עיין בספרו של הגר"ש בניזרי שליט"א "השמים מספרים" עמ' 440-448. שם הוא מביא עשרות פוסקים, ראשונים וגם אחרונים שדנים האם מותר לעסוק בחכמות חיצוניות.
הוא מגיע למספר התרים, וכדלהלן:" אם הוא נצרך להיות בין הגוים, או לצורך פרנסתו ואומנותו וכדו', וכן לצורך החזרה בתשובה, או להבהרת דברים לצורך ביאור ההלכה - מותר. אך לימוד החכמות שלא לצורך, אלא סתם לשם ידיעת החכמה עצמה, ומפני העריבות שבה - נראה שיש לאסור". ע"ש.
נץ,
לדעתי ג'ורג' אורוול היטיב בספרו להגדיר את עובד האלוקים בצורה הכי מדהימה. שהרי "האח הגדול" יכול היה לשלוט על האנשים, ועל כל פעולותיהם, אבל הוא לא היה יכול לשלוט על מה שמתחולל בתוך ליבם [וכמו שראינו עם מר סמית', לפחות בהתחלה], אבל האלוקים רוצה יותר מאיתנו, וכפי שאומר שלמה המלך: "תנה ליבך לי" [דהיינו לבורא עולם].
לא מספיק שרק כלפי חוץ נראה כאילו עין האלוקים פקוחה עלינו ["עין רואה, ואוזן שומעת"], אלא גם בתוך לבבנו נהיה שייכים להקב"ה.
הוא מגיע למספר התרים, וכדלהלן:" אם הוא נצרך להיות בין הגוים, או לצורך פרנסתו ואומנותו וכדו', וכן לצורך החזרה בתשובה, או להבהרת דברים לצורך ביאור ההלכה - מותר. אך לימוד החכמות שלא לצורך, אלא סתם לשם ידיעת החכמה עצמה, ומפני העריבות שבה - נראה שיש לאסור". ע"ש.
נץ,
לדעתי ג'ורג' אורוול היטיב בספרו להגדיר את עובד האלוקים בצורה הכי מדהימה. שהרי "האח הגדול" יכול היה לשלוט על האנשים, ועל כל פעולותיהם, אבל הוא לא היה יכול לשלוט על מה שמתחולל בתוך ליבם [וכמו שראינו עם מר סמית', לפחות בהתחלה], אבל האלוקים רוצה יותר מאיתנו, וכפי שאומר שלמה המלך: "תנה ליבך לי" [דהיינו לבורא עולם].
לא מספיק שרק כלפי חוץ נראה כאילו עין האלוקים פקוחה עלינו ["עין רואה, ואוזן שומעת"], אלא גם בתוך לבבנו נהיה שייכים להקב"ה.