נתחיל במספר ציטוטים מתלהמים מאתר הבית של 'ישראל ביתנו':
* ליברמן: "אני מזכיר לברק כי בית המחבל ממרכז הרב עדיין עומד על קנו" (השגיאה במקור)
* עוזי לנדאו: "הממשלה מעודדת מעשי טרור"
* ליברמן: "הפוגרום בעכו מסמל תחילתה של אינתיפאדה בכל המדינה"
* ליברמן: "מדינת ישראל היא לא פיסת נדל"ן"
אז מה הם מציעים- נבחן את המצע שלהם (לא בטוח שהוא מעודכן לקראת הבחירות האחרונות אבל זב"שלהם). כל זה עוד לפני שניגש לבחון את השאלה מיהו אביגדור ליברמן והאם בכלל ניתן להאמין למה שהוא אומר (אולי במאמר עתידי).
בישראל ביתנו מזהים שני איומים:
* איום בטחוני הנשקף מאיראן, סוריה ושאר מדינות האזור.
* האיום הדמוגרפי
אבל יש איום קיומי שלישי חמור ביותר שמאיים על קיומה של מדינת ישראל שבישראל ביתנו בחרו להתעלם כליל מקיומו. האיום השלישי הוא בג"ץ, השולט בעריצות על הממשלה והכנסת. בג"ץ מהווה חומת הגנה על הפלגיאטינאים, ולא ניתן לפתור את בעית הטרור כמו גם את האיום בדמוגרפי בלא לחסל את עריצות בג"ץ.
בנוגע לאיום הבטחוני אין במצע ישראל ביתנו הצעות מעשיות. ככל הנראה שהם, כמו קדימה, מאמינים שיש להסתמך על הסכמי 'שלום' והבטחות של אמריקאים במקום להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד.
לדברי אתר המפלגה
"בשנת 2001 התריע ליברמן על הסכנה לעולם המערבי בכלל ולישראל בפרט מתכנית הגרעין האיראנית והיום כולם מבינים מדוע". אבל תוכנית הגרעין האיראנית התחילה כעשור לפני שליברמן נזכר להתריע לגביה. ישראל חייבת לצאת למלחמת מנע כנגד איראן. ישראל חייבת להיות ברורה מאוד שעל איראן לבטל לאלתר את תוכנית הגרעין שלה ואם לא מרצון אז בכח. אבל לאף פוליטיקאי בישראל אין את האומץ לומר זאת.
הגדרת הבעיה הדמוגרפית:
בעניין הערבים אזרחי ישראל:
מנגד, ברור כי המצב הבסיסי בו שתי אוכלוסיות אתניות שונות במהותן זו מזו השוכנות בתא שטח אחד וקטן, יוצר מצב של חיכוך שיש לו פוטנציאל לגדול ולהעמיק את הפער בין מרכיביו.
בעניין ערביי יו"ש:
רק היפרדותה בפועל של ישראל מערביי יהודה ושומרון, וממרבית הערבים המוסלמים במדינה, תמנע תהליך בלתי הפיך זה.
בפרט בעניין ירושלים:
אשר על כן צריך וניתן בעבודה פרטנית ומדוקדקת להתוות קו שכזה בשטח עצמו מבלי לחלק את ירושלים.
בכל מקרה אין לחלק את הריבונות ב"אגן הקדוש" בין ישראל לגורם נוסף!
כל השכונות בעלות הרב היהודי (דוגמת נווה יעקב, פסגת זאב, תלפיות מזרח, גילה וכו') תשארנה בתחום המוניציפאלי של ירושלים ובריבונות ישראלית מלאה. כך גם תעבורנה שכונות דוגמת ג'בל מוכאבר א-רם ואחרות לריבונות פלסטינית.
פתרון מוצע: הסדר קבע וסוף הסכסוך (מה ההבדל מול קדימה ?!)
מסגרת תוכנית מדינית צריכה לכלול התייחסות למרכיב הזמין ביותר לטיפול – מרכיב הגבולות , מיקומם ויחסי הגבול בין השוכנים לצידיו, בהיותו משפיע ישירות על האפשרות להשיג את המטרה.
