הלכה יומית - אמיתי כואב ומצחיק
> הלכה א':
>
> מאימתי נכנסים למקלטים? משיגיע שחר אדום. ר' יוחנן הגלילי אומר: משיכיר
> בין קטיושה לקסאם. ר' פרס השמעוני אומר: משיבחין ביו קסאם לשמסאם. אמר ר'
> אולמרט: אני משדרות אני בא ומעולם לא נפל עלי קסאם. אמרו לו: שוטה
> שבעולם! לא משדרות אתה בא אלא משדרות רוטשילד...
>
>
> הלכה ב':
>
> תקנו חכמים שלא ייקרא שחר אדום. ואמאי? דההוא זאטוט שנקרא שחר ולבש סודר
> אדום, ואמריה חבריה דאותו זאטוט: 'תראו – שחר אדום', ויזעקו כולם זעקה
> גדולה ומרה ויקפצו למקלטיהם ולמרחביהם המוגנים ותחת כל משקוף רענן, והעיר
> שדרות נבוכה. אותה שעה תקנו חכמים שלא ייאמר שחר אדום אלא צבע אדום.
>
>
> הלכה ג':
>
> פדיון שבויים בכמה? אמר ר' אולמרט: בכלום. שמא ישבו מישראל עוד. ור'
> אולמרט אומר: ב 1,400 אסירים. שמא לא יחזירו כלל. ואם תאמר: קשיא דר'
> אולמרט על דר' אולמרט? אלא לא קשיא – דספין הווה, שקודם סברי בכלום,
> ויסובבנהו הספין, וסברי ב 1,400 אסירים. אמר ר' אשכנזי: אסירים המשוחררים
> חייבים בנטילת ידיים, שמא מלוכלכות ידיהם בדם...
>
>
> הלכה ד':
>
> משפונה קטיף וניצח חמאס, החלו מחבלים לקצות בישראל ולשלח בהם את הקסאם.
> תקנו חכמים: אם נפל קסאם בשטח הפקר - מבליגים. אם נפל בתחום העיר ולא גרם
> נזקא כלל - שותקים. אם גרם נזקא לממונא – מצקצקים בלשונם. אם נפל קסאם
> וגרם נזקא לנפשא, הרי שאם קטל נפשא דעובדים זרים או מתנחלים – הרי זה
> כאילו נפל בשטח ההפקר ולא גרם נזקא כלל, ואם קטל נפשא דבני שדרות –
> מסכלים באופן ממוקד. אם קטל נפשא דבני הכרך הוא אשקלון, כובשים. ר'
> אולמרט אומר: ומייד מחזירים.
