חשיבות שמירת העיניים
שמירת העיניים היא אחד הדברים העיקריים, אשר כל גופי תורה תלויים בו, בדרך העליה להשגת המעלות, השלימות והצלחת החיים, כדי לזכות לחיי העולם הבא. על ידי שמירה זו, יוכל האדם לקדש את משכן המוח והלב. כל דבר טוב שיעשה האדם – בין בתפילה, בין בלימוד התורה ובמעשי קיום המצוות – תלוי בטהרת הלב והמוח, ועל כן נודעת חשיבות יתירה לטהרתם ולקדושתם. כפי שאנו אומרים בתפילה: "אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא". וכן אמרו חז"ל: "מה הקב"ה טהור, אף נשמה טהורה" (ברכות י). ועוד נאמר: "והוי יודע שהקב"ה טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בך טהורה היא, אם אתה משמרה בטהרה מוטב, ואם לאו הריני נוטלה ממך" (נידה ל: ).
רואים אם כן שהנשמה עצמה טהורה בתכלית הטוהרה, אלא שהאדם מוזהר לבל יפגום בטהרתה. האמצעי לשמירת הטהרה והקדושה הוא עניין שמירת העיניים, לא לראות ולא להביט במה שאינו דרוש. עלינו לדעת שכל לימוד התורה וידיעתה ומעלות שלימות האדם תלויים בזה, שלא יסתכל ויראה דבר המביא לידי הרהורים רעים.
"בעל הטורים" פותח בדברי התנא באבות (פרק ה): "יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים" – קל כנשר כנגד העין, ודימה אותו לנשר כי כאשר הנשר שט באויר, כך הוא ראות העין. לומר שתעצום עיניך מראות ברע כי היא תחילת העבירה, שהעין רואה והלב חומד וכלי המעשה גומרים".
מכאן אנו מבינים שהראייה היא יסוד השמירה מעבירות. בזהירות הראייה קונה האדם לעצמו שלוות נפש ורוגע מבלבולים שונים. וכן להיפך – מי שאינו שומר את עיניו מראות ברע, מכניס את עצמו למצבים שונים של סערת הלב למלא תאוותיו. ויתירה מזו – עצם הראייה הינה עבירה לעצמה, מלבד מה שהיא מביאה את האדם להרהורים. כן מבואר בגמרא על הפסוק: "ולא נפקד ממנו איש" – אמר להם: אם כן, כפרה למה? אמרו לו: אם מידי עבירה יצאנו, מידי הרהור לא יצאנו. תנא דבי ר' ישמעאל: מפני מה הוצרכו ישראל שבאותו הדור כפרה? מפני שזנו עיניהם מן הערווה (שבת סד.). וכתב רש"י: "לשון מזון, שנהנו במראית העין".
מכל מאמרי חז"ל אלה אנו למדים עד כמה צריך האדם להרגיל את עצמו בשמירת עיניו, ובזה יזכה לקדש ולטהר את עצמו. וכל מה שיקיים, בין בלימוד התורה ובין בקיום המצוות, יהיה על צד השלימות. בזכות זה יזכה לסייעתא דשמיא ולהתקדש מלמעלה, כפי שכבר נתבאר – והבא ליטהר מסייעין בידו.
מהדרשה של הרב הגאון דניאל זר שליט"א :
אומר האר"י הקדוש אם אדם היה יודע בקרציה לעבירה מה הוא מקלקל בעולמות העליונים , מהפחד שלו לא היה זז כל החיים .
צריך להבין מה זה עיניים , מספיק בקריצה לעבירה מקלקל כ"כ הרבה בעולמות העליונים.
בספר שומר אמונים של רבי אהרון ראטה שהיה מלאך אלוקים אומר :
מי ששומר ראית עין , זאת אומרת אדם ששומר את העיינים שלו בקדושה וטהרה לא לפגום בהם
לא תמונות תועבה לא סרטי תועבה לא להסתכל ברחוב על נשים גורם בזה לעורר עליו עין עליונה .
יש עין עליונה ששומרת על האדם שנפקחת מתי שאדם מקדש עצמו ושומר על העיניים וככה הוא נשמר בשמיים
בשמירה פרטית יותר מכל הדור, לאדם יש שמירה פרטית יותר מכל הדור כולו .
הוא שומר את העיניים ובורא עולם נותן לו מידה כנגד מידה שומר עליו , וזה שנאמר עיני השם אל יראיו להציל ממות נפשם
ולחיותם ברעב.
אחד מהשלושה שהקדוש ברוך הוא אוהב זה בחור צעיר שגר בעיר ולא חוטא..
צעיר יצרים בוערים ולא חוטא, וזה הדור של הגמרא לא הדור שלנו.
הדור שלנו כמעט ערומים ברחוב אדם ששומר את העיינים כמה בורא עולם אוהב אותו!
איזה דבר גדול זה אנשים מחפשים סגולות לשמירה בטחון, והנה אדם ששומר את העיינים הקדוש ברוך הוא בעצמו
שומר עליו!
