לכל הדעות האדמו"ר מסאטמר הרב יואל טייטלבוים זצוק"ל היה אחד מגדולי הת"ח חכמים שחיו על הפלנטה בדור האחרון. למרות גדולותו של האדמו"ר רבים לא הסכימו עם דעותיו בדבר שיתוף פעולה עם המדינה הציונית, אבל על גדלותו אין חולק, ואפילו רבני הציונות הדתית כיבדו אותו בתור גדול בתורה, ואיך אמר ראש המכינה הקדם-צבאית של קשת: דבריו הם תורה!!
וכן על החסידות סאטמר, הרב כהנא אמר בספר "צופה ומנהיג" עמ' 333 : "אנחנו יותר קרובים לסאטמר מאשר לרפול (חילוני לאומני), כי לרפול אין עול מלכות שמים".
אבל אני באתי במאמר זה לעסוק בטענה :"הרבי מסאטמר, ראש המתנגדים לציונות, ניצל ברכבת ציונית", שעליה כתבה אסתר פרבשטיין [ראש הקתדרה להוראת השואה במכללת ירושלים] בספרה המונומנטלי "בסתר רעם":
אמירה זו מעניינת אולי אף פיקנטית, אך מתעלמת מן ההקשר ההיסטורי". (עמ' 83).
הרב יואל טייטלבוים, שנתמנה כאדמו"ר לאחר מות אביו, ושימש גם כרב העיירה סאטמר משנת 1934, ריכז את החיים הדתיים באיזור, ונודע בהתנגדותו לציונות.
משנת 1942, שבה הגיעו ראשוני הפליטים להונגריה, ועד הכיבוש הנאצי ב-1944,
היה הרבי הרוח החיה בוועד-ההצלה של היהודים החרדים בטרנסילבניה, ואח"כ בבודפשט, ודאג לקליטתם ולהגברת ההברחה מפולין ומסלובקיה להונגריה. ישיבות סאטמר והאזור היו למקומות קליטה לפליטים. [עדות של הרב ש.ב סופר:
הארכיון הציוני, ותיק אגודת ישראל S26 1079, העד הגיע לארץ בשנת תש"ד (עוד בזמן המלחמה) ואז מסר את עדותו.].
פעילי שוויץ, ואנשי היאפ"ס ראו בו את נציגם ונאמנם, ובמכתבו של האדמו"ר לראשי וועד ההצלה בשוויץ הוא כותב כי שמח לשמוע על פעילותם,
ואשרי מי שיזכה ליקח חבל בהצלה בעת צרה כזו. וכן דרש מהם להרבות בסיוע, ולפעול במהירות, ולא לעבור חלילה על "בל תאחר". [ פוקס, האדמו"ר מסאטמר, עמ' 104-105].
במרץ 1944 מהלומה קשה נחתה על יהדות הונגריה (שאזור טרנסלבניה נחשב חלק "מהונגריה המורחבת") כאשר הנאצים פלשו בפתאומיות.
הפעילות להצלת הרבי הייתה קצרה בגלל הכיבוש המפתיע והרצח המהיר שהתחיל באזורי טרנסילבניה ורוסיה הקרפטית. סאטמר נכבשה באלימות, ומשעברה שמועה כי מחפשים אחר הרבי החליטו חסידים להבריחו לרומניה, באמצעות קצין הונגרי ובמכונית בחסות הצלב האדום, כביכול.
השיירה נתפסה ע"י המשטרה ההונגרית ועברה לגטו קלוז'.
בהיותו בקלוז' התנזר מאוכל, נשא תפילות למען הציבור, ועודד אישית את הפונים אליו. [טסלר, זכור ואל תשכח, עמ' 20-21]. באותו פרק זמן התנהל מו"מ קסטנר - אייכמן, ואז יצאו את גטו קלוז' אנשי "רכבת קסטנר", אליהם צורף גם הרבי מסאטמר.
הרבי מסטמאר, ראש המתנגדים לציונות, ניצל ברכבת ציונית - אמירה זו מעניינת אולי אף פיקנטית, אך מתעלמת מן ההקשר ההיסטורי.
