יהדות ותורת ישראל > שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי
ארץ ישראל באחרית הימים
arter1:
--- ציטוט של: יהודי הררי על מרץ 08, 2009, 21:22:36 ---arter1 תודה לך מקרב לב על הפוסט המדהים הזה :old_smiley:
מישהו יודע על איזה רבי ישמעאל מדובר פה?....כי היו כמה אם אני לא טועה.
תודה!
--- סוף ציטוט ---
הראשון הוא רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים. בעל הברייתא על המידות שהתורה נדרשת בהן, וחברו של רבי עקיבא.
השני הוא רבי ישמעאל ברבי יוסי - תנא בדור החמישי, בנו של רבי יוסי. היה תלמידו המובהק של אביו, רבי יוסי, ולמד גם אצל רבי יהודה. בזקנותו ישב לפני רבי יהודה הנשיא ולמד תורה מפיו. היה חברו של רבי חייא ורבו של רבי חנינא בר חמא.
arter1:
תחיית הארץ ובנינה - קץ מגולה
במסכת סנהדרין (צח,א): אמר ר' אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא (כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ. ואין לך קץ מגולה מזה, רש"י); (שנמסר לך סימנין עליו לפני בואו לידע בו שהוא בא, רמ"ה). ובכתובות קיג, ב: ואמר רב חייא בר איש, אמר רב: עתידין כל אילני סרק (עץ שאינו עושה פרי מאכל) שבארץ ישראל שיטענו פירות, שנאמר: כי עץ נשא פריו, תאנה וגפן נתנו חילם (יואל ב, כב) זה סימן לדור שבן דוד בא בו, כמו שאמרו: "אין לך קץ מגולה מזה".
גם סדר תפילת י"ח שקבעו אנשי כנה"ג ברכת קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים מוכיח על הקשר שביניהם כשאיתא במגילה יז, ב: ומה ראו לומר (בתפלת שמונה עשרה ברכת) קבוץ גלויות (תקע בשופר גדוןל לחרותנו ושא נס לקבץ גליותינו וקבצינו יחד מארבע כנפות הארץ) לאחר ברכת השנים (ברך עלינו הק אלוהינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה ...)? דכתיב: ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא (אלמא קבוץ גליות בעת ברכת השנים הוא).
והרמבן בספר הגאולה (דף ע"ק - הוצאת שעוועל) מציין תופעה מרנינה זו כסימן לגאולה הממשמשת ובאה, ואשר כתוב עליו: "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא". ענינו שיצוה, להרים לשאת פרים כאשר יקרב קץ ישראל לשוב טרם בואם. הרי שהקב"ה מכין - טרם שיבת וקיבוץ ישראל - את הארץ שתתן פריה לבנים השבים לגבולם.
וטעם הדבר מדוע עד עתה שמם הארץ מבאר המהרש"א (מגילה שם): "לפי שכל זמן שאין ישראל על אדמתם אין הארץ נותנת פירותיה כדרכה. אבל כשתחזור ליתן פירותיה זהו קץ מגולה. שקרוב לבוא זמן גאולה שיחזור ישראל לאדמתם.
וברמב"ן כתיב: "ושמתי אני את הארץ" - היא בשורה טובה מבשרת בכל הגליות, שאין ארצינו מקבלת את אויבינו. וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו, כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם, והיא חרבה כמוה. כי מאז יצאנו ממנה לא קבלנו אומה ולשון, וכלם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם.
מבואר מדבריהם ז"ל כי שממון הארץ בתקופת הגלות הוא סימן טוב לישראל, שאין הארץ מקבלת זרים, ומצפה בנאמנות לבניהם. וכ"כ רבינו בחיי (לך לך יז, ח): "שתהיה הארץ ישראל אחוזת עולם שלא יירשוה ושלא יושיבוה רק הם, ואם אולי יגלו ממנה ישובו אליה, כי אחוזת עולם היא להם; וזהו סימן גדול לישראל, שמיום שגלו ממנה לא נתישבה שם אומה כלל, אבל היא חרבה ושוממה עד שיבואו אפרוחיה לתוכה."
