בס"ד
חיים שלום,
תודה על התגובה המפורטת והמעניינת בוידאו וציטוט דברים שכתבתי. מבקש סליחה על שיבוש שם המשפחה שלך. הוא הופיע בכתבה וכנראה שזכרוני הטעה. ואם טעיתי בפרט זה או אחר או פגעתי במישהו גם על כך אני קודם כל מבקש סליחה. הנושא אכן הוא פצע פתוח ללא ארוכה.
דברים שאמרת על הפגיעה בדתיות של ילדים יהודים ונשמתם נכונים וכואבים.
לעניין חטיפת ילדי תימן, הנושא עניין אותי מאז שנות השמונים כשפורסם לראשונה בתקשורת בהרחבה. להפתעתי גיליתי אז לראשונה על מקרה כזה במשפחתי. עד אז לא ידעתי על כך דבר ואיש לא דיבר על זה, כמו גם על תמותת תינוקות בכלל. הנושא היה טאבו. לזקנה אחת במשפחתי היו ארבעה בנים ללא בכור. כשחקרתי ענתה שילדה שמונה, ורק ארבעת האחרונים שרדו. הראשונים מתו מתלאות הדרך לישראל בארצות האיסלם. היא מנתה את שמות כולם על אצבעותיהת סיפרה על כל אחד ואחד, והחזיקה בחיקה תמונות דהויות שלהם כל חייה. בזמן ששוחחתי איתה הצטרפה בת דודתה וסיפרה שגם היא איבדה שני ילדים: אחד בארץ מוסלמית , ושני בלידה בבית רבקה. כששאלתי איך זה, הסבירו מה שכתבתי. גם אמרו שמעשי הנבלה התרחשו בבית רבקה לזמן קצר מאד. בת הדודה סיפרה שמייד אחרי המקרה שלה נפוצה שמועה, ונשים סרבו לכרוע ללדת בבית רבקה ומעשי הנבלה הופסקו מייד מחשש שיתגלו. מהחשש אני למד שהשלטון בכל מקרה לא תמך בגלוי. מעובדה שמדובר בבית יולדות יחיד בישראל, ספק שהיו מנוולים יחידים ולא שלטון המדינה. לכן הסקתי שאין ביטחון שהשלטון היה מנוול , לפחות לעניין זה, כפי שהכותב השתלח בהרחבה. אינני נציג השלטון. אבל כשמאשימים - הזהירות והענווה ושמיעת הדברים כולם בדחילו ורחימו עד סופם מקומם לפני פסק דין. בפרקי אבות פרק א' פסוק ט' קורע לב. בכל פעם כשאני קורא אותו עומדות דמעות בעיני: "שמעון בן-שטח אומר, הוי מרבה לחקור את העדים, והוי זהיר בדבריך, שמא מתוכם ילמדו לשקר:". רבי שמעון בן שטח איבד בן, שהיה משוש חייו, בפסק דין. עד מותו לא זכה הרבי עוד לרגע של שמחה. בדיעבד התברר פגם בחקירת העדים ע"י השופט מה שזרע מלח לפצע שותת. הייתי שמח לו קראת פסוק זה לפני כל תכנית וידאו שלך.
ללא ספק, עדויות ששמעתי שונות משאחרים שמעו או חוו או זוכרים. כתבתי, עד כמה שמגעת הבנתי, ללא סילוף או טיוח. אם זה שונה מאחרים, ככה זה! בנושא זה הסמוי רב על הגלוי. כל אחד יודע פרט קטן על מקרה אישי ואין ביד איש תמונה שלמה. מעטות הן ההוכחות המוצקות ואולי יש שמספרים מדמיונם בלבד. אגדה סינית מספרת על חמישה עוורים שמיששו פיל. אחד מישש רגל, שני זנב, שלישי חטים, רביעי אוזן וחמישי בטן. ואחר כך התווכחו למה הוא דומה.
לגבי ההשמצות האישיות שלך נגדי - קיבלתי הכל באהבה.
ישר כח על פעילות רבה ומבורכת למען יהודים ולמען ארץ ישראל, ועל הרגישות לכאבם של יהודים. מי יתן וירבו כמוך בישראל.
GY