו בתחילה מאוחדות ורק בשלב מאוחר יותר נדדו והתרחקו זו מזו. כהוכחה לדבריו הצביע על הדמיון המדהים שבין יבשת אפריקה לקווי החוף המזרחי של יבשת אמריקה הדרומית, כאילו היו שני חלקי פאזל שנפרדו זה מזה.
במחקרים נוספים שערך הראה דמיון בין מקומות החיבור של שתי היבשות גם מבחינת הצמחייה (הפלורה) וגם מבחינת בעלי החיים (הפאונה) והמבנה הגיאוכימי של המחצבים השונים. דבר המוכיח שבתחילה היו כל היבשות צמודות יחדיו. מאז הלכו והתרחבו המחקרים והדעות התומכות בתיאוריה זו ומאמרים מדעיים רבים אישרוה לחלוטין.
למרבה הפלא מתברר כי הזוהר הקדוש לפני כאלפיים שנה מדווח על שינויים גיאולוגיים משמעותיים ביותר שהתרחשו בכדור הארץ לאחר בריאת העולם, וכך נאמר שם:
"תנא, ארץ אחת ממש הוציאו המים, וממנה נתהוו שבע ארצות". (זו"ח יב',א)
כלומר: בשעת הבריאה הייתה יבשת אחת בלבד, אולם בשלב מסויים היא התחלקה לשבע יבשות אשר הלכו והתרחקו זו מזו כאשר מי האוקיינוס חודרים אל החלל שנוצר ביניהם, ויוצרים בכך את האוקיינוסים השונים.
(וראה עוד בספר משלי (ט,א): "חכמות, בנתה ביתה, חצבה עמודיה שבעה" ופירש רש"י שם: "חכמות בנתה ביתה: חכמה בנה הקב"ה את העולם. וכשנצרף את דברי הזוהר הנ"ל, הרי ניתן להבין כי המשך הפסוק "חצבה עמודיה שבעה", מדבר על שבעת היבשות אשר נחצבו וניתקו מחיבורן הקדמון כיחידה אחת).
ומתי התרחשה תופעה גיאולוגית רבת משמעות זו?
בספר איוב נאמר על תקופת המבול: "המעתיק (=המזיז) הרים, ולא ידעו, המרגיז (=המניע) ארץ במקומה, ועמודיה יתפלצון". (איוב ט,ה. ועיין במדרש רבה בבראשית (פרשה כו,ז) בדברי רבי יהודה הנשיא על איוב והמבול)
ועתה כדי ל דעת אמת נתבונן, מלבד בורא היקום מי היה יכול לדעת לפני אלפי שנים, עוד בטרם היו בידי בן אנוש תרשימי צורת היבשות, כי היבשות היו אי פעם יבשת חת שנחלקה לחלקים אשר נתרחקו זה מזה? יותר מכך, כיצד היו מגיבים אז אנשי המדע הרציונאלי על קביעת הזוהר הקדוש, לפני כאלפיים שנה, שיש שבע יבשות בעולם יבשות בעולם , כאשר עדיין לא התגלו יבשות אמריקה הצפונית והדרומית, יבשת אוסטרליה ועוד?
ובעניין זה מעניינים דבריו של פרופ' ברנובר:
מאת: ירמיהו ברנובר פרופסור למגנטו- הידרודינמיקה אוני' בן גוריון, באר שבע (ל דעת אמת)
בשאלה של דת ומדע, פועל חוק פסיכולוגי האומר, שככל שהאדם יודע פחות בדת, בפוליטיקה ובמדע, הוא ידבר על הנושא ביתר ביטחון של יודע כל… ואכן, ככל שאלימות התוקף את התורה בשם הנימוק המדעי, גוברת, כן אתה יכול להיות בטוח, שהקשר הישיר שלו למדע ראוי לשמו, רופף ביותר. במקרה הטוב, תהיינה ידיעותיו במדע, ידיעות של תלמיד בית ספר תיכון…משום שאין שום מדען רציני, וכוונתי למדען המבלה את רוב ימיו במחקר מדעי של ממש, אשר ישמיע טענות אוויליות שכאלה (שקיים ניגוד בין תורה למדע), טענות המנוגדות מעצם מהותן למדע הטהור. באחד מביקורי בארצות הברית, הוזמנתי להרצאה באחת המעבדות המפורסמות ביותר למחקר מדעי, הייתה זו מעבדה שהוקמה עוד בימי מלחמת העולם השנייה, היא הוקמה אז כדי לייצר את הפצצה הגרעינית, הרצאתי נשאה אופי מדעי כללי ביותר.
