^ולמה זה?
מוזיקה היא אמנות, לא אידיאולוגיה. הניסיון שלך לחפוף את שתיהן הוא מסוכן לכל הפחות. אמירה אמנותית היא תמיד "בסדר", תמיד "קבילה" - כל עוד היא אמירה אמנותית נטו!
קח לדוגמה את אחת הלהקות האהובות עליי, Slayer. סלייר עושים שירים שבעיקר מנגחים את הדת הנוצרית (עם כותרות כמו "God hates us all", "Christ Illusion" ועוד) - ואף על פי כן, סולן הלהקה טום אראיה הוא קתולי אדוק. איך זה מתיישב, אתה שואל? זה לא. אבל זה לא צריך להתיישב; עצם זה שהוא צועק שאלוהים שונא את כולנו לא אומר שהוא מאמין בזה.
אין לי שום בעייה לשמוע את ואגנר או את Burzum (נאו-נאצי שעושה מטאל, ניסה להתנקש בחברי להקת המטאל הישראלית Salem ע"י פצצות-דואר), כי זה שאני שומע מה הם אומרים לא אומר שאני מסכים איתם.
מזכיר לי סיפור יהודי נאה: הרשל'ה נקלע יום אחד לעיירה שאינו מכיר כשבכיסו רק פרוסת לחם אחת. הוא נכנס למסעדה והחזיק את הלחם מעל לסיר מלא במרק מהביל, כדי שהלחם יספוג מעט מהריח והטעם של הבשר. בעל המסעדה, גביר יהודי קמצן, ראה את מעשהו של הרשל'ה והתחיל להקים צעקות נוראות. כשהתברר שלהרשל'ה אין כסף לשלם לו, הוא תבע אותו למשפט. השופט שמע את טענותיהם של שני הצדדים וביקש מהגביר לתת לו שק מלא במטבעות כסף. הגביר נתן לו את השק, והשופט טילטל אותו. כשהגביר שאל את השופט למעשיו, הוא ענה לו: "שמעת את צלצול המטבעות?"
"כן", ענה הגביר.
"אז הרשל'ה שילם לך."