בהנחה שהשארנו את הערבים הנוצרים בישראל מה ייקרה ברגע שחלקם ייחסו חשיבות גדולה יותר להיותם ערבים מאשר להיותם נוצרים? שוב נשלם את המחיר אך הפעם האויב יהיה במקום ערבי מוסלמי ערבי נוצרי, התרבות היהודית אוהבת לעשות חצי עבודה כשהיא מטפלת בבעיות שלה, אחרי מלחמת ששת הימים היו צריכים לפוצץ את כיפת הסלע של המוסלמים ואז היום היה שם בית המקדש אבל לא, כשגרשו פלסטינים לירדן היו צריכים לעשות זאת בכל הארץ אבל לא, השאירו חלק וכיום הם 20% מהאוכלוסיה, אנחנו צריכים ללמוד מהטעויות של הדור הקודם ולא להשאיר פתחים לאויב הערבי בכל אמונותיו ולהעיף אותו מהארץ
תשמע, הפאן ערביזם אומץ בחום על ידי ערבים נוצרים (ממישל עפלק מקים הבעת' ועד עזמי בשארה ומה שביניהם) מתוך מחשבה שהמוצא האתני המשותף יגשר לשם שינוי על המוצא הדתי ויחד יאמצו תורה מערבית (לאומנות) אל מול כל גורמי החוץ.
התפיסה הזו קרסה כמו מגדל קלפים ואיננה רלוונטית עוד מאז שנת 1979, שם המשחק הוא האיסלם, וכל שאנחנו צריכים לעשות הוא להעמיק את הטריז ביניהם בכדי לקרוא מעל המוסלמים שעוד נותרו עם התפיסה הזו, את המסיכה של הפאן-ערביזם, שכולו בלוף.
תחת המטריה הפאן ערביסטית המשיכו המוסלמים להטיל טרור, אימה והשפלה על המיעוטים הנוצרים ואחרים אשר בקרבם.
ומה נעשה עם הנוצרים, שוב, כאן נכנסת לתמונה הצעתו של אביגדור ליברמן, שאני חושב שהיא מאוד נכונה, רק חסר הטיימינג, אחרי הטיפול במוסלמים, לנוצרים כאן תוצע אופציית הנאמנות המוחלטת לדת וללאום היהודי על פי הגדרת המדינה כ-
יהודית פר אקסלנס, אלה שיסרבו יגורשו יחד עם המוסלמים או מיד אחריהם, ואלה שיקבלו את הנאמנות יקבלו הגדרה של תושבי קבע ולא אזרחות (תושב קבע יכול להתגייס לצבא, תושב קבע יכול להצביע ולהבחר למועצה מקומית/עירייה, תושב קבע מקבל דרכון, תושב קבע משלם מיסים, תושב קבע מקבל כמעט את מלוא הזכויות והחובות שיש לאזרח, חוץ מהזכות לבחור ולהבחר לכנסת/ממשלה בית משפט עליון, וכן מינויים אחרים שברמת כלל המדינה בסקטור הציבורי).