משמע כי כל זמן שהגלות נמשכת עומדת הארץ בשממון, ואילו תחילת פריחת הארץ מוכיחה כבר על סימני הגאולה, ופעמיה המתקרבים.
וכי הפרחת שממת הארץ שימן לגאולה ההולכת וקרבה - מבאר בספר "שלום ירושלים" (נכתב בשנת תרכ"ב) לגה"ק אדמו"ר ר' ישראל מפילעב-קאצק זצ"ל (סימן ב' דף ז' ע"ב):
"וכדומה מזה שהתחלת צמיחת הישועה הוא, במה שהקב"ה משיש את הארץ הקדושה שעומדת ציה ושממה, ועושה ממנה יישוב בעם ישראל, והארץ מצמחת יבולה, בזה מתחיל האור להתבקע, ומתרבה והולכת קימעא קימעא, ומכוונת לדברי הש"ס סנהדרין צ"ח הנ"ל.
וכך מפורש במקרא: "לעולם ירשו ארץ נצר מטעמי מעשי ידי להתפאר", הרי כי קורא אותם נטיעה בענין זב שיתגדלו ויתרבה עם ישראל עד שימלא הארץ על כל גדותי' ... וכן יתחיל האור להתבקע ויאיר עד נכון היום ויזכו לעץ החיים הנצחי שחי לעולם, ובכן אולם ירחם הש"י ברחמים הרבים על פליטת שארית ישראל, וישכינו כם אותנו בתוכם לזכות לעלות לארצנו הקדושה ארץ החיים תובב"א ... ועכ"פ לחזק ולסמוך ידי העולים שמה להיות מן המחזקים סה שתקומם ארצנו במהרה, ודאי שמחויבים אנחנו, או לקנות אחוזה שמה לנטוע שדות וכרמים מי שסיפק בידו לעשות, ואם יבוא פקודה לטובה במהרה שנזכה לעלות יהיה לנו במה להתפרנס מידו של הקב"ה מצמיחת ארץ הקדושה, ובשו"ת הרשב"ש (סימן א-ב-ג) האריף בזה שמצות ישיבת ארץ הקדושה יש בה נטיעה לחיים, ובכל מעשה יש נייחא לקב"ה אפי' בדיבור שנעשה רושם בענין זה יש שכר וזכות בעץ החיים כמ"ש במדרש קדושים שכתבתי".
הרי דעתו כי אם יתחיל להאיר ולהפציע שחר הגאולה העולה וזורחת שוב לא יפסיק לעולם, כי אם ילך ויגדל, עד שנזכה לגאולה שלימה בקרוב.
וכי בנין הארץ מהווה סימן מובהק לגאולה, מצינו בליקוטים מר' רפאל מרדכי מלכו ז"ל (משנת ת"ס) הכותב: "הסימן המובהק לגאולה הוא שכנראה שירושלים יש בה תיקון ודירה. ובאחרית הימים עתידים ישראל מסוף העולם ועד סופו לדרוש אותה והיא מתישבת ומכינה עצמה לגאולה.
וזה הוא הכוונה בפירוש רש"י: ישעיה נט,כ "ובא לציון גואל", כל זמן שציון חריבה עדיין לא בא הגואל ע"כ, וראה לקמן בספר קול התור שכתב, שבנין הארץ הוא מכח בחינת משיח בן יוסף, ויש סמך לזה מדברי רש"י אלו.
