(מתוך צופה ומנהיג)
מנהיג דומה לשופר
א. מטרת השופר: "עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה – וזכרו בוראכם" (רמב"ם, הל' תשובה ג:ד).
מטרת הנביא: "ואתה בן אדם, צופה נתתיך לבית ישראל, ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני, באמרי לרשע רשע מות תמות, ולא דברת להזהיר רשע מדרכו, הוא רשע, בעוונו ימות, ודמו מידך אבקש. ואתה, כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה, ולא שב מדרכו, הוא בעוונו ימות, ואתה נפשך הצלת" (יחזקאל לג:ז). כלומר, גם מטרת השופר וגם מטרת הנביא היא לעורר את העם לחזור בתשובה.
ב. מצווה דווקא בשופר מאיל. האיל מסמל את יצחק אבינו כי איל הוקרב במקום יצחק, ויצחק מסמל מסירות נפש, שהרי מסר את נפשו למות על קידוש השם. כשם שהשופר מזכיר מסירות נפש, למנהיג צריכה להיות מסירות נפש.
ג. מצווה דווקא בשופר כפוף, ללמדנו שאדם צריך להיות כפוף ולא בעל גאווה. מנהיג צריך להזהר במיוחד מגאוה, כי כאשר אדם מגיע למעמד רם, יש סיכוי גדול שיהיה בעל גאווה. מלך בישראל צריך להיות תמיד עם ספר תורה בידו כדי שלא ירום לבבו מאחיו.כשם שהשופר מרמז על שפלות רוח, כך למנהיג אסור שיהיה אף שמץ של גאווה.ד- אסור לצפות את השופר בזהב, מכיון שכתוב: "כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים" (דברים טז:יט). מנהיג, במיוחד, צריך להזהר מהשפעת הכסף והזהב. יש חשש שתמורת כסף לישיבות ולמוסדות ישנה
את דבריו – אמנם לא ישקר, אבל לא יאמר את האמת. השופר חסר הקישוט מרמז שאסור שמנהיג יהיה מושפע מכל תמורה ומכל פיתוי.
ה- אם השופר משמיע קול חלש, לא יוצאים ידי חובה. יש מנהיג שאומר את האמת, אך אומר זאת לאנשיו בשקט, וזה לא מועיל. אלא צריך לומר את האמת בקול רם, כדי שהכל ישמעו ליראה את ה'.
גם המנהיג לא יוצא ידי חובתו אם הוא מדבר רק בשקט ובקול חלוש.
ו. "כל הקולות כשרים" – יוצאים ידי חובת תקיעות גם אם קולות השופר הם עבים או דקים. מכאן לומדים שמי שיודע לומר את האמת, צריך לדבר ולהנהיג, גם אם לא התברך בתכונה חיצונית כמו כושר התבטאות מרשים או כדומה.