אחרי ההרצאה עקבתי בעניין אחר ויכוח רגשני ונוקשה ביותר שהתפתח בין גבר לאישה מבין המאזינים, הגבר עמד על דעתו שהדברים שהשמעתי נכונים, ובהחלט תואמים את המדע, אך האישה מחתה על דבריו בתוקף. היא טענה בלהט, שדעותיי דעות מיושנות, המזכירות את ימי הביניים, ובכלל, מאיפה שלפו מרצה חשוך שכזה, ועוד טענות ברמת ויכוח זו. התעניינתי בזהותה של אישה נרגזת זו, היודעת בכל ליבה שאני טועה, וכן מי הוא הגבר שהגן על עמדותיי המדעיות. התברר, שהוא אחד הכימאים הבכירים באותה מעבדה, ואילו היא אחת המזכירות, המדפיסה לעיתים את עבודותיהם של אנשי המחקר, ומן הקריאה בהן היא שואבת את הידע המדעי שלה…
מומחים כאלה מקבלים חיזוק לדעתם מאוניברסיטאות, העיתונות הפופולארית וממכללת הטלוויזיה היודעת הכל. וגם אם השואל למד בפועל באוניברסיטה, ואף התמחה בתחום מסוים עד להישגים ניכרים, הרי בדרך כלל, התמחותו היא בתחום צר מאוד. בפיזיקה המודרנית ובשאר המדעים המדויקים, התרחשו מספר דברים מעניינים בעשרות השנים האחרונות, קודם כל, התפתחה הגישה ההסתברותית, סוף סוף הבינו שאין חוקים מוחלטים, יש הסתברויות, כלומר, יש תופעות יותר סבירות ופחות סבירות.
בעצם אפשר לומר, שאין תופעות בלתי אפשריות. והנה כאשר החלה להתפתח לפני למעלה משבעים שנה מכניקת הקוונטים (אחת התגליות החשובות ביותר במדע, האומרת למשל, שחום הקורן ממתכת לוהטת, נפלט במנות קצובות וקבועות בלבד. מכניקת הקוונטים מהווה יסוד להבנת תהליכי קרינה רבים כמו אור וכו', ונותרת תמונה מדויקת של החלקים הקטנים ביותר בבריאה, כמו גרעינים אטומיים, ובעתיד כנראה של חלקים קטנים יותר מאטומים). התברר, שאין המדע יכול, במקרים רבים, להסביר תופעה בצורה חד- משמעית, מסקנה זו היא ודאית ביותר לגבי החלקיקים הזעירים מהם בנוי כל חומר מהיקום…
נוסיף עוד נקודה חשובה: לאור מכניקת הקוונטים מתברר, שנוכחות החוקר בעת הניסוי או התצפית, קובעת אף היא את טיב ההתרחשות. כלומר, כשעורכים תצפית מדעית בתופעה מסוימת, היא הייתה מתרחשת בצורה שונה מזו, אילולי צפו בה (!!!) הפיזיקאים בימינו שואלים את השאלה: האם מבחינה מדעית אפשר להניח שעצם מסוים קיים גם אם אין איש צופה בו? הם מרחיקים לכת בשאלה זו עד כדי כך, שבכתב העת פיקס טודיי הופיע מאמר שדן בשאלה: האם הוכח שחפץ קיים, גם בשעה שאף אחד לא צופה בו? והדיון נערך כבדיחה שנונה.
זאת אומרת, שאסור להסיק מסקנות פשטניות בהסתמך על השכל הפשוט. על איש המדע לגשת בזהירות מרבית אל כל מסקנה שבכוונתו להסיק, בוודאי שלא יוכל להסתמך על מראות הטלוויזיה או הבדיקה המדעית של עיתונים יומיים. ולבסוף סיפור נחמד, אבל גם מאלף ביותר: ידיד שלי ערך ניסוי פסיכולוגי מעניין. ידיד זה פרופסור נודע ובעל הישגים רבים במיקרוביולוגיה, היה אחראי בעת שיגור החללית לירח, על כל החלק הביולוגי והמיקרוביולוגי, בנ.א.ס.א. (ההנהלה הלאומית האמריקאית לאסטרונאוטיקה וחלל), הוא העביר באוניברסיטת מיניסוטה- בה הוא מרצה בכיר- קורס למיקרוביולוגיה לשלוש כיתות מקבילות, הדומות זו לזו בכל.
אבל, לפני כיתה אחת הופיע לבוש בקפידה וברשמיות- בחליפה ועניבה, לפני הכיתה השנייה התייצב בלבוש מרושל, בחולצה סתם, ואילו בפני הכיתה השלישית הופיע בחלוק לבן. איזו כיתה רשמה את ההישגים הגבוהים ביותר בעת המבחנים?- ניחשתם נכונה! זו שלמדה אצל ידידי הפרופסור, כשהופיע בפניה בחלוק לבן…
אתם מבינים- מסיים פרופ' ירמיהו- חלוק לבן זה סמל המדעיות, נודף ממנו ניחוח משכר של המחקר והמעבדה, הוא לבושו של הכהן הגדול בהיכל המדע!…
נושא: פלא נדידת היבשות הכל כבר מוזכר אצלינו בתורה (נקרא 2107 פעמים)