arter1:
כיבוש חצי העיר ירושלים
בזכריה (יד, ב) כתוב: "ויצא חצי העיר בגולה וגו' ויצא ה' ונלחם בגוים". מבואר בפסוק שתהיה תקופה שרק חצי העיר ירושלים תהיה ביד ישראל ואילו חצי העיר השניה בגולה. תקופה זו שחצי העיר ירושלים תהיה בגולה היתה רק במשך י"ט שנה האחרונות. והרד"ק בישעיה (כד, יג) על הפסוק "כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים". כותב: "זה יהיה במלחמת גוג ומגוג ואז תראה מלכות ה' צבאות בהר ציון ובירושלים כי שם יחנו על ירושלים גם יכבשו חצי העיר, ויצא ה' ונלחם בגויים ההם ואז יכירו כל הנשארים מכל הגוים כי לה' המלוכה". ומבואר שהוא קובע כי אם יגיע הזמן אשר בו עם ישראל יכבוש חצי העיר הדניה שהיתה בידי אחרים, הרי זה מסימני הגאולה. ובכל אופן אין זה משנה עיקר הדבר, שהפסוק מדבר מתקופה שחצי העיר ירושלים תהיה בידי ישראל ואז תהיה מלחמת גוג ומגוג ויצא ה' ונלחם בגוים, ובוודאי יכבשו בחזרה חצי העיר שהיה כבושה בידי הגוים.
עוד רמז לכיבושה של ירושלים העתיקה, שנתקיימה בימינו יש למצוא לדעתי בקרא (זכריה יב, ו): ביום ההוא אשים את אלופי יהודה בלבם בביור אש בעצים, וכלפיד אש בעמיר, ואכלו על ימין ועל שמאל את כל העמים סביב וישבה ירושלים עוד תחתיה בירושלים.
מפרש במצ"ד: כי ירושלים הבנויה, אחר שהחריבה טיטוס לא בנויה במקומה מאז, ולכן אמר שאז תשב ירושלים במקומה הראשון במקום ירושלים הישנה, ע"כ. וזה נתקיים בימינו אנו שכבשנו את ירושלים העתיקה.
ויש לומר שזכריה נבא על המאורעות שאירעו בימינו אנו, כפי שנאמר (זכריה יב, ג): "ונאספו עליה כל גויי הארץ". מה שראינו בואמות המאוחדות, שנאספו שם כל גויי הארץ, להוציא את ירושלים מידי ישראל, וכל מה שנזכר בנביאים וכתובים על המלחמות שיהיה בימות המשיח בין כל מלכי אומות העולם לישראל על ירושלים, אולי הכוונה על המלחמה [דו קרב מילולי (1967)] שמתקיימת לעינינו באו"מ, שכל אומות העולם כאיש אחד רוצות לגזול את ירושלים העיר הקדושה מעם ישראל, מי באיומים ומי בגידופים ודברי חרפה. מול כל העולם כולו, הנציב היהודי לבדד ישכון, אין אף אומה אחת שתעזור לו.
באסיפת האו"מ אנו רואים שנתקיים ממש מה שכתוב (זכריה שם): "אשים את ירושלים אבן מעמסה לכל הגוים", כי בזמן שהם דנים על העיר ירושלים להוציאה מידינו ולשוותה לעיר בין לאומית: כאלו היה זה להם משא כבד המעיק עליהם מאוד, להשאיר את ירושלים בידי ישראל.
jewlover and arabhater:
בס"ד
http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=2432398&highlight=%D7%97%D7%96%26quot%3B%D7%9C+%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D
"וַיִּקְרָא יַעֲקב אֶל-בָּנָיו וַיּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (מט, א).
