המעצר האחרון של ד"ר מיכאל בן ארי התרחש ביום העצמאות 1995. כשהוא עטוף בטלית, עלה בן ארי עם קבוצת מתפללים להר הבית. 25 שנה שהוא עולה אל ההר, מחזיק באוסף תמונות נדיר. כמה פעמים בצעירותו גם נכח בקטטות עם ערבים ונעצר. אלימות היא לא דרכו, הוא מעיד על עצמו, אבל את דרכו של הרב מאיר כהנא הוא ימשיך בכנסת.
21 שנה אחרי שנפסל כהנא מהתמודדות לכנסת, חוזר תלמידו לבית הנבחרים להשלים את מה שמורו ורבו לא הספיק. הסיבוב הנוכחי של איש התנועה הרדיקלית נולד לפני כמה שבועות. בערב סגירת הרשימות לכנסת, דרשו ראשי האיחוד הלאומי מברוך מרזל שיוותר על מקומו ויבחר נציג אחר, עם דימוי ציבורי בעייתי פחות.
בשבע בערב קיבל בן ארי שיחת טלפון שהכניסה אותו למגרש הפוליטי. אבל גם אחרי שוויתר מרזל על מקומו, לא הצליחו באיחוד הלאומי להתגבר על המכשול התדמיתי. בעזרת חברים מהבית היהודי, שטענו כי האיחוד היא "מפלגת כהניסטים", ניסו בתנועה להתמודד עם המכשול, והצניעו את קיומו של בן ארי במהלך הקמפיין.
זה פגע בו, מספר בן ארי, אבל יותר כאב שפגעו בזכרו של כהנא. בשנת 1979 התוודע לתנועת כ"ך, ומאז הוא שם. בסיורים, בכינוסים, בשיעורי התורה וביחס לערבים. בגיל 20 אף היה מועמד ברשימתו לכנסת. "היתקלויות עם ערבים היו לי מעט", הוא מעיד, "אני לא הטיפוס, זה לא מאפיין אותי. פעם אחת נשפטתי על הפרת הסדר הציבורי אחרי שהשתחוויתי בהר הבית. ריציתי 70 שעות למען הציבור".
"אני מהפכן, אני חנון"
את יום העצמאות חוגג בן ארי באמירת "הלל" ומניף דגל ישראל. הוא שירת בצבא ואף נפצע במילואים במהלך מבצע חומת מגן ב-2002. אין לו טלוויזיה ולא אינטרנט, לא קורא עיתונים, אב לשבעה ילדים, בוגר ישיבת מרכז הרב, ותומך בסרבנות פקודה בפינוי יישובים.
הוא גאה בהיותו איש כהנא, אבל אינו עונה להגדרות הקלאסיות, בהיותו איש אקדמיה רהוט שגדל בשכונת מצוקה (כפר שלם, תל אביב). סוג של אוטונומיה בציונות הדתית, שינסה להעביר לפסים פרגמטיים את דרכו של כהנא.
"אני מהפכן", הוא מכריז על עצמו, "אבל אני יודע שכל המהפכות באות בשלבים. אי אפשר לדלג על שלבים. אני איש שרואה את השלבים בדרך. הרב כהנא עשה דרך ארוכה, והצליח להביא את הבעיה הערבית לתודעה הציבורית. התפקיד שלי הוא להמשיך את המשימה, וזו לא אמירה ריקה. כשטיבי אומר 'מדינת כל לאומיה' זה מה שמניע אותי. הזמנים השתנו ואני לא
הרב כהנא, לא באופי ולא בסגנון.
"אני למדן, אני איש אקדמיה, אני חנון. הבעיה היא האויב הערבי הפנימי. היא נובעת מחוסר הבנה שלנו והתעלמות מפריעת חוק מוחלטת ומאיומים בוטים על היהודים. היא נובעת מאנטישמיות שמתגלגלת בכל פינה. הבעיה היא מי שמשלה את עצמו וחושב שאם תיתן להם אסלה, הם יהפכו לציונים.