לצורך הבטחת קיומה של מדינה יהודית יש ללכת להסדר הקבע שיביא לסופיות הסכסוך והיעדר כל תביעה לעתיד!
מדינת ישראל תשאף ותפעל כי גבולותיה החיצוניים ויחסי הגבול שלה ייקבעו בהסכמה ולאחר משא ומתן בינה לשכנותיה. עם זאת אין לחכות ולהמתין עד לשיחות הקבע ויש לעצב ולגבש את תפיסת הביטחון הלאומי ואת עמדתה של מדינת ישראל על מיקום הגבול וסדריו, שכן למיקום הגבול ישנה משמעות אסטרטגית כמענה לאיום הנשקף לישראל כפי שתואר לעיל. דעה זו תגובש לתוך תכנית מדינית חדשה לישראל שתכלול שני מרכיבים עיקריים :
גבולות ישראל וחוק האזרחות.
ראשית כל, ניתן להסיק מכך שישראל ביתנו תומכת בשינויי גבול מרחיקי לכת, כלומר בנסיגות, מכיוון שהגבול הוא "המרכיב הזמין ביותר".
שנית, הם חותרים להסכם קבע והכרה בסופיות הסכסוך מצד העקרבים. אחרי כל מה שעברנו, כל שיחות השלום וכל הנסיגות שרק הובילו להתעצמות הטרור, "ישראל ביתנו" עדיין מאמינה שאפשר להסתמך על הבטחות עקרבים לסוף הסכסוך, הם עדיין מאמינים שניתן להגיע לפתרון מוסכם עם העקרבים.
שלישית, הם כל כך קצרי רוח לבצע נסיגות, עד שהם לא ימתינו עד לשיחות קבע,הם ישנו את הגבול באופן חד צדדי. כלומר אביגדור ליברמן של 2008 אימץ את הדעות של אריק שרון 2005 משנת. כל ההבדל בין קדימה לליברמן הוא שליברמן מפגר אחרי קדימה ב3-4 שנים.
א. גבולות ישראל
במציאות הקיימת של מדינת ישראל, יש לה גבול מדיני רק עם שלוש משכנותיה (מצרים ירדן ולבנון). עם סוריה אין לה גבול מדיני, וכן קיימת בעיית מיקום הגבול והסדריו אל מול הרשות הפלסטינית.
מצב זה מאפשר לישראל לנסות ולעצב את גבולותיה כדי לתרום להשגת המטרה שהוצגה. הדבר אמור במיוחד בכל מה שקשור בגבולה של ישראל עם הפלסטינים החיים ביהודה בשומרון ובחבל עזה.
ההגעה לגבול בין לאומי בגזרה רגישה זו שבין ישראל לשכניה הפלסטינים, צריכה להיעשות לפי תכנית שתבטא בשטח את תפיסת העולם המוצגת ב"מטרה" שיפורטו ל"הנחות עבודה לתכנית"
אין להסכים למצב ביניים של לא מלחמה ולא שלום. האסטרטגיה של הפלסטינאים הינה – התשה ,והיא איננה מקובלת בשום אופן. יש להגיע להכרעה מהירה וברורה!
ב. הנחות עבודה לתכנית:
1) קביעת מקום הגבול צריכה להבטיח היווצרות רוב יהודי במדינת ישראל,מוצק ובלתי מאוים לעתיד הקרוב והרחוק.
2) הסדרי הגבול צריכים להבטיח את ביטחון תושבי ישראל, את איכות החיים בה,ובמקביל להסיר מישראל את האחריות לחייהם וכלכלתם של הפלסטינים ביהודה, בשומרון ובחבל עזה.
3) מיקום קו הגבול והסדריו צריך להתחשב במפה היישובית של ישראלים ביהודה ובשומרון ובעיקר בהמצאות גושי התיישבות גדולים בסמוך ל"קו הירוק".
שתי אוכלוסיות שונות סמוכות ל"קו הירוק" ושוות במספרן: אוכלוסיה ערבית – ישראלית המונה כ- 200 אלף נפש ב"משולש" ובואדי ערה, ואוכלוסיית המתיישבים היהודים בגושים הגדולים שמעבר לקו הירוק – גם היא כ- 200 אלף נפש.
