בס"ד
1.מעשה ברבי מתיא בן חרש שהיה יושב בבית המדרש,
והיה זיו פניו דומה לחמה וקלסתר פניו דומה למלאכי השרת,
שמימיו לא נשא עיניו לאשה בעולם.
פעם אחת עבר השטן ונתקנא בו. אמר: אפשר אדם כמו זה לא חטא?
אמר לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם רבי מתיא בן חרש מה הוא לפניך?
אמר לו: צדיק גמור הוא.
אמר לפניו: תן לי רשות ואסיתנו.
אמר לו: אין אתה יכול לו.
אמר: אף על פי כן.
אמר לו: לך.
הלך ונדמה לו כאשה יפה שלא היתה כדמותה מעולם מימות נעמה אחות תובל קין שטעו בה מלאכי השרת,
שנאמר: ''ויראו בני האלוקים את בנות האדם'' (בראשית ו,ב), ועמד לפניו.
כיון שראה אותו הפך פניו ונתן לאחוריו.
שוב בא ועמד לו על צד שמאלו, הפך פניו לצד ימינו, והיה מתהפך לו מכל צד.
אמר רבי מתיא: מתיירא אני שמא יתגבר עלי יצר הרע ויחטיאני. מה עשה אותו צדיק?
קרא לאותו תלמיד שהיה משרת לפניו, ואמר לו: לך והבא לי אש ומסמר. הביא לו מסמרים ונתנם בעיניו.
כיון שראה השטן כך נזדעזע ונפל לאחוריו.
באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאך רפאל.
אמר לו: לך ורפא את רבי מתיא בן חרש. בא ועמד לפניו.
אמר לו רבי מתיא: מי אתה?
אמר לו: אני הוא רפאל ששלחני הקדוש ברוך הוא לרפאות את עיניך.
אמר לו: הניחני, מה שהיה היה.
חזר לפני הקדוש ברוך הוא, אמר לפניו: רבונו של עולם! כך וכך אמר לי מתיא.
אמר לו: לך ואמור לו אני ערב שלא ישלוט בו יצר הרע. מיד רפא אותו.
מכאן אמרו חכמים כל מי שאינו מסתכל בנשים, ועל אחת כמה וכמה באשת חברו, אין יצר הרע שולט בו.
2.מעשה בבתו של "החפץ חיים" שפעם אחת שיחקה עם הילדים בחוץ במחבואים.
הרבה זמן היא המתינה אחר הילדים שיחפשו אותה, ואף אחד לא חיפשה.
כאשר ראתה בתו, שעובר זמן רב, ושום ילד לא מחפש אחריה, היא יצאה ממקום מחבואה,
וגילתה שכל הילדים ששיחקו איתה כבר הלכו הביתה, והיא נשארה לבדה.
היא חזרה הביתה בוכה מן העלבון הגדול שנעלבה. כאשר ראה אותה אביה בוכה, הוא שאל אותה לפשר בכייתה, והיא הסבירה לאביה, שהיא שיחקה במחבואים ואף אחד לא חיפש אותה. החפץ חיים פרץ בבכי גדול.
נכנסה הרבנית לחדר, וראתה את בעלה הרב כאשר הוא בוכה בבכי גדול. היא שאלה אותו לפשר הבכי. הוא סיפר לה את מה שקרה לבת שלהם.
הרבנית תמהה, בעבור שלא חיפשו אחר הבת שלנו, אתה בוכה ככה?
ו"החפץ חיים" הסביר לה: אבא שבשמים מסתיר את עצמו כבר אלפי שנים, ואני בוכה על כך שאף אחד לא מחפש אחריו