אמר ר' שמעון בן לקיש / בן פזי (פסחים נו) ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימים ונסתלקה ממנו שכינה, והנה לא רק יעקב אבינו רצה לומר על אחרית הימים, אלא גם שאר הנביאים הקדושים, כמסופר (ישעיה ב, ג-ד) שעמים רבים באחרים הימים ירצו ללכת להר הבית וללכת בדרכי ה' "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-ה' מִירוּשָׁלָם. וְשָׁפַט (מלך המשיח) בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶ ם לְמַזְמֵרוֹת (פי' רש"י שזומרין בהם הכרמים) לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה", וכן (שם יא, ו-ט) "וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטן נהֵג בָּם. וּפָרָה וָדב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יאכַל-תֶּבֶן. לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ בְּכָל-הַר קָדְשִׁי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת-ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים",
וכתוב ביחזקאל (לח, טז) שיבוא גוג (אומה רשעה) על אדמת ישראל ואז תעלה חמתו באפו (של הקב"ה) ובזמן הזה יהיה רעש גדול על אדמת ישראל, ורעשו (תהיה חרדה / רעדו) מפני הקב"ה דגי הים ועוף השמים וחיית השדה וכל רמש הרומש על האדמה וכל אדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה בארץ תפול, חרב איש באחיו תהיה (אצל גוג) דכתיב (שם, כב) "וְנִשְׁפַּטְתּ� �י אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף- וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ (אבני ברד) אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל-אֲגַפָּיו וְעַל-עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְהִתְגַּדִּלְת ִּי וְהִתְקַדִּשְׁת ִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'", וכן (שם לט, ו) "וְשִׁלַּחְתּ� �י-אֵשׁ בְּמָגוֹג וּבְישְׁבֵי הָאִיִּים לָבֶטַח וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'" וכו', וכן (הושע ב, כ) "וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם-עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן-הָאָרֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּ ים לָבֶטַח", וכן (שם ג, ה) "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם וּפָחֲדוּ אֶל-ה' וְאֶל-טוּבוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים", וכן (מיכה ד, ד-ה) "יָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד כִּי-פִי ה' צְבָאוֹת דִּבֵּר. כִּי כָּל-הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם-ה' אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד",ע"כ. אמר רבי זירא בר אבא (כתובות קיב) אותו הדור שמשיח בן דוד בא תהיה קטיגוריא (פי' רש"י, הרבה מסטינים ומלמדי חובה יעמדו עליהם) בתלמדי חכמים, ושמואל אמר יהיה צירוף אחר צירוף (פי' רש"י, גזירות על גזירות), והנה הגמרא אומרת (סוטה מט) לנו בעזרת סימנים מתי יהיה אחרית הימים, וזה יהיה כשחוצפא תסגה (תהיה גדולה), והיוקר יעוות (את האמת) הגפן תיתן פריה והיין ביוקר (פי' רש"י שהכל עוסקין במשתאות) ומלכות תהפך למינות (הולכים אחר הטעות של ישו שתלמידיו נקראו מינים - דפוס אמסטרדם ישן), ואין תוכחות (פי' רש"י אין לך אדם שיוכל להוכיח שכולם נכשלים בחטאות וכשמוכיחין אומר לו אתה כמוני), בית ועד יהפך לזנות (של חכמים יהיו לבית זנות שכלו החכמים ואין לומד תורה והיה חרב [שומם] מאין איש ובעלי זימה מתגודדים שם מפני שחוץ לעיר היו בתי מדרשות שלהם), והגליל יחרב והגבלן ישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים / גדולים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אביו, בת קמה באימה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו, ע"כ. ומי יכול להעלים עיניו ולומר שזה לא קורה בדור הזה שרבו הרעות והפריצות, ואמרו חז"ל בימות המשיח יהיו שני מלאכים אחד בתחילת העולם ואחד בסופו והנה הם מחזיקים חבל שכולם אוחזים בו ומתחילים לנענע חזק מאוד ואלו החלשים נופלים ואילו החזקים נשארים (כל זה ברוחניות – אלא שזה בא לסבר את האוזן).
לקוח
תוכנת : תורת אמת
מתוך : הספר פרי אלחנן
arter1:
http://ravsharki.org/content/view/1521/629/
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[#] עמוד הבא
[*] עמוד הקודם
עבור לתצוגת גירסה מלאה