א.) אז אני רואה שבויכוח ההסטורי נכנעת, טוב, אחרת אינני מבין למה אתה בוחר שלא להגיב.
ב.) מאוד מעניין איך אתה בוחר לך מקור אחד (אתה פשוט פלגיאטור, האלקשי צדק בכל מילה לגביך) ומתעלם לך משאר הפרשנים שאומרים במפורש שכל המזמור מתייחס לישמעאל ולישמעאל בלבד!!! ואני רק לקחתי את זה בתור דוגמא, אתה זה שבוחר להתעלק על זה ומסיט את הדיון מעיקרו לכשנסתתמו "טענותיך", אבל כנראהשעליך ניתן לומר: "הערבים הם אותם ערבים והים אותו הים" וערן הוא אותו ערן.
ג.) הרמב"ם אמר על אחרית הימים, שאף אחד לא יודע בדיוק איך יראו, ופתאום אתה ערן חושב שאתה יודע דיוק כיצד יראו, יפה מאוד מצדך, להקב"ה ישנם הרבה שלוחים כאן עלי אדמות, יכול להיות שהוא בחר דווקא בישמעאל לבצע את השליחות הזו, עליו מדובר בחזון עובדיה ובירמיהו, ואני גם אמרתי שיכול להיות שזה מה שיאפשר בסופו של דבר את "ועל מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו"- אתה ממש מראה כאן בטחון גמור באיך זה יקרה, בפעםהאחרונה שבדקתי, הנבואה נתנה לשוטים, ואולי השיפוט בכלל מתבצע ברמה הרוחנית, איך אתה יודע? מה אתה המזכיר האישי של הקב"ה? אתה פתאום נהיית המומחה מספר אחת בדרכי המקום? יש לך פרופסורה בכבשי דרחמנא?
אני חושב שרש"י ואחריו שאר פרשני ספר תהילים מספיק גדולים כדי להתמודד עם הרב נויגרשל, הלא כן?!
וצר לי הרב נויגרשל איננו ראשון וגם לא גדול הדור, כך שבשום מקום לא נכתב או נאמר שאסור לי לחלוק עליו.
ואני חייב גם לציין אתה גם הופך את הרב נויגרשל לדמות לציטוט בלעדית (דבר שעובר כחוט השני לאורך חלק ניכר מהודעותיך, אין ויכוח בינינו שאתה לא מצטט מדבריו דווקא, משל היית איזה נתין במדינת אוקיאניה בספרו של אורוול 1984 כשבתפקיד האח הגדול-הרב נויגרשל) משל נגמרו כל המקורות האחרים בעולם, ההדבקות שלך דווקא אליו (יחד עם כל גדולתו) אומרת דרשני.
עצם זה שבמקום להתעמק בדיון, לקחת משהו צדדי ועשית ממנו הר, אומרת הכל, תודה.
א) מכיוון שאני "פלגיאטור", בוחר אני להביא ציטוטים מאת הרב כהנא הי"ד מסיפרו "מהפכה או משאל עם" עמ' 25-26, בתוספת נופך מרובה:
בעקבות הגלות הנוראה, היהודי באירופה הנוצריה, נהפך למטרה עבור אספסוף של בורים צמאי דם, כפרים ועירוניים כאחד.ימי הביינים ראו את ההמונים צמאי הדם הקוראים למסע צלב "לשחרור" ארץ הקודש. בכל מקום שרמסו את רגליהם, הם נחתו על ראשו של היהודים והשאירוהו רצוץ מדמם. בעיירות שפיירא וורמיזא, יהודים עמדו בפני ברירת התנצרות כפויה, או מוות ואונס. מעל ל-1500 נרצחו מתוך דבקותם באמונתם. בקולוניה ועמק הריינוס, מעל ל- 12,000 יהודים נספו בידיהם של חיילי יש"ו.
שינויי זמן ומקום חסרי משמעות עבור היהודי. עם ראשית המאה הבאה, מוות ועינוים היו נחלתם של יהודי בוהמיה, ובעיירת יורק שבאנגליה, נטבחה הקהילה היהודית בשלמותה.
בפריס, הועלה התלמוד על מוקד, ומרטין לותר המתחסד (זה שהקים את הכנסיה הבבטיסטית) קרא ליישום גורל דומה לאומה שייצרה ולמדה אותו.
ימי הביינים העניקו ליהודים "הטבות" נוצריות דוגמת מסע הצלב של הרועים, שטבחו בכל יהודי שבין אזן עד טולוס.
וקדושי חינין. מתוך שהואשמו בהרעלת הבארות, הושלכו 166 יהודים חיים אל תוך הלהבות.
"ומחסלי היהודים" הבאוורים של ארמלדר, שטבחו באלפי יהודים עם קילשונים וגרזנים באזור הריינלנד.
ושואת המגפה השחורה. ההמונים המטונפים ומחוסרי ההיגיינה יחד עם האצולה כאחד, הוכחדו מהמחלה בימי הביינים. והגורם לכך היה - איך לא - היהודי. עשרות אלפים בהערכות המינימלסטיות ביותר, וכנראה הרבה מעבר ל - 200,000 יהודים נתלו, נשרפו, נטבעו, והוכו למוות בידי הגויים של הגלות, כחיסון נגד המגפה השחורה.
