לאחר שהמרצים הבריטיים הטילו עלינו חרם אקדמי, יתקיים באוניברסיטת לונדון בשבוע הבא "שבוע האפרטהייד הישראלי", שיעסוק במתרחש בשטחים.
בחודש מאי האחרון הצביע ארגון המרצים הבריטי בעד הטלת חרם אקדמי נגד מוסדות בישראל, בשל מה שכינו "מדיניות האפרטהייד הציונית". כעת, ככל הנראה כדי להסביר במה "מואשמת" ישראל, יתקיים בשבוע הבא באוניברסיטת לונדון "שבוע אפרטהייד ישראלי", בו ישמעו הנוכחים הרצאות בנושא, בין השאר גם מפי מרצים ישראלים.
מי שיזם את הכנס הם חברי אגודת הסטודנטים הפלשתינים של בית הספר ללימודי המזרח התיכון ואפריקה של אוניברסיטת לונדון. ל-nrg מעריב נודע שבין יוזמי הכנס גם סטודנטים ערבים ישראלים, שלומדים על חשבון מלגת צ'יוונינג, שמוענקת לישראלים על ידי השגרירות הבריטית בישראל. בכנס גם נציגות בולטת לדוברים ישראלים - הסופר יצחק לאור, יוצר הסרטים אייל סיוון, שמרצה גם בחוג לקולנוע במכללת ספיר, וההיסטוריון ד"ר אמנון רז מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בין היתר יוכלו הנוכחים לשמוע הרצאות בנושא "השורשים ההיסטוריים של האפרטהייד", "ישראל, מסכת הדמוקרטיה", "אפרטהייד בשטחי פלשתין" ו"דה-ערביזציה של האדמה ושל היהודים".
בתגובה לקיום הכנס, אמרה היום שרת החינוך, יולי תמיר, כי "התופעות האלה נמצאות בשולי המערכת, אבל אני רואה בחומרה את העובדה שישראלים, וודאי כאלה שנתמכים על ידי המערכת, מתנהגים בחוסר לואליות.
"יש הבדל מהותי בין ציונות לאפרטהייד", הוסיפה תמיר. "אני יודעת שיש נטיה לגלוש מהר מאוד לביטויי אפרטהייד, ואנחנו צריכים להתמודד עם זה". תמיר ציינה בנוסף כי היא תעלה את הנושא בפגישה שתקיים הערב עם שרת החוץ הבריטית, מרגרט בקט, המבקרת בארץ.
"חבל שגם בישראל לא מתקיים דיון כזה"יוני אשפר, סטודנט ישראלי בן 32 הלומד לתואר במדעי המדינה באוניברסיטה בלונדון, לא התרגש כאשר שמע על קיומו של הכנס. "אני לא מבין על מה התרעומת ומה ההפתעה, כאשר תא סטודנטים פלשתיני מארגן דיונים כאלה, ברור שיש לו אג'נדה פוליטית ברורה", אמר אשפר. "מן הסתם, האירוע לא אובייקטיבי ולא מוצדק, ולא נעים שמכנים את מדיניות ישראל -'אפרטהייד', אך יש לזכור כי הכנס מאורגן על ידי אגודת הסטודנטים הפלשתינית. על מה מצפים שידונו בו?".
אשפר טען כי הוא סבור שיש טעם לקיים דיונים בנושאים אלה גם בישראל, והצר על כך שבחברה
הישראלית לא מתקיים דיון ביקורתי על המדיניות בה נוקטת ישראל. "השיח בישראל אטום ומוגבל כלפי ביקורת פנימית נוקבת", אמר. "חבל שהפלשתינים הם אלה שדנים בנושאים האלה והדיון לא מתקיים בחברה הישראלית.
"ברגע שהדיון לא מתקיים בתוך החברה הישראלית, הנושאים האלה נשארים לדיון על ידי הסטודנטים הפלשתינים, וברור שאלה מגמתיים", הוסיף אשפר, שטען כי אינו רואה בעיה בכך שנואמים ישראלים ישאו דברים בכנס. "בישראל יש אנשים שיש להם ביקורת על המצב, אבל אין להם שם את הבמה ולכן המקום היחיד בו נשמע קולם הם כנסים מסוג זה".
"אי הבנה בסיסית של המציאות"משגרירות ישראל בלונדון נמסר כי "השגרירות רואה בחומרה רבה אירוע אשר עושה שימוש בבמה אקדמית לעודד שנאה, בזמן שנעשים מאמצים אמיתיים לקידום המו''מ בין הצדדים. האירוע אינו תורם כלל להבנה בין העמים, ומלמד על כוונתם המוקדמת של היוזמים.
"דווקא מהמתיימרים להביא לדיון אקדמי אנו מצפים להבין שההשוואה שנעשית בין האפרטהייד למצב במזרח התיכון לוקה באי הבנה בסיסית של המציאות. השגרירות עוקבת באינטנסיביות, ומסייעת למאבק בגורמים הקוראים לחרם אקדמי נגד ישראל. מאבק חשוב זה נעשה תוך שיתוף גורמים רלוונטיים ידידותיים בציבוריות הבריטית. נעשה כל מאמץ על מנת להביא לכך שגורמים אקדמיים ישמשו כגשר בין העמים ויסייעו במניעת הפצת שנאה".
אין זו הפעם הראשונה בה ישראל מואשמת על ידי הבריטים בביצוע אפרטהייד. לפני כארבעה חודשים, בעת ביקור בלונדון, הואשמה שרת החינוך, יולי תמיר, בהשתייכות לממשלת אפרטהייד דורסנית במהלך ביקור בבית הכנסת המרכזי במדינה. פעילה יהודיה למען זכויות הפלשתינים קראה לעבר תמיר שעל ישראל "לצאת מהשטחים הכבושים, כיוון שהיא לא מצויה באיום קיומי, אלא מהווה איום כזה על מדינות אחרות".
