אם כבר הזכרת את הנושא, אז אספר על שירותי הצבאי, במדינה הגלותית שלנו Tongue.
אני לא תכננתי להתגייס כלל ועיקר.
הייתי נפקד 10 ימים מתאריך הגיוס שהיה 09.05.2006.
לאחר 10 ימים באו לביתי משטרה צבאית, והזהירו את הורי שעלי לסור ללשכת הגיוס.
באותו לילה לא הייתי בבית, נמצאתי בישיבת 'הרי יהודה' בישוב כסלון באזור בית שמש וירושלים, [אחלה מקום, עם מעינות פתוחים בטבע לטבול בהם]
והלכתי בפקודת אימי ל-'מיטב' [בקו"ם - בסיס קליטה ומיון לשעבר].
שפטו אותי ל-שבוע מחבוש [כלא] על-תנאי למשך 3 חודשים, ושלחו אותי לטירונות בבסיס זיקים של מג"ל [הייתי בפלוגת וולקן, היכן בנפל הקסאם כשנה לאחר מכן].
סיימתי את הטירונות כמצטיין כיתתי, כי כל השאר לא היו בעלי מוטיבציה בכלל.
הגעתי לבסיס הרבנות הצבאית בצריפין [779], זה היה בדיוק בערב של מונדיאל 2006, ואני ועוד 2 נשארנו שם לילה לשמור [כי הבאנו ציוד לשבוע].
בלילה אכלתי איזה 6 מעדני 'דני' לפחות, והיו לי בחילות בבוקר שאחרי [צעיר שכמוני... Cry].
באותו בוקר היה לנו ראיון עם איזה רב צבאי עטור דרגות כרס וזקן לבן.
הוא שאל אותי ככה: אתה רוצה לבנון, סוריה, ירדן, מצרים או עזה?
חשבתי לרגע, מה המקום הכי קרוב לבית? עזה.
אז זה מה שהשבתי לו.
למחרת מצאתי את עצמי בפיקוד דרום, אצל הרב הפיקודי הרב יוסף שילת, רב חביב ביותר.
הוא שלח אותי לחטיבת גבעתי להיות מש"ק/רכז יהדות.
הגעתי לחטיבה, שם הייתי תחת פיקודו של הרב החטיבתי דאז הרב אסף וגנר, אדם עם לב זהב.
כעבור שבועיים גמלתי בליבי לתת מעצמי יותר למשומדים היושבים בשלטון, ולאחי בני ישראל היקרים הפזורים בארצנו.
הגשתי בקשה לעבור למסלול קרבי [ע"ג טופס 55], מה שכמובן נענה בחיוב על ידי המערכת הצבאית, כי למה לא לנצל חייל עם פרופיל 97 וקב"א 54 שהיה גם במיונים לטייס, ועכשיו משרת בתור מש"ק/רכז יהדות פשוט במפקדת החטיבה?
אז סבבה מבחינתם, עברתי ראיון סמח"ט [אל"מ רון אשרוב דאז, השמאלי בתמונה] והוחלט להעביר אותי במחזור נובמבר 2006 לבסיס הטירונים של החטיבה - בא"ח גבעתי [8884] בקציעות.
עד אז היו צריכים לעבור כמה חודשים בהם נפתחה מלחמת לבנון השנייה, לאחר מכן עקב נפקדות של חייל במקצוע כמו שלי במחנה של סיירת גבעתי, העבירו אותי לשם - מחנה עמוס - מרכז תובלה דרומי שבו נמצאת גם יחידת שועלי שמשון, הלא היא סיירת גבעתי [846].
התנאים שם היו הכי טובים שהיו לי בצה"ל, עד שנפרדתי מהם לטרום הטירונות בנובמבר 2006.
בהגיעי לטרום פגשתי בצעירים רבים השטופים בהבלי המשומדים המתועבים השולטים במדינה Angry.
יצאתי לגיבוש לסיירת [שבה בדיוק שירתתי כתומך לחימה לפני כן] ואותו סיימתי, אך לא לקחו אותי, כנראה בגלל שלא הפגנתי כמעט כישורים.
ברירת המחדל הייתה פלוגת שקד נוב' 06.
סיימתי טירונות, ועברנו לאימון המתקדם בהר-קרן. בסוף האימון המתקדם לאחר קבלת רובאי 07, יצאתי להכנה לקורס מ"כים [ההכנה הכי רצינית בצה"ל, מבין חטיבות החי"ר], ומשם לקורס המ"כים בחטיבת ביסלמ"ח [בית הספר למקצועות החי"ר] גדוד מס' 906 שאיני זוכר את שמו כבר ונמצא במחנה משואה, בדיוק בין דימונה לירוחם.
לקראת סוף הקורס הבנתי שלהיות לוחם זה לא בשבילי, מסיבה פיזית פנימית.
בנוסף לכך נתפסתי ישן בשמירה ב-4 בבוקר.
החליטו להעמיד אותי למול המח"ט, שכנראה היה מעיף אותי כמו כמה שכבר עפו משם על זאת.
אז החלטתי לנצל את ההזדמנות ולצאת מקרבי לתמיד, זאת על ידי חתימה על טופס ויתר על הקורס, מה שבדרך כלל גורר עונש מידי המח"ט מחטיבת המוצא שלך - הלא הוא אל"מ אילן מלכה. [בתמונה, מימין:מלכה הנכנס, יואב גלנט-אלוף פיקוד דרום [שהיה מראשי מבצעי הגירוש (ההינתקות)], ויואל סטריק היוצא לפקד על אוגמ"ר 80 [ליד אילת].
בסיעתא דשמיא, מלכה היה טרי בחטיבה ורק נכנס לתפקיד, ולכן כשהגעתי אליו לראיון בשל בזבוז ההקצאה לקורס המ"כים של החטיבה, ששלחה אותי, הוא הוציא אותי ללא שום עונש, חוץ מלהישאר במפקדת החטיבה, ולא לחזור לגדוד שקד ולהמשיך להיות לוחם - מה שלא רוצה חייל רגיל שרוצה להישאר לוחם, ואילו לי היה זה מפלט קליל לחיים של ג'ובניק רגוע.
מאז אני שם, נותן מעצמי מה שנדרש בתפקיד מש"ק שלישות, בעל רישיון לנגמ"ש [ברדלס].
מעניין כמה יקראו את הכל ויבינו כל מילה... Grin rotflmao! laugh