"ועלילות הדם" של יהודי נורוויץ שבאנגליה, הואשמו ברציחת ילד נוצרי ושתיית דמו. הם מתו מוות נוראי. וספרד צעדה בעיקבותיה עם פרשת עלילת הדם הידועה לשימצה, "הילד הקדוש של לה-גווארדיה".
האשמה נוספת של "חילול הקורבן", כשהיהודים הואשמו בהכאת ודקירת הפת שהיוותה חלק מהפולחן הנוצרי "היוקריסט". מעל ל-100,000 יהודים נרצחו כתוצאה מאותו טירוף, עם התפשטות האשמה בכל פרנקוניה ובווריה ועד לאוסטריה.
ולא לשכוח את הגירושים של ספרד, פורטוגל, צרפת ואנגליה. קהילות יהודיות שלמות נעקרו וגורשו. התועבות לוו ברצח, אונס והשפלה.
וכן גם גזירות ת"ח ת"ט שזה בעצם כינוי לפרעות אכזריים ורצח המוני של יהודים בשנים 1648-1649 במהלך התקוממות הקוזאקים והחקלאים הפיאודלים של דרום אוקראינה כנגד הממלכה המשעבדת, פולין, בהנהגתו של בוגדן חמלניצקי, או כפי שכונה בפי היהודים: "חמיל הרשע". הפרעות כללו התעללות ביהודים חיים ובגופות המתים, הרג תינוקות, אונס נשים ונערות, עינוי ורצח הורים למול עיני ילדיהם וילדים למול עיני הוריהם, מכירה של יהודים רבים לעבדות ועוד. בספר "יוון מצולה" מאת נתן נטע בן משה הנובר, המתעד את המאורעות, מסופר על זוועות סאדיסטיות קשות, ובלשון המחבר: "קצתם פשטו עורם מעליהם והבשר השליכו לכלבים, וקצתם קצצו ידיהם ורגליהם והשליכום על הדרך ועברו עליהם בקרונות ודרכום בסוסים, וקצתם פצעו בהם פצעים הרבה שלא יהיו כדי להמית והשליכום בחוץ שלא ימותו מהרה ויפרפרו בדמיהם עד שיצאה נשמתם. והרבה קברו בחייהם. ושחטו ילדים בחיק אימותם. והרבה ילדים קרעו לקרעים כדגים, ונשים מעוברות בקעו בטנם והוציאו העובר וחבטו בפניהן. וקצתן קרעו בטניהן ושמו חתול חי בתוך הבטן והניחון כך בחיים ותפרו הבטן וקצצו בהן ידיהן שלא יוציאו החתול חי מן הבטן, ותלו הילדים בדדי אימותם וקצת ילדים חתכו בשפוד וצלאום אצל האש והביאום אל אימותם שיאכלו מהם. ולפעמים לקחו מילדי העברים ועשו גשרים לעבור עליהם. לא הייתה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהם, וכל ד' מיתות בית דין: סקילה, שרפה, הרג וחנק. והרבה לקחו הקדרים בשביה, ונשים ובתולות עינו ושכבו עם הנשים לפני האנשים, והבתולות והנשים היפות לקחו לשפחות ולאופות וקצת לנשים ולפילגשים" ("יְוֵן מצולה", פרק ד').
בפרעות נרצחו, על-פי ההערכות, מעל 100,000 יהודים, ונשרפו ונחרבו כשליש מהקהילות היהודיות בפולין ואוקראינה. הפרעות נחשבות כאסון שגבה את מספר הקורבנות היהודים הגדול ביותר מאז מרד בר כוכבא, וכאירוע מעצב בתולדות עם ישראל בכלל ובתולדות האנטישמיות בפרט
ופוגרומים הארורים - פוגרום (מרוסית погром, שפירושו השמדה, הרס) היה בעצם התנכלות רחבת היקף ביהודים, על-ידי קבוצות מאורגנות או ספונטניות, על רקע אנטישמי. התנכלות זו פגעה בחייהם וברכושם של היהודים. המלה נעשתה נפוצה במשמעות זו לאחר הפוגרומים שנעשו בדרום רוסיה בשנים 1881-1884.
ליאו מוצקין, מראשי התנועה הציונית אמר בשנת 1926: "מי שלא ראה בעיניו את הפרעות לא יידע מה טיבו של פוגרום. אני עברתי כל זאת, בילדותי, ולעולם לא אשכח את הזוועה שבדבר, עד יום מותי".
פרעות "הפ-הפ" גרמניה 1819 ,הסופות בנגב רוסיה 1881-1882 פרעות קישינב רוסיה 1903 ,פרעות הטירונים רוסיה 1904-1905 , פרעות "המאות השחורות" רוסיה 1905 ,פרעות פטליורה אוקראינה 1919, ליל הבדולח גרמניה הלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938, ועוד פוגרומים רבים.
