כמו לקט,שכחה,פאה,מעשר לבין עקרונות כלכליים קפיטליסטים של כלכלה חופשית,מיסוי נמוך.כלומר חרדי יתמוך בהקצבות לישיבות,קיצבאות ילדים וקפיטליסט יתנגד לכך בתוקף!
יש לך שגיאה בסיסית, אני קפיטליסט בהשקפתי הכלכלית ולא רואה כל סתירה בין מילטון פרידמן ואיין ראנד (בתפיסתם הכלכלית) ובין מצוות "סוציאליות" דתיות, והתשובה מצויה בפשטות בכך שהציווי על לקט, שיכחה, פאה, מעשרות ושאר מתנות כהונה ולוויה (מלשון לויים ולא מלשון הלוויה) מתנות עניים (מעשר עני, קימחא דפסחא ומתנות לאביונים בפורים), ומצוות צדקה באופן כללי, שמיטת כספים (בשנת השמיטה, שניתן לעקוף על ידי פרוזבול)-
כל המצוות הנ"ל הם מצוות שמוטלות על היחיד! ולא על הציבור באופן כללי, כל יהודי בפני עצמו חייב בהם כמצווה פרטית, זה לא אחד מהמצוות המוטלות על השלטון! גם בחברה קפיטליסטית יש מרחב גדול לאלטרואיזם (כפי שמדגישה זאת איין ראנד).
אני אף יאמר יותר מכך, אם מצוות הצדקה וכל שאר המצוות הנמנות לעיל על ידי, תופקע על ידי הממשלה, ממילא נמצאים אנו כפרטים יהודיים מבטלים את המצווה ונעבור על ביטול מצוות עשה שבתורה!
הדבר היחיד שמוטל על השלטון שהוא בגדר מצווה סוציאלית שמתנגש עם כלכלת השוק באופן חזיתי זה שמיטת קרקעות ביובל (אחת לחמישים שנה חוזרות כל הקרקעות והנדל"ן לבעליהם המקוריים), הבעיה המרכזית היא שמצווה זו לא רלוונטית מאז גלות עשרת השבטים (שיש בכלל מחלוקת אם אי פעם יחזרו), המצווה מדברת על השטחים המקוריים כפי שחולקו לכל בית אב בכל שבט בחלוקת יהושע בין נון את הארץ, מיותר לציין שלאחר כל הגלויות גם לאחר שהכל יוחזר למכונו ויחזירו את מצוות היובל, חיוב שמיטת קרקעות לא רלוונטי (אלא אם כן יגדירו חלוקה מחדש של הקרקעות לכל בית וזיהוי שבטי ובית אב גנאולוגי מחודש) יותר, וכן גם שחרור עבדים נרצעים (עוד מצווה שכבר לא רלוונטית ולא תהיה רלונטית בשל ביטול אוניברסלי של העבדות בהגדרתה, למעט אצל האיסלם, כידוע).
לסיכום, כפי שאני מראה, אין היום וכפי הנראה לעולם לא יהיה איזהשהו מצווה שמתנגשת עם כלכלת השוק וקפיטליזם במובן הבסיסי ביותר.
נושא: האם אתם רואים סתירה בין חוקים סוציאלים דתים (נקרא 1621 פעמים)