את רשימת המועמדים ליציאה ברכבת קסטנר הרכיבו נציגי כל הקבוצות בבודפש, אשר מימנו את יציאתה, והיא ייצגה את כל מרכיבי הקהילה (נוסף על ציבור רחב מקלוז'). הקהילה האורתודוקסית בבודפש דרשה את את צירופו כתנאי להשתתפותם במימון המו"מ.[פוקס, האדמו"ר מסאטמר, עמ' 115-116, וכן גבורת ההצלה עמ' 113.
ויש לציין שהמו"מ הוא פרי יוזמתם של אנשי קבוצת העבודה מסלובקיה, ובעיקר הרב וויסמנדל, והם שייצרו את הקשר בין אייכמן לבודפשט, תחילה לראש הקהל החרדי, פרוידיגר, ולאחר מכן נטל קסטנר את היוזמה. ראה: יהודה באואר, "הצלה ע"י משא ומתן, נסיונות יהודים למשא ומתן עם הנאצים", הבטים, עמ' 134-147]
דרישה נוספת באה מהיהודים מיהודים בקלוז', ובעיקר מד"ר פישר, חותנו של קסטנר, וגם קסטנר עצמו טען כן במשפט גרינוולד. [טסלר, זכור ואל תשכח, עמ' 25]. מכל מקום, הכללתו ברשימה מתאימה למגמתו של קסטנר לצרף לרכבת אישים בולטים, מכל הזרמים, מגמה, שהייתה נוחה לו מבחינה ציבורית.
ביוני הועברה הקבוצה למחנה קולומבוס בבודפשט, ומשם לאוסטריה ולברגן בלזן.
אף בברגן בלזן הפך הרבי לדמות מנהיגה ומכובדת. ניצולים ששהו עימו מעידים שהרבי לא היה מוטרד מהתנאים החומריים, ולעיתים צם יומיים או שלושה בשבוע. נוכחותו השרתה ביטחון, והיו שהאמינו שבמחיצתו לא יהונה להם רע.
הוא הירבה שם לעסוק בתורה ותפילה, וגם שם נשאר עם זקנו למרות האיסור החמור. [פוקס, האדמו"ר מסאטמר, עמ' 120, וכן בהקדמה ל"שו"ת דברי שלום"].
בהוצאתו מברגן בלזן נטלו חלק מיהודי שוויץ, ובראשם ראשי היאפ"ס משפחת שטרנבוך. שטרנבוך שלח מקדמה לרכישת 30 טרקטורים תמורת שיחרור קבוצת ברגן בלזן. לאחר שיחרור הקבוצה הראשונה ללא הרבי, ראשי היאפ"ס משפחת שטרנבוך עשו כל מה שביכולתם על מנת לדאוג שהרבי מסאטמר ישוחרר בטרנספור הבא. [דפים לחקר תקופת השואה, חלק ח', עמ' 135-163].
ד"ר קנדי, אחד הנוסעים סיפר, על קבלת הפנים לקבוצתו, הקבוצה הראשונה שיצאה ללא הרבי, בסנט גלן שוויץ
:" מפי האנשים האלה שרגמו אותנו במתנות, בקעה שאלה אחת ויחידה: וואו איז דער רבי? (איפה הרבי?). רק את הרבי מכירים ורק לבואו מצפים.[פוקס, האדמו"ר מסאטמר, עמ' 122].
הוא יצא מברגן בלזן עם הקבוצה השנייה בדצמבר 1944.
יום הגיעו לשוויץ - כ"א בכסליו תש"ה, נחוג עד היום כיום ההודיה של חסידי סאטמר על הצלת הרבי.

ר' יואל טייטלבוים, זכותו תגן עלינו.
יש לציין דבר נוסף, לפני מספר שנים נפטר האדמו"ר מסאטמר ר' משה טייטלבוים זצוק"ל, וראיתי שבהלוויתו אמרו שסאטמר זאת החסידות הכי גדולה בעולם עם המונה כ-120 אלף נפשות ברחבי העולם, וכל זאת יש לזקוף לזכותו של ר' יואל טייטלבוים זצוק"ל.בברכה ערן.