"תראה לי מדינה ערבית אחת מפותחת. זה פער תרבותי חברתי. אין להם 'רשות הרבים', אין להם את כח היצירה של 'בזעת אפך תאכל לחם'. יש להם 'בזעת אפו של השכן שלך תגנוב לו את הלחם'. אין תרבות של מס הכנסה וארנונה. הפתרון הוא להבין שיש שוני תרבותי שמעוגן במאוויים לאומיים.
"ההשכלה שנתנו להם גורמת להם ליתר עוינות. הייתי נותן מלגות לערבים שילמדו בחו"ל כדי שיישארו שם. טרנספר בכח כרגע לא על הפרק, אבל בקונסטלציה מסוימת, ברגע שתהיה עוינות, זה בהחלט יכול להיות על הפרק".
אתה מתכוון להעלות את הערבים על אוטובוסים ולשלוח אותם למדינה אחרת?
"זה לא יכול להתבצע, אבל יצטרכו לתת על זה את הדעת. מדובר בבעיה לא פחות קשה מהגרעין האיראני. יש תופעה של הגירת ערבים החוצה ואפשר לעודד אותה. הבעיה היא אקדח ברקה של מדינת ישראל, ומי שמתייחס לזה כאילו מדובר באקדח צעצוע מוליך אותנו שולל".
איך תשב בכנסת אחת עם טיבי?
"המדינה הזאת היא שלי, הכנסת היא של עמי ומולדתי. ומי שנמצא שם באופן לא נכון זה הוא. מהיום הבעיה היא שלהם".
"רק באופוזיציה אפשר לבנות מנהיגות אלטרנטיבית"
את הבחירות האלה לא ישכחו בציונות הדתית. אחרי שנים של התבוססות בזירת המפלגות, נפרדו שני הזרמים הבולטים. היתה פה גם כיסאולוגיה, אבל בעיקר אידיאולוגיה. תמו ימי החיבוקים המזויפים בין שני פלגים שחלוקים בהתייחסותם למדינה ולמוסדותיה, בסמכויות התורניות, בגיל הנישואים, ברשתות החינוך ובצריכת התרבות.
בין שתי המפלגות, זו של "הדתיים הנורמליים" וזו של "נערי הגבעות", התיישב בן ארי במקום הרביעי ברשימת האיחוד הלאומי. הרב שלו, הוא מדגיש, זה כהנא, אבל מרגע שחבר לרשימה הוא ישמע מה יאמר הרב זלמן מלמד, המנהיג הרוחני של "קוממיות", אבל לא פחות ממנו, גם מה יאמרו הרב דב שלום וולפא והרב יהודה קרויזר, ראש ישיבת הרעיון היהודי.
עד כמה מרגיש בן ארי קרוב לחבריו במפלגה כצל'ה, אריה אלדד ואורי אריאל, יעיד הסיפור הבא: את ערב הבחירות בילה בן ארי עם חבריו נאמני כהנא ולא בבית המפלגה. הכינוס נקבע לדירה ירושלמית, המשמשת אולפן הקלטות ועריכת סרטים לזכרו של כהנא. אחד מהנוכחים היה איתמר בן גביר, שמיועד להיות יועץ התקשורת שלו.
סמוך לשעה שמונה הצטופפו כולם מול שני מסכי פלזמה. הדלפות ממדגמי הטלוויזיה הבהירו שבן ארי יראה את הכנסת מבחוץ. ובכל זאת, אם יתהפך הגלגל והוא ייכנס, הוא יעדיף את האופוזיציה. "רק שם", הוא אומר כשברקע המהדורות, "אפשר לבנות מנהיגות אלטרנטיבית". התייעצות קצרה, והחבורה נסעה למפגש עם חברי האיחוד הלאומי במלון הייאט בירושלים. "אם אנחנו בחוץ", התריע בן ארי בפני חבריו, "אתם לא נעלמים לי ומשאירים אותי לבד". אבל בבוקר, עם פרסום תוצאות האמת, האיחוד הלאומי קיבל את המנדט הרביעי. בן ארי בפנים.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/853/112.html