זו הזדמנות נאותה להגדיר את הזהות המדינית של כל אחת מהן.
האירועים השונים בין מדינות ומיעוטים אתניים החיים בתוכם, הביאו רבים להכרה כי ראוי שלמדינה יהיה צביון לאומי ברור, שאם לא כן, המדינה נמצאת כל העת בסכסוכים פנימיים ובאלימות הנלווית להם. תכנית שתביא את ישראל והפלסטינים לכדי יצירת שתי מסגרות מדיניות עם צביון לאומי מוגדר , תנצל שעת כושר מבחינת דעת הקהל הבינלאומית לשם יישומה.
4) התכנית צריכה להיות מבוססת על השגת קונצנזוס ציבורי רחב היקף בישראל, הווה אומר שמרכיביה המדיניים והאנושיים יהיו קבילים בעיני רוב הישראלים .
5) התכנית צריכה להיות מקובלת לפחות על שניים מארבעה גופים בינלאומיים : ארה"ב,רוסיה האו"מ והאיחוד האירופי, וכן על מצרים וירדן, אף אם הסכמתם תהיה בשתיקה, וכמובן על הסכמות עם הפלסטינים.
נקודה 1- הרוב המוחץ של עקרבי ישראל, מעל מליון נפשות, מתגורר מחוץ למזרח ירושלים, המשולש וואדי ערה. בנוסף יש זרם גבוע של מסתננים שמתגוררים בתוך שטחי ישראל, כאשר רובם נישאים בשלב כלשהו לאזרח עקרבי ישראלי וכך זוכים לתושבות קבע וילדיהם הם אזרחים ישראלים. מאז הסכמי אוסלו נוספו למניין העקרבים תושבי ישראל יותר ממאה אלף עקרבים (בהערכה זהירה מאוד) על ידי הסתתננות, נישואים לאזרחים, והליך 'איחוד משפחות'. מדובר בבעייה בוערת אבל ליברמן שמתיימר להציע פתרון לאיום הדמוגראפי כלל לא מתייחס לעניין הזה במסגרת הפתרון שהוא מציע.
נקודה 2- בלתי ניתנת להשגה. אין כל אפשרות להסיר את האחריות (מבחינת הכרה בינ"ל) לכלכלתם של הפלגיאטינאים בלא לאפשר להם גבולות פתוחים לחלוטין למצרים לירדן כמו גם חופש שיט בעזה וחופש אוירי. כמו כן ברור שאם הדבר ייתאפשר להם, הם יינצלו את פתיחת הגבולות כדי להתחמש באופן מיידי ברקטות טילי נ"ט ונ"א ובכל אמצעי חבלה אחר, באדיבות איראן וארצות אחרות. ברור שגם הטרור והתקפות רקטות יימשיכו ואף בייתר שאת.
נקודה 3- "גושי ההתיישבות" שהם גוש עציון, אריאל, מעלה אדומים, כמה ישובים צמודים לקו הירוק כמו מודיעין עילית, ושכונות של ירושלים כמו גילה, מהווים אולי 5% מיו"ש.
אבל כדי לבצע נסיגה או "שינוי גבולות" חייבים לגרש אלפי, עשרות אלפים, של מתיישיבם יהודים שחיים מחוץ לגושים. לכן עכשיו לפני הבחירות ליברמן מתחזה לימני על ידי אמירות מתלהמות ונבובות ועל ידי המנעות מכוונת מלציין במצע שלו את ההשלכות של תוכניתו המדינית. אחרי הבחירות ליברמן, שטוען כי הוא התנגד לגירוש מגוש קטיף, ייסייע לממשלה לגרש עוד רבבות יהודים מיו"ש. לעומת זאת, ליברמן מתנגד לפינוי עקרבים באופן אובססיבי. הפתרון שהוא מציע- העברת יישובים ערבים מתחומי ישראל הקטנה לריבונות פלגיאטינאית, רק מעודד את הערבים אזרחי ישראל להגביר את תפישת הקרקעות הבלתי חוקית שלהם. בנוסף,אין כל סיכוי שערבים אזרחי ישראל יוותרו על אזרחותם. אפילו אם יישוביהם יועברו לתחום ריבונות פלגיאטינאי, האזרחות הישראלית שלהם תישמר. כדי לשלול את אזרחותם בכפייה, חייבים להעביר חוק מיוחד בכנסת,
שייפסל מיידית על ידי בג"ץ. אבל ליברמן כלל לא מציע לשלול בכפייה את האזרחות של העקרבים. די לו במסירת אזור המשולש לידי הרשות הפלגיאטינאית.
