לא התבלבלתי. אני לא טוען שמישהו מהצד הישראלי לא בסדר בסיטואציה שבה ילד מכוון אליו קלצ'ניקוב והוא נאלץ להגן על עצמו; אני טוען שזה עצוב לראות שמשתמשים בילדים למטרות הרג ושנאה, ושהריגת ילד זה לא דבר מבורך אלא דבר מקולל, בכל סיטואציה. האשמה, בכל מקרה, היא של החמאס.
סלח לי אבל לשונך חמקמקה, ואני רגיש:
– "אני לא טוען שמישהו מהצד הישראלי לא בסדר בסיטואציה שבה ילד מכוון אליו קלצ'ניקוב והוא נאלץ להגן על עצמו".
– "אני טוען שזה עצוב לראות שמשתמשים בילדים למטרות הרג ושנאה".
– "הריגת ילד זה לא דבר מבורך אלא דבר מקולל,
בכל סיטואציה" (!!!)
המשפט השלישי שלך קצת סותר את המשפט הראשון שלך. אם הריגת ילד זה "דבר מקולל", אז הצד ההורג (החייל הישראלי, שמגן על עצמו) עושה "דבר מקולל"? קרי "הריגת ילד"??
שמע אחי, אני יודע שאני פה מתעסק איתך בגינוני ניסוח ובתיקוני אותיות קטנות, אבל זה חשוב, כי כאן בדיוק טמון שורש הבלבול שלך. "ילד" שמכוון קלצ'ניקוב לראש של חייל, הוא אולי ילד, אבל הוא לא חף-מפשע יותר מהחמאס ששולח אותו, או ההורים שלו לצורך העניין. חל עליו דין רודף בדיוק כמו שעובר שלידתו עלולה חלילה לגרום למות אימו, דינו כ"רודף" של האם ועל-פי ההלכה חייבין להפילו, גם אם הוא רק עובר. אף-אחד לא "שמח" לעשות את זה, אבל זה מוסרי. ו-
לא מוסרי לא לעשות את זה.
נושא: ילדים בעזה: "אנחנו מתאמנים לרצוח יהודים" (נקרא 8073 פעמים)