והנה בספר טהרת הקודש של אותו מחבר רבי אהרן ראטה.
אומר אם תלך בשוק ויצרך בוער בקרבך להסתכל בנשים או להגביה עיניך סתם שעל ידי זה תוכל להגיע להסתכלות
ולהרהור חס ושלום , ואתה עומד בניסיון ולא נכשל בעבירה! תדע לך שבאותו הזמן בשמיים אתה נקרא צדיק יסוד עולם.
ובפרט מי שמחומם בטבעו ויצרו מקשקש בקרבו והוא מתגבר ועומד בנסיון אומר באותו הרגע נשמתך זוכה ומקבלת פני שכינה
ונעשה שמחה וחדוה בכל העולמות העליונים לפי גודל הנסיון ושכינה של שמו יתברך מתעברת בך ומנשקת את ידיך הטהורים
ובפרט מי שעסקו בין הנשים , כמו בעל חנות , שנשים באות חשופות או חצופות וגורמות לו להסתכל והוא שומר את העיניים
ולא מסתכל, אומר אין לך מושג כמה האדם אהוב למעלה , ועוד הוא אומר מכריזים עליו ברקיע למעלה כל יום אומרים.
הבו יקר לדיוקנא קדישא , זאת אומרת תנו כבוד לדיוקן המלך לדיוקן הקדוש .
וכל פמלייה של מעלה עומדים מתפעלים ומתרגשים איך בחור כזה צעיר בבפריצות כזו נוראה ואיומה הוא שומר.
וצריך שאדם יזהר ששומר את העיניים שלו שלו יתגאה , אלא ידע שהוא עבד לשם והוא רצון השם ולא להתגאות.
וזה רצונו וכך האדם עושה.
וצריך לדעת שאין סגולה להצלחה כמו שמירת העיניים .
יוסף הצדיק בארץ מצרים , יוסף יפה תואר יפה מראה, נמצא בארץ הכי טמאה בעולם , בלי קשר ליעקב אבינו בלי קשר לתורה ומוסר.
בנות של המצרים הולכות על החומות זורקות על יוסף תכשיטים כדי שהוא ירים את העיניים ויראה מי זורק כדי שיראו תיופי שלו.
ויוסף עומד בניסיון ולא מרים את העיניים ומה כתוב ? וכל אשר הוא עושה השם מצליח בידו .
השכינה שורה במעשה ידיו , כולנו רוצים להצליח בעסקים הצלחה בחיים .
והדרך להצליח זה לשמור את העיניים וככה מקבל שכינה שעומד בנסיון וככה זוכה שהקדוש ברוך הוא מצליח בידו.
צריך לדעת שקשה מאוד לשמור את העיניים אבל תבינו אחרי שאדם מתרגל לדבר ושומר את העיניים.
אין קל מזה ואין קשה אחרי שהוא מאלף את הגוף שלו, גם אם הוא יראה בלי כוונה אחרי זה הוא ישתגע מצער וירצה להקיע תנשמה שלו, הרי צריך להבין , גוף של בנאדם זה כמו כלב כמו בהמה, איך שאתה מאלף אותו ככה מתרגל .
איך שאתה מאלף את הגוף ככה הוא יתנהג .
פעם ראשונה קשה ועוד פעם ועוד פעם , לא לוותר ואחרי זה בעזרת השם יהיה קל ויהיה רגיל אצלך.
כמו שאתה אומר למישהו אתה מוכן למות בשביל הקדוש ברוך הוא ישר אומר כן ימות על קידוש השם אבל תגיד לו לחיות
רק לשמור על העיינים פתאום הוא מהרהר ומתחרט , אומרים גדול מי שחי על קידוש השם מאשר מי שמת על קידוש השם
הרבה יותר קשה לחיות על קידוש השם מאשר למות על קידוש השם.
סיפור:
אחד מתלמידי הבעש"ט ביקש מרבו ללמדו כיצד להיות בדרגת "עוצם עיניו מראות ברע". שלח אותו הבעש"ט ללמוד זאת מיהודי פלוני, תושב אודסה. הגיע התלמיד אל האיש ומצא לפניו יהודי פשוט, סבל בנמל.
יום אחד, כשנשאר לבדו בבית, הבחין התלמיד בחלון גבוה, סמוך לתקרה, מכוסה וילון. סקרנותו התעוררה, הוא קירב שולחן אל הקיר, העמיד עליו שולחן נוסף, ועל השולחן השני העמיד כיסא ועלה להציץ מבעד לחלון. לתדהמתו גילה שהחלון משקיף לעבר חצר השכנים, ושם נעשים מעשים מכוערים ביותר.
כשחזר בעל-הבית שאלו התלמיד איך הוא מסוגל לגור ליד שכנים כאלה. השיב היהודי: "תמהני עליך. אני גר כאן עשרים שנה ומעולם לא עלה על דעתי להציץ אל השכנים, ואתה נמצא כאן ימים אחדים בלבד וכבר לא יכולת להתאפק?!".