התוצאה של מהלך כזה הוא שהעקרבים מהמשולש ייעברו להתגורר בתוך הגבולות המצומצמים של ישראל ועקרבים בלא אזרחות ישראלית ייתפסו את מקומם וייהפכו את המשולש, אשר חולש על צירי תנועה מרכזיים, למגרש שיגור רקטות לעבר ישראל.נקודה 4- זו בדיוק
התרמית הנוראה שליברמן מכין. הוא ייקבל קולות רבים של מצביעי ימין, אשר ייתנגדו לגירוש יהודים המוני מיו"ש ולשאר ההשלכות האסוניות של תוכניות ליברמן. אנשים תמימים, או אנשים שלא קראו בפירוט את התוכנית של ליברמן ייתפטו ללהצביע למפלגתו בגלל התדמית הימנית וההתבטאויות המתלהמות של חבריה בתקשורת. ובבוא העת לאחר הבחירות, תזכה תוכנית הגירוש לכאורה לתמיכה מימין ומשמאל מכיוון שליברמן, 'הסמן הימני' לכאורה, ייתמוך בה.
נקודה 5- קדימה, קדימה !
ולסיום, אתנחתא קומית- "חוק האזרחות" שמציעה ישראל ביתנו, כפתרון משלים לתוכנית ההתכנסות 2 מהסעיף הקודם:
ד. חוק האזרחות
חוק האזרחות נועד להבטיח שוויון של כל אזרחי ישראל במילוי חובותיהם וקבלת זכויותיהם במדינה. רק שוויון למגזרים השונים יעניק למדינה את היציבות החברתית , הכלכלית והמדינית הנדרשת למדינה.
חוק מעין זה מקובל במדינות מערביות מתקדמות ובראשן ארצות הברית של אמריקה, שהכירה בצורך לאגד את האזרחים השונים שנולדו בה ונקבצו אליה תחת קורת גג אחת ומחייבת: האזרחות האמריקנית.
חוק שכזה יביא את תושבי ישראל ללא הבדל השתייכות אתנית, דתית ואמונתית, לידי הכרעה אישית מחייבת : האם להשתייך למדינה מתוך הכרה במהותה ובדרכה שנוסחו במגילת העצמאות "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ..." והתחייבות לפעול לפיהן, או לפנות לדרך שונה במדינה אחרת.
ברור כי בכל הסדר שייקבע תישאר אוכלוסיה ערבית בריכוזים קיימים כמו רמלה, לוד ועכו, וכל זמן שהם יהיו אזרחים נאמנים – אין לנו בעיה עם זה.
מדינת ישראל תשאף כי מרכיבי הזהות היהודית והלאומית יאומצו גם ע"י כלל העולים החדשים מברית המועצות בעלי המגמות הפאן סלאביות הקיצוניות,וגם ע"י האוכלוסייה היהודית-חרדית.
עיקרי חוק האזרחות
1) מגילת העצמאות, מהותה ותכניה היא הבסיס לחוק האזרחות. חוק זה יופעל בשוויוניות מלאה כלפי כל אזרחי המדינה , ללא הבדל דת ולאום.
2) כל אדם הרוצה לקבל אזרחות ישראלית חייב בנאמנות למדינה, ולסמליה.
שבועת אמונים
3) שבועת אמונים תהיה למדינה, למגילת העצמאות, לסמליה – הדגל וההמנון, ולריבונותה.
4) כל אזרח ישראלי ישבע אמונים .
5) אזרח שיגיע מתוקף "חוק השבות" ישבע אמונים.
