ראשי האיחוד האירופי הסכימו על שורה של צעדים שיופעלו נגד גורמים איראניים במטרה לאלץ את טהרן להפסיק להעשיר אורניום. הנוסח שאושר זהה להחלטה 1737 של מועצת הביטחון אולם משאיר דלת פתוחה - להמשך משא ומתן או להחמרה בצעדי הענישה.
ראשי האיחוד האירופי הסכימו היום (ב') להטיל סנקציות על איראן, אך הדגישו כי הדלת להמשך המשא ומתן עם טהרן לפיתרון המשבר הגרעיני נותרה פתוחה.
הסנקציות הוטלו בהתאם להחלטה 1737 של מועצת הביטחון של האו"ם - החלטה שעברה פה אחד בדצמבר במטרה לאלץ את איראן לחדול מהעשרת אורניום. נוסח החלטת מועצת הביטחון אוסר על העברת לאיראן של חומרים וטכנולוגיה גרעינית, ואוסר לסייע לתוכנית הגרעין והטילים של איראן. "הנוסח שהוסכם על חברות האיחוד האירופי זהה לחלוטין לזה שעבר באו"ם", אמר דיפלומטי אירופי, אך ציין כי הנוסח האירופי משאיר אפשרות פתוחה להחמרת הסנקציות בעתיד.
דיפלומטים הסבירו שצעדי הענישה האירופים יכללו גם קריאה שלא לאפשר לסטודנטים איראניים ללמוד טכנולוגיה רגישה במוסדות לימוד באירופה.
ארה"ב: אירופה גוררת רגליים
במקביל לסנקציות שהולטו במועצת הביטחון, פעלה ארצות הברית לגייס תמיכה לסנקציות כלכליות נוספות , שכל מדינה תוכל להטיל על איראן באופן עצמאי. מדובר בעיקר בהצבת מכשולים בפני חברות ובנקים איראניים על ידי שידול בנקים באירופה ובאסיה שלא להעניק לחברות ובנקים איראניים אשראי לרכישת ציוד, סחורה או שירותים.
אלא שבאירופה נתקלו המאמצים האמריקניים בחומה. מספר מדינות באירופה מקיימות קשרי מסחר ענפים עם איראן ברמה הממשלתית והפרטית. ממשלות אירופיות אף מעניקות לבנקים פרטיים ערבויות כנגד אשראי שהם נותנים לחברות ובנקים מאיראן. לפיכך לא מיהרו באירופה להצטרף לחרם כלכלי כבד שארצות הברית מנסה להוביל נגד איראן.
תת מזכירת המדינה האמריקנית, ניקולס ברנס, אמר לאחרונה כי הוא מקווה לשיתוף פעולה "מצד בעלי בריתנו האירופים" בכל הקשור להצבת קשיים בפני איראן בזירה הכלכלית הבינלאומית. הוא ציין כי ממשלות אירופיות העניקו ב-2005 ערבויות בגובה 14 מיליארד דולר לבנקים ביבשת על מנת שיוכלו להעניק אשראי להלוואות של גורמים איראניים. לדבריו, אשתקד היו הערבויות גבוהות אף יותר.
בוושינגטון לא מרוצים ממה שהם מכנים "גרירת רגליים" של ממשלות אירופיות בכל הקשור לסנקציות כלכליות על איראן. הם קיוו שבאירופה ילכו בעקבותיהם ויחרימו בנקים ממשלתיים איראניים, כגון בנק סיפאה, לאחר שיוכרזו כגורמים המסייעים לתוכנית הגרעין והטילים של איראן. עד כה נמנעו באירופה לבצע צעד דומה.
הצעה לפיתרון המשבר
בינתיים מעריכים מומחים כי ישנה איראן כעת נטיה לשאוף לקיים משא ומתן עם הקהיליה הבינלאומית, כל עוד תובטח הזכות של טהרן לתוכנית גרעין אזרחית. הם ציינו כי העמדות המתריסות של הנשיא אחמדי-נג'אד עוררו עליו ביקורת מצד הפלג הרפורמיסטי, שטוען כי המדיניות הנוכחית מבודדת את איראן ומטילה עליה מגבלות כלכליות מיותרות.
גם שר החוץ של גרמניה, פרנק וולטר שטיינמאייר, אמר כי יש שאיפה חדשה באיראן לנהל משא ומתן ולהביא להפשרת הקיפאון עם מדינות המערב בנושא תוכנית הגרעין. שטיינמאייר אמר את הדברים בעקבות שיחות שקיים עם הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, חוויאר סולאנה, וראש צוות המו"מ הגרעיני האיראני, עלי לריג'אני. השיחות היו הראשונות מאז נותק המגע בין הצדדים לפני שנה, אולם לדברי סולנה, הסיכוי לפריצת דרך "אינו גדול במיוחד".
דיפלומטים במינכן אמרו כי מספר מדינות באירופה שוקלות הצעה לאפשר לאיראן להפעיל כמה מאות צנטריפוגות לצורך מחקר, אולם מבלי להזין אותם בגז שממנו מפיקים אורניום מועשר, כאשר במקביל ינוהל משא ומתן על חבילת הטבות כלכליות לטהרן. ואולם הדיפלומטים אמרו כי ההצעה לא תהיה מקובלת על ארצות הברית, בריטניה וצרפת, שטוענות שהדבר יאפשר לאיראן לרכוש את המיומנות הטכנולוגית הדרושה להעשרת אורניום.