נדבר רק על פרעות קישינב שהתרחשו בשנת 1903 בעיר קישינב, אז עיר בחבל בסרביה שסופח לאימפריה רוסית ב 1812 וכיום בירתה של רפובליקת מולדובה, אחת מחבר המדינות העצמאיות שהוקמו לאחר התפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991.
השלטונות הרוסיים שביקשו לדכא את ניצני המהפכה הפיצו בקרב המוני העם תעמולה אנטישמית. הם טענו כי התנועה המהפכנית זרה לרוחו של העם הרוסי ואין היא אלא מעשה של יהודי רוסיה המבקשים להשתלט על בני העם הרוסי. ההסתה שנוהלה על ידי הממשלה הרוסית הצליחה מעל המשוער ובאפריל 1903 פרצו פרעות בעיר קישינב. 45 יהודים נהרגו בפרעות אלה וכ-600 יהודים נפצעו.
וכמובן - השואה, שאין מה לדבר, כל מילה מיותרת תגמד את האסון.
אבל כן אזכיר מעט מיחסם של אומות העולום כלפי יהודים. סיפורה המפורסם של אוניית סנט לואיס. סנט לואיס היא ספינת קיטור שיצאה מהמבורג שבגרמניה ב-13 במאי 1939, בעקבות "ליל הבדולח", כשעל סיפונה 936 פליטים.
הספינה הפליגה לקובה בתקווה למצוא שם מקלט לפליטים, אך שלטונות קובה הודיעו על ביטול אשרות הכניסה שניתנו ליהודים. הספינה המשיכה לכיוון ארצות הברית, אך גם זו סירבה לקלוט את היהודים, חרף אישורי הכניסה שקיבלו 734 מנוסעיה. בצר להם היו חייבים יהודי האונייה לחזור לאירופה ששם רוב פליטי "סנט לואיס" נספו מאוחר יותר בשואה, עם כיבושן של מרבית המדינות הללו בידי הגרמנים.
ונסיונן העלוב והכושל של 33 מדינות העולם שהתכנסו בצרפת ב-6 ביולי 1938, לדיון בבעיית הפליטים היהודים ופליטים אחרים, בעיקר כתוצאה מסיפוח אוסטריה על-ידי גרמניה הנאצית, הידועה כועידת אוויאן.
ועידת אוויאן לא השיגה דבר פרט להקמתה של ועדה בין ממשלתית לענייני פליטים שלא עשתה כמעט דבר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפכו מאות אלפי הפליטים קורבן לאדישות העולם. המדינות הדמוקרטיות הראו במפורש את חוסר רצונן לעזור לפתור את בעיית הפליטים היהודים והפליטים בכלל. כך יתנהגו המדינות גם בתקופת השואה. מטרת ארצות הברית בכינון הוועידה הייתה לגרום לרושם חיצוני שהיא מנסה למצוא פתרון לבעיה ואכן מטרה זו של ארצות הברית הושגה. כישלון הוועידה הוכיח כי העולם מדבר הרבה ופועל מעט מאוד. לא נעשה כל מאמץ רציני כדי לפתור את בעיית הפליטים היהודיים. כישלונה של ועידת אוויאן עודד את גרמניה, שראתה בסירובן של המדינות לקלוט את היהודים מעין אישור לנהוג ביהודים כרצונה. גרמניה הנאצית למדה מהוועידה כי אדישות העולם לאירועים המתרחשים על אדמתה גדולה מאוד.
וכעת נודע בשער בת רבים גם את ידעתם המוחלטת של ממשלת וצבא ארה"ב על קיומן של מחנות ההשמדה כבר בשנת 1941, והם לא נקפו אצבע. הם בקלות יכלו להפציץ את המערכות של מסילות הברזל שהובילו מיליוני יהודים להשמדה במחנות.
ב) אתה טענת שהפסוק עוסק בישמעאלים, ולא באדום, הוכחתי לך שזה לא נכון לכל הדעות, ועל סמך אותו פירוש מרן הרב נויגרשל נתן את "הוורט" (החידוש) שלו, מותר לו?
ג) אינני יודע מה יהיה, ובוודאי קטונתי מלחלוק על הרמב"ם, אני אפס גמור לעומתו, רק הבאתי את דעת המלבי"ם על הפסוק, מותר לי?
מרן הרב מרדכי דוד נויגרשל שליט"א הוא תלמיד חכם עצום שמרצה בפני כל סוגי הקהל שעולה על הדעת. אינטלקטואלים ואחרים דתיים חרדים מסוריתיים חילוניים אנטי דתיים ודתיים לשעבר. אנשים ונשים מכל העדות פוליטיקאים שופטים עורכי דין ובעלי מקצועות חופשיים תלמידים סטודנטים ובני ישיבות אנשים ונשים יהודים ושאינם יהודים.
אני נמשך מאוד אחד דבריו, מותר לי?
נושא: הנחלת מורשת השואה - עשר ההחלטות ששינו את העולם 1941-1940 (נקרא 5678 פעמים)