קודם כל, מצחיק שאתה מכל האנשים מקבל את הנטינגטון כתורה מסיני. גם הוא חשוף לטעויות, ויש מאמרים שתומכים בקיום ציבילזציה איסלאמית-אסיאתית נפרדת - אני אביא קישור בהזדמנות. בכל מקרה, קשה לקשור את סומליה, אינדונזיה, מלזיה ועוד למאבק הערבי על ארץ ישראל, שהוא מאבק חילוני מעיקרו.
השם "ישראל" הוא בסך הכל כינוי ליעקב אבינו, ומאוחר יותר לממלכה שהתקיימה פה לפני כמה אלפי שנים.
ושוב, האידיאולוגיה של הפת"ח כיום היא אידיאולוגיה ששאובה ישירות מאש"ף; פת"ח מאמינים כי לפלסטינים יש זכות הסטורית על ארץ ישראל. מניעי ההקמה שלהם מעניינים אותי כשלג דאשתקד, ההנהגה של היום (ויותר מכך - הציבור הפלסטיני של היום) הם אלה שאתה צריך לדאוג לגביהם.
וכמובן שיש רלוונטיות ללאומיות. לא יודע אם ראית, אבל יש חילוקי דעות נרחבים בין אירן ועירק, בין אירן וחלקים גדולים מהעולם המוסלמי, בין הפלסטינים לירדן וכו'.
א.) אני לא מקבל את הנטינגטון כתורה מסיני, אני פשוט מסכים עם הניתוח שלו לאחר ששללתי את דבריי מבקריו, שקראתי לא מעט מהם.
כן עשיתי הצלבה עם עוד דיי והותר מקורות שתומכים בניתוח שלו מרוברט ספנסר עבור בסרג' טריפקוביץ' דרך אנדרו בוסטום ולבסוף גם ברנארד לואיס ועוד רבים וטובים.
ב.) קראתי כבר כמה וכמה מאמרים על החלוקה לציויליזציה האסייאתית והערבית בתוך האיסלם, לא קונה, יש לניתוח הזה לא מעט כשלים.
ג.) צר לי ידידי, אבל המאבק על תא השטח שמהווה במקרה הטוב 10% מארץ ישראל (בין הנילוס לפרת) איננו חילוני בכלל, הוא היה חילוני עד תחילת שנות השמונים, כנגזרת של אידאולוגיית הפאן-ערביזם, שגווע יחד עם הרצחו של אנואר א סאדאת ומצד שני עליית משטר האייתולות באיראן ו-פלישת בריה"מ לאפגניסטן.
שם המשחק כבר מזמן איננו חלוני, ה-USSR כבר לא בגזרה בשביל לגבות משחק שכזה.
הקרמלין כבר מייצר דעות אחרות היום.
ד.) השם
ישראל הוא השם החל על העם מתוקף היותם צאצאיו הישירים של יעקב+מצטרפים למשפחה דרך גיור מלא.
שם העם הוא שם אבי המשפחה, מה שאין כן בבלוף ה"פלשתיני".
ה.) האידאולוגיה לא שאובה מאש"ף, פת"ח השתלט על אש"ף כאשר יאסר אל קידווה עבד אל ראוף עבד אל קדר עבד אל חוסייני ערפאת הדיח את אחמד שוקייירי מההנהגה והשליט את פת"ח על אש"ף (שהוקם אגב,כמה שנים
לפני מלחמת ששת הימים).
ו.) זהו שהם לא, האמונה שלהם חלה על סוריה, לבנון, ירדן והשטח של מדינת ישראל כחלק מ-בילאד אל שאם.
מה שעומד בראש מענייהם זה חיסול ישראל מתוך גישת הפאן ערביזם ללא כל חשיבות לזהות הערבי שישאר בשטח לאחר מכן.
ז.) חילוקי הדעות בין איראן לעירק הם לא לאומיים אלא דתיים (שיעים-סונים), שאר המחלוקות נובעות מאגואיזם חמולתי של ראשי שבט היסטוריים ודספוטים שקיבלו כח על תאי שטח שחולקו באופן שרירותי על ידי שני פקידים מצרפת ואנגליה (ע"ע הסכם סייקס-פיקו).
ח.) המחלוקת של ירדן היא שוב עניין חמולתי, לאור העובדה שנעשה מחטף גאו-פוליטי כשוינסטון צ'רצ'יל כשר המושבות, בשנת 1922 נתן את עבר הירדן לשריף חוסיין של חיג'אז (בדיוק לפני השתלטות משפחת איבן סעוד) לאור המלצתו החמה של סוכן השירות החשאי הבריטי לאיזור, ת.א. לורנס (לורנס איש ערב)
בית המלוכה האשמי, לידתו בחטא, ואין לו כל לגיטימציה, הדבר היחיד שמחזיק אותו בחיים זה ה-CIA כזרוע של הסטייט דיפרטמנט.