6) אזרח שמדינת ישראל אישרה את שהותו בישראל מתוקף חוקים ותקנונים אחרים – ישבע אמונים.
7) מי שיסרב להישבע אמונים, יקבל מעמד של תושב קבע, אך לא יוכל לבחור ולהיבחר ואזרחותו תהיה בבחינת "אזרחות מופחתת".
חובה לשרת את המדינה
שרות צבאי ולאומי
כל אזרח בישראל ימלא את חובתו בגיוס לצה"ל לפי קביעת מערכת הביטחון.
9) יהודי- חרדי וערבי יוכלו,כתחליף לשרות בצה"ל, למלא את חובתם ב"שרות לאומי" במערכות הסעד הרפואה ובמגזר החברתי שבאזור מגוריהם.
10) מי שיסרב לשרת בצה"ל או בשירות הלאומי , יקבל מעמד של תושב קבע, אך לא יוכל לבחור ולהיבחר ואזרחותו תהיה בבחינת "אזרחות מופחתת".
ברור שתחת עריצות בג"ץ חוק כזה לעולם לא יקום, אבל נתעלם מכך לצורך העניין.
"ברור כי בכל הסדר שייקבע תישאר אוכלוסיה ערבית בריכוזים קיימים כמו רמלה, לוד ועכו, וכל זמן שהם יהיו אזרחים נאמנים – אין לנו בעיה עם זה." אלא שלעם היהודי יש בעיה עם זה! עקרבי ישראל יישבעו שבועת שקר כפי שדת האיסלאם מורה להם לעשות במקרה כזה וכפי שחברי הכנסת הערבים נשבעים אמונים למדינת ישראל, אם כי ייתכן שחלק מהערבים יעדיפו לחכות לשעה שהם ייתרבו וייהפכו לרוב ורק אז הם יישבעו אמונים וייבחרו כנסת וממשלה עקרבית שתבטל את מדינת ישראל.
סיכום הדברים:
ליברמן תומך בנסיגה מלאה מיו"ש, כאשר הוא מציע, בדומה ליוסי ביילין, 'חילופי שטחים' בתמורה לכמה גושי ישובים שהוא מציע להשאיר. לכן, תכנית ליברמן קוראת למעשה לגירוש רבבות יהודים שחיים ביו"ש מחוץ לגושי ההתיישבות, וכמו כן במסירת בקעת הירדן, מדבר יהודה וחופו הצפוני של ים המלח לעקרבים.
ליברמן יוצר מצג שווא שנועד לפתות בוחרים ימניים להצביע בשבילו. הוא משחרר הצהרות נבובות ( "הפוגרום בעכו מסמל תחילתה של אינתיפאדה בכל המדינה") שבזכותן התקשורת מכנה אותו ימני, והוא מסתיר במכוון ההשלכות של תוכניתו המדינית הכרוכות בגירוש המוני ונסיגה מלאה מיו"ש.
למעשה בעבור ליברמן,
גם נסיגה מרמת הגולן עומדת על הפרק, מאחר ולדעתו צריך ליצור גבול מדיני מוכר בין ישראל לכל שכנותיה.
ליברמן טוען שתוכנית חילופי השטחים שלו, במסגרתה יועברו וואדי ערה והמשולש על תושביהם, שהם אזורים החולשים על צירי תנועה ראשיים, וסמוכים לריכוזי אוכלוסייה יהודיים, בתמורה להשארת גושי ישובים יהודיים ביו"ש בריבונות ישראלית. אם יועברו האזורים האלה לשליטה פלגיאטינאית, הם ישמשו בסיס לשיגור רקטות לעבר מרכז הארץ וכן לשיבוש התנועה מדרום לצפון וכן לכיוון ירושלים. בנוסף, בגלל בג"ץ, יהיה זה בלתי אפשרי לשלול את אזחותם הישראלית של ערבי המשולש וואדי ערה, ומכל מקום הרוב המכריע של ערבי ישראל מתגורר מחוץ לשטחים אלה. לכן תוכנית ליברמן לחילופי שטחים תייצר איומים חדשים וחמורים ביותר על ישראל ולא תפטור כלל את האיום הדמוגראפי.
