כחלק מהנושא של "ניצולי השואה", שמעון ויזנטל מהווה חלק בלתי נפרד מהוויה הזאת, אם זה בתיעוד חומר והבאת נאצים למשפט, ואם בהגברת זיכרון השואה בישראל ובעולם, ויזנטל, אפשר לומר הפך "לאייקון", בכל מה שקשור לנושא השואה, ובו נעסוק במאמר זה.
שמעון ויזנטל נולד ב-31 בדצמבר 1908, למשפחה יהודית אמידה בעיר בוצ'אץ' שבגליציה (אוסטרו הונגריה, כיום חלק מאוקראינה), הוא למד בוורשה ובפראג וב-1932 סיים את לימודיו וקיבל תואר באדריכלות. ב-1936 נשא ויזנטל לאשה את צילה מילר, ועבד במשרד אדריכלים בעיר לבוב שבפולין. ב-1939 חולקה פולין בין גרמניה לברית המועצות והצבא האדום השתלט על לבוב (במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב).
ב-1941 פלשה גרמניה הנאצית לברית המועצות, וויזנטל עבר את שנות המלחמה בין מחנות ריכוז שונים. במאי 1945 שוחרר ויזנטל על-ידי האמריקנים ממחנה מאוטהאוזן שבאוסטריה, כשהוא שוקל 45 ק"ג. ויזנטל איבד 89 קרובי משפחה בשואה. לדבריו, הוא מהר מאוד הבין ש"אין חופש בלי צדק", ולכן הוא החליט להקדיש "כמה שנים" לחיפוש אחר צדק. "זה הפך לעשרות שנים", הוסיף.
בסיום מלחמת העולם השנייה נסע ויזנטל לנירנברג כדי לעיין באלפי טונות של מסמכים, במטרה לגלות עדויות המובילות לפושעים נאצים. הוא החל לעבוד עבור צבא ארה"ב באיסוף חומר לצורך העמדת פושעי מלחמה לדין.
ב-1947 הקים יחד עם מתנדבים נוספים את "המרכז לתיעוד יהודי" בלינץ שבאוסטריה (ומאוחר יותר בווינה), אך הקבוצה התפרקה עקב חוסר עניין בהעמדת נאצים לדין. אולם ויזנטל עצמו המשיך באופן פרטי באיסוף ותיעוד החומר, במקביל לעבודתו בסיוע לקרבנות המלחמה.
ב-1977 נפתח מרכז שמעון ויזנטל בלוס אנג'לס, שנקרא על שמו כהוקרה למפעל חייו. המרכז עוסק במעקב אחר אנטישמיות ותנועות נאו-נאציות, ומפעיל מוזיאונים לסובלנות. בשנים האחרונות עסק המרכז גם במאבק ציבורי כנגד הטרור וכנגד ההסתה האנטי-ישראלית. בראש המרכז עומדים הרבנים אברהם קופר ומרווין הייר. למרכז גם סניף בירושלים, העוסק בציד נאצים.
ויזנטל התפרסם במיוחד עם גילויו ומעצרו של קארל זילברבאואר, קצין הגסטאפו שעצר את אנה פרנק ומשפחתה, ובכך הזים טענות של מכחישי שואה כי יומנה של אנה פרנק "מפוברק". כמו כן איתר בברזיל את פרנץ שטנגל, מפקד מחנות ההשמדה טרבלינקה וסוביבור, שהועמד לדין בגרמניה ונידון למאסר עולם. מקרה נוסף היה של הרמינה בראונשטיינר, האחראית על השמדת מאות ילדים במיידאנק, שנעצרה בניו-יורק לאחר מחקר ממושך של ויזנטל.
זיכרון השואה שלט בחייו ואת כל פעילותו הקדיש לתיעוד היסטורי, לאיסוף עדויות על הפשעים הנוראים שבוצעו נגד יהודים ולעדות בבתי המשפט.
הוא לחם ללא לאות להעלאת השואה לתודעה העולמית ונגד אנטישמיות ודעות קדומות. הוא כתב מאמרים וספרים, נתן הרצאות ודיבר נגד אי-צדק כלפי מיעוטים. ככל שמאמציו זכו להכרה ולהערכה ולהדים בעולם, חש כי הצליח להשיב במידת מה את כבודם האבוד של ניצולי השואה.
ויזנטל פרסם 12 ספרים בתחום עבודתו ומחקרו. שמואל רודנסקי מגלם את דמותו בסרט "תיק אודסה" (1974). ויזנטל שימש השראה לדמותו של "עזרא ליברמן" ברומן המתח של אירה לוין "הנערים מברזיל", שעובד לסרט באותו שם (1978), שבו משחק סר לורנס אוליבייה את תפקיד ליברמן. כמו כן הופיע במספר סרטים תיעודיים. הוא זכה במספר אותות כבוד, ביניהם מדליית הזהב של הקונגרס האמריקני (1980), אות לגיון הכבוד הצרפתי (1986), מדליית החירות הנשיאותית מידי נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון (2000), ואבירות כבוד ממלכת אנגליה (2004).
ב-20 בספטמבר 2005 נפטר בביתו שבווינה בגיל 96. נטמן בבית העלמין בהרצליה. כיום ממשיך את דרכו, צייד הנאצים האחרון, ד"ר אפרים זורוף מנהל מרכז ויזנטל בירושלים.
שמעון ויזנטל בירושלים
שמעון ויזנטל בבית-קברות יהודי
בברכה ערן...
